פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 8173/11

פאוזי אבו שהלה נ. מדינת ישראל

המערער מבקש להקל בעונש המאסר שנגזר עליו בגין עבירות שוד מזוין, התפרצות וגניבה, בטענה לנסיבות אישיות ומשפחתיות קשות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 25/01/2012 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 8173/11 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ערעור פלילי על חומרת העונש — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור המערער מבקש להקל בעונש המאסר שנגזר עליו בגין עבירות שוד מזוין, התפרצות וגניבה, בטענה לנסיבות אישיות ומשפחתיות קשות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 8173/11

פאוזי אבו שהלה נ. מדינת ישראל

המערער מבקש להקל בעונש המאסר שנגזר עליו בגין עבירות שוד מזוין, התפרצות וגניבה, בטענה לנסיבות אישיות ומשפחתיות קשות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של שוד מזוין, התפרצות למקום מגורים וגניבה. המערער נכנס לבתיהם של קשישים, איים עליהם בסכין ובגז מדמיע וגנב כספים ותכשיטים. בית המשפט המחוזי גזר עליו 48 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי כספי למתלוננים. בערעורו לבית המשפט העליון, טען המערער כי העונש חמור מדי בהתחשב בנסיבותיו האישיות, בהודאתו, בפיצוי ששילם ובכך שצפוי לו גירוש מהארץ. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי בית המשפט המחוזי נתן משקל ראוי לשיקולים לקולא, וכי חומרת המעשים וההתאכזרות כלפי הקורבנות מצדיקים את העונש שנגזר.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים מ' נאור, ע' ארבל, א' חיות
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פאוזי אבו שהלה

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שנגזר הולם את חומרת העבירות
  • הסתמכות על רף הענישה המקובל בעבירות דומות כפי שנקבע בפסיקה
טיעוני ההגנה
  • הודאה בהזדמנות הראשונה וחיסכון בזמן שיפוטי
  • נסיבות אישיות ומשפחתיות קשות (מצב כלכלי, מחלות ובני משפחה פגועים)
  • העדר עבר פלילי משמעותי
  • העדר אלימות פיזית באירועים
  • ביצוע פיצוי כספי למתלוננים
  • השלכות חמורות של גירוש מהארץ

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער בכתב האישום המתוקן
  • מסמכים בדבר מצבו המשפחתי והאישי של המערער

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 3379-03-10
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים

