מדינת ישראל נ. אליאור פרץ

פסק-דין בתיק ע"פ 8424/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8424/10 ע"פ 8854/10 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ח' מלצר המערערת בע"פ 8424/10: המערער בע"פ 8854/10: מדינת ישראל אליאור פרץ נ ג ד המשיב בע"פ 8424/10: המשיבה בע"פ 88/54/10: אליאור פרץ מדינת ישראל ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 4.10.2010, בת.פ. 8089/09, שניתן על ידי השופט מ' לוי תאריך הישיבה: י"א באדר א התשע"א (15.02.11) בשם המערערת בע"פ 8424/10 בשם המערער בע"פ 8854/10: עו"ד דותן רוסו עו"ד צחי רז בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' א' לוי: בתאריך 1.4.09, בשעת לילה מאוחרת, שכרו המערער ואחדים מחבריו את שרותיו של נהג מונית (להלן: המתלונן), כדי להסיעם מדימונה לבאר-שבע. במהלך הנסיעה ביקש המתלונן את תעודת הזהות של אחד הנוסעים או מכשיר הטלפון הסלולארי שלו כערובה לתשלום דמי הנסיעה, ולאחר שהמערער מסר לו את תעודת הזהות, רשם המתלונן את פרטיה על פתק. בהגיע החבורה לבאר-שבע נתבקש המתלונן לעצור, ואז התנפל עליו אחד הנוסעים, חנק אותו והלם עם בקבוק בראשו. בהמשך דרש המערער מהמתלונן כסף, ולבסוף גנב ממנו מכשיר טלפון סלולארי ומכשיר מסוג מירס, וכן את מפתחות המונית והוא וחבריו נמלטו מהזירה. המערער הודה בכל אלה, ובעקבות כך הורשע בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע ושוד בנסיבות מחמירות. על כך הוא נדון ל-18 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 10,000 ש"ח. המערער (בע"פ 8854/10) סבור כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו יתר על המידה, הואיל ומדובר באירוע שאמנם לווה באלימות אולם הוא לא נטל בה חלק. כן נטען, כי בית המשפט לא נתן משקל הולם להודאת המערער, לחרטה שהביע, ולאמור בתסקירו של שרות המבחן בדבר הצורך לשלבו בתהליך טיפולי. מנגד, סבורה המדינה (בע"פ 8424/10) כי העונש שנגזר למערער נוטה לקולא, ואין בו מענה לצורך להבטיח את שלום הצבור בכלל, ונהגיהן של מוניות, בפרט. לא מצאנו כי הוכחה בפנינו עילה להקל בעונשו של המערער, נהפוך הוא. גם אם לא קדם לנסיעה קשר בין המערער לחבריו לשדוד את נהג המונית, קשר זה גמל תוך כדי נסיעה, והמערער נטל בו חלק פעיל. הוא אמנם לא היה זה שתקף את הנהג וחבל בו, אולם הוא נטל רכוש שהיה שייך לקורבן וגם את מפתחות המונית. התנהגות זו קשה היא, וגלומה בה מידה לא מבוטלת של כיעור ותעוזה. בנסיבות אלו ונוכח הצורך להרתיע את הרבים, ולאפשר לנהגי מוניות להמשיך להתפרנס ללא חשש, החלטנו לדחות את השגותיו של המערער כנגד העונש. מאידך, החלטנו לקבל את ערעור המדינה הואיל ואנו שותפים להשקפתה כי העונש נוטה לקולה. לפיכך, ולאחר ששמנו לנגד עינינו את ההלכה לפיה אין בית משפט שלערעור ממצה את הדין עם נאשמים, אנו מחליטים להעמיד את תקופת המאסר בפועל בה ישא המערער על 24 חודשים. יתר רכיביו של העונש, יעמדו בעינם. ניתן היום, י"א באדר א' התשע"א (15.02.2011). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10084240_O04.doc אז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il