פישר דוד נ. עו"ד יששכר בן הלל

5 1 בבית המשפט העליון ע"א 5208/20 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: דוד פישר נ ג ד המשיב: עו"ד יששכר בר הלל ערעור על החלטת בית המשפט השלום בירושלים מיום 16.7.2020 בתא"מ 37797-05-19 אשר ניתן על ידי כבוד השופט א' נחלון בשם המערער: עו"ד ירדן פישר בשם המשיבה: עו"ד צבי ברימט פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופט א' נחלון) מיום 16.7.2020 בתא"מ 37797-05-19 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. בחודש מאי 2019 הגיש המשיב, עורך דין במקצועו, תובענה בסדר דין מקוצר בה עתר לחייב את המערער לשלם לו סכום של 68,250 ש"ח בגין יתרה נטענת של שכר טרחה. ביום 23.6.2019 הגיש המערער בקשת רשות להתגונן, וביום 7.10.2019 קיים בית המשפט דיון בבקשה זו. במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכמה, בהמלצת בית המשפט, לפיה תינתן רשות להתגונן והתצהיר שצורף לבקשת המערער יהפוך כתב הגנה. עוד הוסכם כי הצדדים יפעלו על פי תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), וימציאו את המסמכים שיש לצרף לכתבי הטענות בתובענה בסדר דין מהיר. בעקבות האמור, ביום 28.11.2019 הגיש המשיב כתב תביעה מתוקן בסדר דין מהיר אליו צירף את המסמכים הנדרשים בהתאם לתקנות. ביום 30.1.2020, משהמסמכים הנדרשים מטעם המערער לא הוגשו לתיק, הורה בית המשפט קמא להסיר את מחדלו עד יום 3.2.2020. המערער הגיש כתב הגנה מתוקן מטעמו, אך לא צירף אליו את המסמכים הנדרשים. משכך הורה לו בית המשפט קמא, בהחלטתו מיום 3.2.2020, להגישם עד יום 9.2.2020. ביום 10.2.2020 הגיש המערער בקשה לסילוק התביעה המתוקנת על הסף, שכן לטענתו זו הוגשה מבלי לקבל רשות לכך מבית המשפט. בקשה זו נמחקה על ידי מזכירות בית המשפט משלא שולמה אגרה בעדה, אך במקביל הועברה לעיון המותב, אשר דחה אותה לגופה בו ביום, בקובעו כי "ההנחה הייתה שהצדדים השלימו עם כתבי הטענות במתכונתם החדשה", כי יש לדחות את הבקשה בשל השיהוי שנפל בהגשתה וכי "נראה שלא בכדי [המערער] לא הגיש את הבקשה שכאן קודם [להחלטה מיום 3.2.2020], והגיש אך ורק כתב הגנה". עוד ציין בית המשפט קמא "בזהירות הראויה ובשים לב לשלב שבו תוקנו כתבי הטענות וכן למהות התיקון, כי נראה לכאורה שבכל מקרה לא היה מקום למנוע את התיקון". בקשה נוספת לסילוק התביעה על הסף נדחתה ביום 20.2.2020. ביום 27.2.2020 הגיש המערער את המסמכים הנדרשים מטעמו, ובאותו שלב קבע בית המשפט כי על הצדדים להודיע עד יום 22.3.2020 אם הם מבקשים להגיש תצהירים נוספים על אלה שמצויים בתיק. עוד הובהר כי "העדר הודעה במועד כמוהו כהודעה כי ניתן להסתפק בתצהירי בעלי הדין המצויים בתיק". בהתאם להחלטה זו, הודיע המשיב כי הוא מבקש להגיש תצהיר נוסף מטעם עורך דין שעבד במשרדו וייצג עמו את המערער בהליכים שונים. המערער, מצדו, לא הגיש כל הודעה בעניין. בית המשפט התיר את הגשת התצהיר מטעם עורך הדין הנוסף ואפשר למערער להגיש תצהירים נוספים שיתייחסו לתצהיר זה, עד יום 14.6.2020. ביום 15.6.2020, משהמערער לא הגיש כל הודעה מטעמו, ניתנה לו ארכה עד יום 21.6.2020, תוך שצוין כי אם לא יעשה כן, "ייחשב [המערער] כמי