הרב צבי ביאלוסטוצקי נ. בנק ירושלים בע''מ

פסק-דין בתיק ע"א 8844/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8844/06 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: הרב צבי ביאלוסטוצקי נ ג ד המשיבים: 1. בנק ירושלים בע''מ 2. סאסיא שושנה בריכטא 3. שמעון סרור 4. אברהם צבי אלימלך בריכטא 5. אברהם יעקב שוורץ 6. אברהם ביאליסטוצקי 7. ברנה ביאליסטוצקי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (השופטת מ' אביב) מיום 18.10.2006 שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 2194/04 בשם המערער: בעצמו בשם המשיב 1: עו"ד רן שבירו בשם המשיבים 2-4: עו"ד מנשה וחניש בשם המשיב 6: בעצמו בשם המשיבה 7: בעצמה פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (השופטת מ' אביב) מיום 18.10.2006, שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 2194/04. 1. בין הצדדים מתנהלת תביעה שהגיש משיב 1 (להלן: הבנק) כנגד המערער ואחרים. ביום 16.10.2006 התקיים בתיק דיון במהלכו החלו להישמע עדי התביעה. לאחר הדיון ביקש המערער מבית המשפט לפסול את עצמו, בטענה שמהערות בית המשפט לכל אורך הדיון עולה כי השופטת כבר גיבשה עמדה כנגד המערער. בין היתר, נטען כי במהלך הדיון ציינה השופטת שתי שורות משיר של אריק איינשטיין, שאומרות: "אדוני השופט... אז מכרתי לו בית שלא שלי". לטענת המערער עולה מבחירת השופטת בשיר זה כי היא סבורה שהשיר מתאים למערער, ומכאן שכבר החליטה שהמערער מכר בית לא שלו. מעבר להבעת העמדה שיש בבחירת השיר, סבר המערער כי מדובר בסיטואציה משפילה, וכי השפלה זו, כשלעצמה, מצדיקה פסילת השופטת. טעם נוסף לפסלות מצא המערער בהצהרת השופטת כי המתמחה הפנה את תשומת ליבה לכך שאדם בשם דומה רימה את בנק ירושלים ושאלה אם מדובר במערער. לטענת המערער לא ברור מה היתה כוונת השופטת, ואולם עולה מההערה כי המידע האמור משפיע על השופטת. זאת ועוד, גם בדברי השופטת לפיהם לפני הדיון בדקה באינטרנט וראתה הרבה תיקים של בנק ירושלים נגד המערער, ראה המערער משום עילת פסלות, כמו גם בכך שהשופטת מנעה ממנו לטעון בשאלה מהותית בהליך. 2. בית המשפט, בהחלטה מיום 18.10.2006, דחה את בקשת הפסלות. נקבע כי אין לבקשה בסיס, ונראה שכל מטרתה להשהות את המשך ההליכים. אשר לשירו של אריק איינשטיין צוין כי, לטענת הבנק, המערער ביחד עם אחרים מכרו דירות שאינן קיימות. השיר הוזכר אל מול טענה זו של הבנק, ואם היה מישהו אמור להיפגע ממנו זה הבנק, אשר טענתו הושוותה למילות השיר. בנוגע לאמירות נוספות שהוזכרו בבקשת הפסלות, נקבע כי מדובר בחצאי אמיתויות המעוותות את המציאות. אשר להערה בעניין המתמחה, בית המשפט ציין כי הוא אינו זוכר אמירה שכזו. יחד עם זאת, ייתכן שבעבר התפרסם השם ביאליסטוצקי בכלי התקשורת וייתכן כי בית המשפט הביא לידיעת הצדדים כי שמע או הובא לידיעתו פרסום זה. אם עשה זאת, הרי שהדבר היה כדי "לשים דברים על השולחן", ואולם ברור כי בית המשפט יקפיד על כך שלא תהיה למידע כל השפעה על שיקוליו. בעניין הגבלת הטיעון ציין בית המשפט כי מטעמי יעילות ביקש מבא-כוח המערער להתמקד בעניינים חשובים ולא במה שנראה בעיניו כעניין צדדי של מה בכך. לבסוף, בכל הקשור לבדיקה באינטרנט, נקבע כי שוב נוקט המערער בדרך של עיוות. הצדדים הם שהביאו לידיעת בית המשפט כי קיימים הרבה תיקים בעניינו של המערער ואחרים. בית המשפט, כדרכו, מטעמי יעילות, הציע לאחד את כל התיקים כדי לחסוך זמן. על כן, נדחתה הבקשה, תוך שנקבע כי הדיון יתקיים כסדרו. 