פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 8394/19

פלוני נ. פלוני

תביעת פיצויים בגין נזקי גוף עקב מעקב היריון רשלני, בטענה כי המדינה התרשלה בכך שלא חייבה בתי חולים בביטוח אחריות מקצועית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 30/11/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 8394/19 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה רשלנות רפואית ומדיניות ציבורית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור תביעת פיצויים בגין נזקי גוף עקב מעקב היריון רשלני, בטענה כי המדינה התרשלה בכך שלא חייבה בתי חולים בביטוח אחריות מקצועית.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 8394/19

פלוני נ. פלוני

תביעת פיצויים בגין נזקי גוף עקב מעקב היריון רשלני, בטענה כי המדינה התרשלה בכך שלא חייבה בתי חולים בביטוח אחריות מקצועית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערים הגישו תביעה נגד המדינה בטענה כי נגרמו להם נזקי גוף עקב מעקב היריון רשלני בבית חולים פרטי. לטענתם, המדינה התרשלה בכך שלא חייבה את בתי החולים הפרטיים לרכוש ביטוח אחריות מקצועית, מה שהותיר אותם ללא גורם ממנו ניתן להיפרע בגין הנזק. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, והמערערים ערערו לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי החלטת המדינה שלא להטיל חובת ביטוח כזו היא החלטת מדיניות מובהקת, המוגנת תחת 'חריג שיקול הדעת', לאחר שהנושא נבחן על ידי הרשויות לאורך השנים.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים ע' פוגלמן, י' עמית, ד' מינץ
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלונים

נתבעים

  • מדינת ישראל
  • פלונים אח'

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המדינה התרשלה בכך שלא חייבה את כל בתי החולים בישראל לבטח את עצמם בביטוח אחריות מקצועית.
  • היעדר חובת ביטוח מנע מהמערערים להיפרע בגין נזקיהם, שכן בתי החולים הרלוונטיים חדלו מפעילות או אינם סולבנטיים.
טיעוני ההגנה
  • החלטת המדינה שלא להטיל חובת ביטוח היא החלטת מדיניות מנומקת.
  • חל חריג שיקול הדעת המגן על המדינה מאחריות בגין החלטות מדיניות מסוג זה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת חובת זהירות של המדינה להבטיח כיסוי ביטוחי לכלל בתי החולים הפרטיים.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 069176-03-17
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים
תיקים שאוחדו

תגיות נושא

  • רשלנות רפואית
  • אחריות המדינה
  • חריג שיקול הדעת
  • ביטוח אחריות מקצועית

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8394/19 רע"א 8396/19 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ המערערים בע"א 8394/19: פלונים המערערים ברע"א 8396/19: פלונים נ ג ד המשיבים ברע"א 8396/19: פלונים המשיבים בע"א 8394/19 ורע"א 8396/19: מדינת ישראל ופלונים אח' ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 069176-03-17 שניתן ביום 19.11.2019 על ידי כבוד השופט ע' שחם תאריך הישיבה: כ"ה בכסלו התשפ"ב (29.11.2021) בשם המערערים בע"א 8394/19 והמבקשים ברע"א 8396/19: עו"ד אסף פוזנר, עו"ד דן אבידן, עו"ד נתנאל פוזנר בשם המשיבה: עו"ד שרון מן אורין פסק-דין 1. המערערים והמבקשים בבקשת רשות הערעור שלפנינו (לשם הנוחות ייקראו כולם להלן: המערערים), הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו להם, לטענתם, בשל מעקב היריון רשלני. המערערים טענו, בין היתר, כי המדינה התרשלה כלפיהם בכך שלא חייבה את כל בתי החולים בישראל לבטח את עצמם בביטוח אחריות מקצועית. כתוצאה מהתרשלות זו, נגרם למערערים נזק, המתבטא בכך שלא נמצא גורם ממנו יוכלו להיפרע, באשר בתי החולים הפרטיים במזרח העיר, שם נערך מעקב ההריון, חדלו מפעילותם או שאינם סולבנטיים. בפסק דינו החלקי, דחה בית המשפט המחוזי את התביעה נגד המדינה ועל כך נסבים הערעור ובקשת רשות הערעור שלפנינו. 2. לאחר שעיינו בחומר שהניחו הצדדים לפנינו, ולאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, מצאנו כי יש לאמץ את פסק דינו של בית המשפט המחוזי על קרבו ועל כרעיו, מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. משכך, דין הערעור ובקשת רשות הערעור להידחות. 3. למעלה מן הצורך נציין כי שוכנענו שהנושא של ביטוח אחריות מקצועית עלה על שולחנם של הרשויות שבחנו את הנושא, הפעילו שיקול דעת, ומצאו כי להטלת חובת ביטוח השלכות שונות, כך שהנזק עלול לעלות על התועלת שצפויה להניב הטלת חובה מעין זו. מכאן, שענייננו במקרה מובהק של מדיניות, שלגביו חל חריג שיקול הדעת כאמור בע"א 915/91 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מח(3) 45 (1994). אף לא מצאנו מקום להשוואה בין המקרה דנן למקרה שנדון בע"א 8526/96 מדינת ישראל נ' פלוני (23.6.05)). גם האמור בפסקה 43 סיפא לפסק הדין בע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (25.5.06)) אין בו כדי לסייע למערערים, באשר אין ענייננו בהחלטה סתמית של "אי התערבות", אלא בהחלטת מדיניות שהתקבלה לאחר שבמשך השנים נדון הנושא בפורומים שונים. 4. סוף דבר שאנו דוחים את הערעור ואת בקשת רשות הערעור. בנסיבות העניין, ולנוכח מצבם של המערערים והמבקשים לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ו בכסלו התשפ"ב (‏30.11.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19083940_E08.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il