שהודיע כי אין בכוונתו להגיש ראיות נוספות". ביום 8.7.2020 קיים בית המשפט קמא ישיבה מקדמית בהליך לפי תקנה 214יא לתקנות ובתחילתה נערך שיח שלא לפרוטוקול בהסכמת הצדדים, אך לא עלה בידם להגיע להסכמות. בשלב זה, שב המערער וביקש לאפשר לו להגיש בקשה נוספת לסילוק התביעה על הסף, וכן ביקש לזמן עד נוסף מטעמו, הגם שלא הגיש הודעה בעניין בהתאם להחלטות בית המשפט. בית המשפט דחה את בקשת המערער וציין כי בקשותיו הקודמות בעניין נדונו, וכי המערער לא השיג על ההחלטות שניתנו בהן. עם זאת, צוין כי "כלל טענות [המערער] תישמרנה לו לשלב הסיכומים, בכפוף לאמור בהחלטות קודמות". אשר לבקשת המערער לזמן עד מטעמו, צוין כי הגם שהמערער לא פעל בהתאם להחלטות שניתנו בעניין, אין בהתנהלות הדיונית האמורה כדי למנוע ממנו מלהגיש את התצהיר, והתאפשר לו לעשות כן עד יום 14.7.2020. עוד קבע בית המשפט קמא ישיבת הוכחות בהליך ליום 20.7.2020, וקבע כי סיכומי הצדדים יישמעו בעל פה בתום הישיבה. בקשת המערער לקבוע הגשת סיכומים בכתב נדחתה וצוין כי "ברירת המחדל על פי דין היא השמעת סיכומים בעל פה. כך בכלל, וכך בפרט בהליך בסדר דין מהיר שבו קיימת הוראה ספציפית המורה על השמעת הסיכומים בעל פה. מבלי להביע עמדה כלשהי בנוגע לטענה בדבר מורכבות הסיכומים במקרה שכאן, הרי שאין כל מניעה לסכם גם בשאלות משפטיות בעל פה". ביום 9.7.2020 הגיש המערער בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון ולפסילת המותב. לטענתו, במהלך הדיון שהתקיים מחוץ לפרוטוקול בפתח הישיבה מיום 8.7.2020 ניסה המותב לדחוק את הצדדים לפשרה והבהיר למערער כי "פיצויים בסך של 10,000 ש"ח לחובתו הינו על הסיכוי הנמוך שבפשרה". טענת המערער הייתה כי אמרה שכזו, בשלב מקדמי של הדיון בטרם קיום הוכחות מעידה על כך שהמותב גיבש עמדה ברורה ביחס לתוצאת ההליך ועל כן קיים חשש ממשי למשוא פנים אשר מצדיק את פסילתו. עוד העלה המערער טענות נגד ההחלטות שניתנו בבקשות שהגיש לסילוק התביעה על הסף, ובפרט כנגד ההחלטה מיום 10.2.2020, אשר ניתנה לשיטתו בחוסר סמכות הואיל והמזכירות הורתה על מחיקתה בשל אי תשלום אגרה, ואשר ממילא (כך לטענתו) הוגשה בשוגג הואיל והיה מדובר בטיוטה. החלטות אלה, כך נטען, וכן ההחלטה שלא לאפשר הגשת סיכומים בכתב, שללו מהמערער את זכויותיו הדיוניות "ואלו נרמסו עד עפר" ומחזקות את תחושת המערער לפיה ההליך מוטה לרעתו. על כן, כך טען, יש להורות על פסילת המותב, ולו בשל מראית פני הצדק. ביום 16.7.2020, לאחר קבלת תגובת המשיב לבקשה ותשובת המערער לתגובה, דחה בית המשפט קמא את הבקשה לתיקון הפרוטוקול ואת בקשת הפסלות. בכל הנוגע לתיקון הפרוטוקול, נקבע כי: "בפתח הדיון הוצע לצדדים לקיים שיח שלא לפרוטוקול והוא נערך בהסכמתם המלאה. [המערער] אינו כופר בכך. אין אפוא מקום להעלות על גבי הפרוטוקול דברים שהוסכם מפורשות כי יוותרו מחוץ לו. ... עם זאת, ועל מנת שניתן יהיה להתייחס עניינית לטענות [המערער] בבקשה לפסילת שופט, המיוסדות בחלקן על חילופי הדברים במסגרת השיח שלא לפרוטוקול, אוסיף ואציין כי למיטב זכרוני וכפי שאני נוהג בשגרה, במסגרת שיח זה הובהר לצדדים מפורשות שבכל שלב של ההליך נערכת הערכת סיכונים וסיכויים