3. על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי. המערער חוזר על טענותיו בבקשת הפסלות ומוסיף כי ההסבר של השופטת לשימוש בשיר בהחלטתה בבקשת הפסלות נוגד כל הגיון. השיר מדבר על עבריין שמכר בית לא שלו, וזאת טענת הבנק כלפי המערער ולא להיפך. כל מי ששמע את השופטת מזכירה את השיר הבין כי לדעתה המערער הוא מי שמכר בית לא שלו כמו הגיבור של השיר. הבנק אינו יכול להיפגע מהיקש זה. אשר לקביעת השופטת כי המערער עיוות את העובדות בטענותיו, מתעקש המערער כי הדברים נאמרו בדיוק כפי שהוא טוען, והוא מוכן להביא את הנוכחים בדיון לעדות כדי להוכיח אמיתות הדברים. בהתאם להחלטתי מיום 27.3.2007 הגישו המשיבים תשובתם לערעור. הבנק ומשיבים 2-4 טוענים כי יש לדחות את הערעור. לטענתם, אין בערעור ממש, והוא חלק מנסיונו של המערער לעכב את ההליך בפני בית המשפט קמא ולהימנע מחקירה נגדית של המערער על תצהירו. לגופו של עניין, טוענים משיבים אלו כי הבקשה אינה מקימה עילת פסלות. משיבים 5-8 טוענים כי יש לקבל את הערעור, לאור התנהלותה של השופטת והחלטותיה בתיק. 4. בהחלטתי, מיום 27.3.2007, ביקשתי מהשופטת, על פי תקנה 471ג(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, להעיר את הערותיה באשר לבקשת הפסלות, ובפרט התבקשה השופטת להתייחס לטענות המערער בדבר התבטאויותיה במהלך הדיון. בהערותיה מיום 5.7.2007, חוזרת השופטת על קביעותיה בהחלטה מיום 18.10.2006, ומבהירה כי אין כל רמז וזכר בפרוטוקול לאמירות המיוחסות לבית המשפט במהלך הישיבה מיום 15.10.2006. צוין כי אם היה שמץ של ממש בדבריו של המערער, אין ספק כי בא-כוחו היה דורש שהדברים יבואו לידי ביטוי בפרוטוקול. אשר לטענות בעניין השיר, הודגש כי בנסיבות העניין, כפי שהוסבר בהחלטה בבקשת הפסלות, לא נועד אזכור השיר לפגוע במערער ולהשפיל אותו או להביע עמדה לגביו. הוער כי הרושם הוא כי בקשת הפסילה נועדה לעכב את ההליכים ולמנוע חקירתו הנגדית של המערער, ולנסות להלך אימים על בית המשפט. 5. לאחר שעיינתי בחומר שבפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. אשר לציטוט מהשיר של אריק איינשטיין, השאלה העומדת לדיון היא האם יש בהתבטאות זו משום עמדה סופית היוצרת חשש ממשי למשוא פנים. כפי שכבר נקבע בפסיקה, סופיות העמדה נגזרת מן האופן שבו הובעה ומן המסגרת הדיונית בה הובעה והוכרעה (בג"ץ 2148/94 גלברט נ' כבוד נשיא בית המשפט העליון, פ"ד מח(3)573 (1994); ע"א 1016/97 פייקוב נ' פייקוב (לא פורסם, 1.6.1997)). הלכה היא כי התבטאות שופט, אפילו אינה מוצלחת, כשלעצמה, אינה מהווה על פי רוב עילה לפסילת השופט (ע"פ 5368/03 לותם נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.6.2003); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 196-190 (2006)). יש לבדוק כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו. רק במקרה קיצוני ביותר יפסל שופט בשל התבטאות שלו בעת ניהול המשפט. זאת, כאשר יוכח כי יש בהתבטאות השופט כלפי בעל הדין כדי להעיד כי גיבש כבר עמדה נחרצת באשר לתוצאת ההליך (ע"פ 1988/94 בראון נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(3)608 (1994)). במקרה הנוכחי, יתכן ומדובר בהתבטאות שלא במקומה, ומוטב היה שלא היתה נאמרת, ולו בגלל האופן בו ניתן היה להבינה. עם זאת, כפי שהסביר בית המשפט, מדובר בשיקוף טענת הבנק. לכל היותר ניתן לראות בדברים משום התרשמות ראשונית בלבד, בראשית שלב ההוכחות, ואמירה, אף אם לא ראויה, שנבעה מהאווירה שניסתה השופטת ליצור בדיון. מהבהרת בית המשפט בהחלטתו בבקשת הפסלות ובהערותיו עולה כי הדברים לא באו להשפיל את המערער, או להביע עמדה על מהימנותו, ולא היה בהם משום הבעת עמדה נחרצת לגבי ההכרעה בתיק. על כן, לא הוכח התבטאות זו מקימה עילת פסלות. 