עומרי טלימאת נ. משיח בן דויד

בבית המשפט העליון ע"א 8605/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: עומרי טלימאת נ ג ד המשיב: משיח בן דויד ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 3.12.2021 בע"א 26246-08-21 שניתנה על ידי הרשם א' סלע בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (הרשם א' סלע) מיום 3.12.2021 בע"א 26246-08-21 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער. ביום 11.8.2021 הגיש המערער – שאינו מיוצג – את ההליך נושא הערעור דנן, שעניינו ערעור על מספר החלטות של בית משפט השלום בירושלים, במסגרת תביעה כספית על סך של 100,000 ₪ שהגיש נגד המשיב (ת"א 44258-06-21). עוד הגיש המערער בקשה לפטור מאגרה בהליך נושא הערעור דנן. מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי בית המשפט קמא הורה למערער להמציא לידי המשיב את הבקשה לפטור מאגרה. אולם, המערער לא עשה כן, וחלף זאת ביקש מבית המשפט למסור למשיב את הבקשה לפטור מאגרה, נוכח היחסים העכורים בינו ובין המשיב. ביום 11.10.2021 דחה המותב את בקשת המערער וקבע כי אין מקום לשנות מההחלטה שניתנה בעניין ההמצאה. כחודש ימים לאחר מכן, ביום 8.11.2021, נתן המותב החלטה שבה ציין כי נבצר מבית המשפט לדון בהליך בשל חוסר מעש, והורה למערער להסביר עד ליום 7.12.2021 מדוע לא יימחק ההליך מטעם זה. ביום 14.11.2021 הגיש המערער הודעה שבה פירט על הרקע להגשת תביעתו נגד המשיב וביקש מהמותב "לא להקשות [עליו] את התביעה". למחרת היום נתן המותב החלטה שבה צוין "עם כל ההבנה לטענותיו של [המערער], לא ניתן לקיים הליך באופן חד צדדי מבלי ש[המערער] ימציא את בקשותיו ואת כתבי הטענות ל[משיב]". לפיכך נקבע כי ההליך יימחק ככל שחוסר המעש יימשך עד ליום 8.12.2021. ביום 18.11.2021 ביקש המערער פעם נוספת מבית המשפט למסור למשיב הזמנה לדין, וביום 24.11.2021 דחה המותב את הבקשה והדגיש כי המערער יכול להמציא לידי המשיב את כתבי בי-הדין בהליך באמצעות שליח או באמצעות דואר ישראל. ביום 2.12.2021 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב, בה טען כי המותב מקשה עליו במתן החלטות שאינן רלוונטיות ואף לא נתן "תשובה מתאימה" לבקשה שהגיש המערער בעניין הבהרת המקור הנורמטיבי לחיובו בהמצאת מסמכים לידי המשיב. למחרת היום דחה בית המשפט קמא את הבקשה לפסילתו. בהחלטתו ציין המותב כי בקשת הפסלות מבוססת כולה על ההוראה למערער להמציא את כתבי הטענות למשיב במסירה אישית, וכי אין בהחלטה דיונית זו כדי להקים עילת פסלות. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 10.1.2022 הורה בית המשפט קמא על מחיקת ההליך נושא הערעור דנן בשל חוסר מעש, וביום 12.1.2022 הגיש המערער בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר עודנה תלויה ועומדת (רע"א 283/22). מכאן הערעור שלפניי, אשר הוגש ביום 15.12.2021 אך הועבר לעיוני רק לאחר שהמערער שילם ביום 5.1.2022 את האגרה המופחתת שנקבעה לו. המערער חוזר על הטענה שהעלה בבקשת הפסלות וטוען, בתמצית, כי המותב הציב בפניו "דרישות שונות [ו]לא מובנות", שכן ביכולתו של המשיב לצפות בכתבי הטענות במערכת "נט המשפט". ביום 12.1.2022 הגיש המערער בקשה למתן החלטה בערעור, וכן ביקש כי בית המשפט ימסור למשיב את ההזמנה לדין או "[י]בקש ממנו" לצפות בתיק באמצעות המערכת המקוונת, וזאת על מנת שהמערער לא יצטרך לבוא במגע עם המשיב. דין הערעור להידחות. בעבר נפסק לא אחת כי הליכי פסלות צופים פני עתיד, ומטרתם לבחון אם המותב יכול להמשיך ולשבת בדין או שמא יש להעביר את ההליך שמתנהל בפניו למותב אחר (ע"א 2476/21 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (19.5.2021)). בענייננו, כפי שצוין לעיל, ההליך נושא הערעור דנן נמחק – ומשכך אין עוד טעם בכך שבית משפט זה יידרש לסוגיית הפסלות. למעלה מן הצורך אציין כי הטענות שהועלו בבקשת הפסלות ובערעור שלפניי אינן מקימות עילת פסלות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין הוא זה הקבוע בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון האם מתקיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. החלטותיו של המותב בעניין המצאת כתבי בי-דין בהליך אינן מעידות על חשש כלשהו למשוא פנים נגד המערער, לא כל שכן חשש ממשי. האכסניה הראויה להעלאת השגות על החלטותיו של בית המשפט קמא היא בהליכי ערעור מתאימים (ע"א 5208/20 פישר נ' בר הלל, פסקה 9 (3.9.2020)) – וכפי שצוין לעיל, המערער אכן הגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין מיום 10.1.2022. אשר על כן, הערעור נדחה, ומשכך מתייתר הצורך להכריע בבקשתו של המערער בעניין המצאת מסמכים לידי המשיב. משלא נתבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ד בשבט התשפ"ב (‏16.1.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 21086050_V03.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il