מחודשת, על יסוד החומר המצוי בתיק נכון לאותו שלב. עוד הובהר כי אין הכרח שהערכת הסיכונים והסיכויים בתחילתו של ההליך תהיה דומה לזו הנערכת בעיצומו או לזו הנערכת לקראת תומו, ולבטח לא ניתן לדעת מה יהיה תוכן פסק הדין שיינתן בסופו של יום. ... אכן, הוצע לצדדים באופן כללי לשקול את האפשרות להגיע להסכמה על פסיקה בדרך של פשרה, על יתרונותיה וחסרונותיה, ואכן צוין גם שלעת הזו נראה כי תשלום בסך של 10,000 ש"ח שאותו הציע [המערער] לשלם הוא נמוך יחסית, שכן מדובר בסכום המהווה פחות מ-15% מסכום התובענה לא כולל הוצאות משפט. עם זאת, כפי שמציין [המשיב], באותה נשימה הובהר מפורשות כי בהערכת סיכונים זו אין כדי ללמד על תוצאת ההליך בסופו של דבר, וכי לא מן הנמנע שלאחר שמיעת העדויות והסיכומים התובענה תידחה כולה". אשר לטענת הפסלות, ציין המותב כי ספק בעיניו אם הבקשה הוגשה מיד לאחר שנודעה עילת הפסלות, כדרישת תקנה 471ב לתקנות, והדבר נכון במיוחד בנוגע לטענות שהופנו כלפי ההחלטות שניתנו עוד בחודש פברואר 2020. לגופם של דברים, צוין כי במסגרת השיח שלא לפרוטוקול נאמרו אמירות כלליות ביותר, והובהר מפורשות כי הדברים נאמרים בזהירות ונכון לשלב בו נמצא ההליך. אשר לטענות כלפי החלטות בית המשפט, צוין כי מדובר בהחלטות דיוניות אשר אין בהן כדי לבסס עילת פסלות, ואשר המערער בחר שלא השיג עליהן. להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 17.7.2020 ביקש המערער את הפסקת הדיון בהליך עד להכרעה בערעור שיגיש על החלטת הפסלות. בפתח דיון ההוכחות שהתקיים ביום 20.7.2020 נדונה בקשה זו והתקבלה באופן חלקי. נקבע כי הדיון בהליך יתקיים כסדרו, אך מתן פסק הדין יעוכב עד להכרעה בערעור הפסלות. בהתאם לכך, התקיים דיון ההוכחות ונשמעו סיכומי טענות הצדדים. בערעור שבפניי חוזר המערער על טענותיו בפני בית המשפט קמא. לשיטתו, מחקירת המשיב בדיון ההוכחות עולה בבירור כי בכתב התביעה המתוקן שהוגש על ידו נעשו שינויים מהותיים ביחס לכתב התביעה המקורי. עובדה זו, כך נטען, אך מחזקת את החשש לקיומו של משוא פנים במקרה דנן המצדיקה את פסילת המותב. עוד הבהיר המערער כי טענותיו כלפי החלטות המותב אינן ערעוריות, שכן לא התבקשה הכרעה של בית המשפט לגופן של המחלוקות, אלא הן הובאו כאינדיקציה נוספת לחשש הממשי למשוא פנים. המערער מוסיף וטוען כי ספק אם החלטת המותב בבקשה לתיקון הפרוטוקול בטרם הכריע בבקשת הפסלות עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) הקובע כי על השופט להחליט בטענת פסלות "לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת". בתגובתו אשר הוגשה בהתאם לתקנה 471ג(ד) לתקנות, עמד המשיב על הנימוקים אשר בגינם יש, לשיטתו, לדחות את הערעור. המשיב סבור כי טענות המערער בכל הנוגע לדחיית בקשתו לתיקון הפרוטוקול אין מקומן בערעור פסלות, כי אם בהליך השגה מתאים בפני בית המשפט המחוזי, ואף לגופם של דברים קביעות בית המשפט בהחלטתו משקפות את אשר נאמר בדיון. אשר להחלטה בבקשת הפסלות, טוען המשיב כי אין בדברים שנאמרו במהלך הדיון או בהחלטות המותב לאורך ההליך כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים. המשיב מוסיף וטוען כי טענות המערער בנוגע להחלטות