6. אשר לטענה בעניין חשיפת בית המשפט לפרסומים בנוגע למערער בתקשורת, הבהיר בית המשפט בהחלטתו כי יתכן והביא לידיעת הצדדים כי שמע או הובא לידיעתו הפרסום, ואולם הדגיש כי יקפיד שלא תהיה לדברים השפעה על שיקוליו בתיק הנוכחי. הבהרת בית המשפט בנוגע להקשר בו נאמרו הדברים ולאופן בו נאמרו מסירה את החשש למשוא פנים. השופט יושב בתוך עמו, ובתוך כך נחשף למידע המפורסם בתקשורת על מאן דהוא, ויתכן שגם לגבי מי שעניינו נדון בפניו. פסילת שופט אך בשל חשיפתו למידע חדשותי כאמור תביא לפסילת שופטים שאינה מוצדקת, לא רק בהיעדרו של שופט ניטרלי לחלוטין, אלא גם בשל העובדה כי חזקת המקצועיות של השופט מניחה כי השופט מסוגל להפריד בין ידיעותיו החיצוניות לבין השאלה המתעוררת לפניו. על כן, הוא ישמע את התיק לגופו בלא דעה מוקדמת שאינה ניתנת לשכנוע. כך, גם במקרה הנוכחי, העובדה שבית המשפט נחשף לפרסומים בעניין המערער, ושיתף בכך את הצדדים, אין בה כדי להקים עילת פסלות. חזקה על בית המשפט כי מקצועיותו תאפשר לו להתעלם ממידע זה, להקפיד כי המידע החיצוני לא ישפיע על שיקוליו, וליתן החלטתו על בסיס חומר הראיות שיובא בפניו בהליך ועל בסיסו בלבד, כפי שאכן הבהיר בהחלטתו. בסיכומו של דבר, יובהר כי די בהתבטאויות שאמירתן לא הוכחשה על ידי השופטת על מנת לקבוע כי חלק גדול מההתבטאויות המיוחסות לשופטת היו מיותרות, ומוטב היה לו לא היו נאמרות על ידה. טוב יעשה בית המשפט אם ינהל את הדיון שבפניו בצורה עניינית וימנע מהערות שאינן נדרשות לגופו של עניין ויכולות להשתמע כגיבוש דעה לצד זה או אחר. יחד עם זאת, הגעתי למסקנה כי במקרה הנוכחי לא מגיעות התבטאויות בית המשפט לעוצמה של התנהגות בלתי ראויה, אשר יש בה כדי להביא לפסילת שופט. לא שוכנעתי, כי בנסיבות העניין מגיעים הדברים לעוצמה הנדרשת כדי להעיד על כך שבית המשפט גיבש עמדה סופית ונחרצת בתביעה, וכי דעתו "ננעלה" בפני טענות המערער. 7. לבסוף, בכל הקשור לטענת המערער לפיה בית המשפט מנע ממנו לטעון בשאלה מהותית בהליך, ובעניין חשיפת השופטת לעובדה כי קיימים הרבה תיקים של הבנק כנגד המערער, הרי שמדובר בעניינים הקשורים לאופן ניהול הדיון. הלכה היא כי אופן ניהול הדיון מסור לבית המשפט. השגות על הדרך בה בוחר בית המשפט לנהל את הדיון מקומן בהליכי ערעור רגילים על פי סדרי הדין, ולא במסגרת ערעור פסלות (ע"פ 8309/02 רודקו נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.10.2002); ע"פ 5647/05 גוד-מאן מתכות בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.7.2005)). לכן, רשאי היה בית המשפט במקרה הנוכחי לדרוש מבא-כוח המערער למקד טיעוניו, ולהציע לצדדים לאחד את הטיפול בתיקים. בכך לא הביע בית המשפט כל דעה לגבי התיק לגופו. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ט"ז בכסלו התשס"ח (26.11.2007). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06088440_N11.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il