המותב הן ערעוריות ואין מקום לדון בהן במסגרת ערעור פסלות. דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין הוא זה הקבוע בסעיף 77א לחוק בתי המשפט, ולפיו יש לבחון האם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. כבר נפסק כי "ניהול יעיל של הליכים משפטיים עשוי להביא את השופט היושב בדין, ולעיתים אף לחייב אותו, להביע דעה לגבי ההליך גם בשלב מוקדם ובכלל זאת לא מן הנמנע כי בית המשפט יתייחס במהלך הדיון לסיכונים ולסיכויים של בעלי הדין, או יציע למי מהם לשקול לחזור בו מן ההליך אותו נקט" (ע"א 454/20 חליאלה נ' המועצה המקומית כפר משהד, פסקה 7 (1.3.2020)). לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי אל המסקנה כי לא עלה בידי המערער להראות כי המקרה דנן בא בגדר אותם מקרים חריגים אשר יצדיקו את פסילת המותב בשל התבטאויותיו בדיון מיום 8.7.2020. כעולה מפרוטוקול הדיון ומהחלטת בית המשפט בנוגע לבקשה לתיקונו, במסגרת דיון שהתקיים, בהסכמת הצדדים, שלא לפרוטוקול התייחס המותב לסיכונים ולסיכויים שניצבים בפני הצדדים נכון לאותו השלב, והציע להם לסיים את ההליך בפשרה. במסגרת זו אף התייחס המותב להצעת המערער לפיה ישלם סכום של 10,000 ₪ לשם סילוק התביעה, וציין כי מדובר בסכום "נמוך יחסית, שכן מדובר בסכום המהווה פחות מ-15% מסכום התובענה לא כולל הוצאות משפט", אך בה בעת הבהיר כי "בהערכת סיכונים זו אין כדי ללמד על תוצאת ההליך בסופו של דבר, וכי לא מן הנמנע שלאחר שמיעת העדויות והסיכומים התובענה תידחה כולה". לא מצאתי כי בדברים אלה חרג המותב מן המקובל בדיונים מסוג זה, וודאי שאין בכך משום הבעת עמדה נחרצת ביחס לסיכויי התביעה. 9. המערער מוסיף וטוען כי קביעות בית המשפט בכל הנוגע לבקשתו לתיקון הפרוטוקול שגויות וכי פרוטוקול הדיון אינו משקף את אשר נאמר בו. אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, המערער עצמו מודה כי הדיון התקיים מחוץ לפרוטוקול, בהסכמתו. משכך אין תמה כי הדברים שנאמרו בו אינם כלולים בפרוטוקול. שנית, הבקשה לתיקון הפרוטוקול נדחתה על ידי המותב, וההשגה על החלטה זו אין מקומה בערעור פסלות. שלישית, בנסיבות המקרה דנן, בהן בקשת הפסלות התבססה בעיקרה על אשר נטען כי ארע בדיון, אין פסול בכך שבית המשפט דן והכריע בבקשה לתיקון הפרוטוקול טרם שהכריע בבקשת הפסלות. על כן, הטענה שהעלה המערער ולפיה היה על המותב לדון קודם בבקשת הפסלות, דינה להידחות בנסיבות הקונקרטיות של המקרה דנן. לבסוף, ההחלטות שניתנו על ידי המותב במהלך ניהול ההליך אף הן אינן מצדיקות את פסילתו. כפי שציין המותב הטענות שמעלה המערער בהקשר זה הן טענות ערעוריות במהותן, ומקומן בהליך השגה מתאים, ולא בהליכי פסלות. למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי מכל מקום אין בהחלטות אלה, אשר חלקן ניתן לפני מספר חודשים, כדי להקים חשש למשוא פנים. סיכומם של דברים, הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיב ושכר טרחת עורך-דין בערעור בסך 7,500 ש"ח. ניתן היום, ‏י"ד באלול התש"ף (‏3.9.2020). ה נ ש י א ה _________________________ 20052080_V04.docx גק מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1