תגיות נושא

  • שוד מזוין
  • התפרצות
  • גניבה
  • חומרת העונש
  • הסדר טיעון

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
48
חודשי מאסר על תנאי
12
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
37500
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 8173/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8173/11 לפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופטת א' חיות המערער: פאוזי אבו שהלה נ ג ד המשיב: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-ת"פ 3379-03-10 מיום 13.7.2011 שניתן על ידי כב' השופט א' כהן תאריך הישיבה: א' בשבט התשע"ב 25.01.2012 בשם המערער: עו"ד יוסף עאוני בשם המשיב: עו"ד דפנה פינקלשטיין פסק-דין השופטת מ' נאור: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' כהן) שהרשיע את המערער על פי הודאתו ובהתאם לכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירה של שוד מזוין, התפרצות למקום מגורים וגניבה. רקע עובדתי ודיוני 1. כתב האישום המתוקן, אשר בעובדותיו הודה המערער, מייחס לו עבירת שוד מזוין לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז (להלן: חוק העונשין), עבירת התפרצות למקום מקורים לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין ועבירת גניבה לפי סעיפים 384 ו-383 לחוק העונשין. 2. לפי המפורט באישום הראשון בכתב האישום המתוקן, ביום 16.3.2009 הגיע המערער לבית משפחת ס' בשכונת ואדי ג'וז בירושלים. באותה עת שהו בבית, האם, ילידת 1922, ושני ילדיה (בן ובת). המערער הזדהה בתור עובד הביטוח הלאומי וביקש להיכנס לבית המשפחה כדי לדבר עם האם המבוגרת. לאחר שנכנס, ריסס המערער את האם ובנה בגז מדמיע, הוציא סכין מתקפלת וכשהוא מכוון את הסכין לעבר בני הבית ודרש מהם כסף. בעקבות איומיו, הביאה הבת למערער 3,500 ש"ח בשטרות של 50 ש"ח. המערער צעק שזה לא מספיק ודרש עוד כסף. בעקבות כך קמה האם והביאה למערער 1,500 ש"ח נוספים. המערער המשיך לצעוק ולדרוש עוד כסף ואמר כי יביאו להם את כל הכסף שיש בבית, אחרת יפגע באחותו ובאימו. בעקבות איומיו, הביאה הבת למערער סכום של כ-40,000 ש"ח. המערער המשיך בצעקותיו ודרש עוד כסף. לאחר שהמערער חתך את הספה בבית בסכין שהייתה ברשותו, נתנה לו הבת סכום כסף נוסף. משנגמר להם הכסף לתת למערער, נתנה האם למערער שרשרת זהב שענדה באותה העת. המערער דרש תכשיטים נוספים, אך בני הבית אמרו שאין ברשותם דבר נוסף. לאחר מכן, יצא המערער מהבית תוך שהוא מאיים עליהם שאם יודיעו למשטרה הוא יבוא לבית וישבור אותו. 3. לפי המפורט באישום השני, ביום 29.11.2008 הגיע המערער לבית מגורים שבו מתגוררת אישה ילידת 1929 בכוונה לגנוב דבר. המערער פתח את דלת המטבח, שהייתה נעולה, ונכנס דרכה לבית. הוא לקח עימו כסף ותכשיטים בסכום ניכר. 4. הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו יודה המערער בעובדות כתב האישום המתוקן. בית המשפט קיבל את ההסדר והרשיע את המערער על סמך הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן. הצדדים לא הגיעו להסדר לעניין העונש. 5. בגזר דינו פירט בית המשפט כי המערער, כבן 49, הודה בפריצה לביתם של שני קשישים ושדידת כסף ותכשיטים בסכום ניכר. באת כוח המערער פירטה כי המערער הינו אבא לתשעה ילדים וארבעה נכדים וכי העונש הקשה ביותו אותו יספוג הינו, שבשל היותו תושב שטחים, הוא יסולק מהארץ, בתום ריצוי עונש המאסר ואילו אשתו, שהיא תושבת ירושלים, תישאר עם ילדיה בארץ ללא תמיכה כלכלית. בנוסף ציינה, כי את המשפחה פקדו לאחרונה אסונות, לאחר שבנו הבכור נפל מגובה רב ובתו התגרשה מבעלה וחזרה לביתה עם ילדיה. בנוסף, בנו בן ה-15 של המערער אושפז בבית חולים בגין תאונת דרכים. כמו כן, הובאו מסמכים המראים כי שלושת בנותיו של המערער סובלות מאוד בעקבות מעצרו של האב. לפיכך, ביקשה כי בית המשפט יסתפק בתקופת מעצרו. מנגד ביקשה המדינה להטיל על המערער מאסר בפועל לתקופה משמעותית, מאסר על תנאי משמעותי, פיצוי למתלוננים בשני האישומים וקנס. 6. בית המשפט ציין כי למערער הרשעות קודמות בגין עבירות ישנות, האחרונה שבהן בגין כניסה לישראל שלא כחוק. עוד הוסיף בית המשפט כי העבירה היא חמורה ביותר. בית המשפט התחשב לקולא בעובדה כי המערער הודה בביצוע העבירה, בהיעדר עבר פלילי משמעותי, באסונות שפקדו את משפחת המערער ובעובדה כי יגורש מהארץ. עוד פירט בית המשפט כי דחה את מתן גזר הדין וזאת כדי לאפשר למערער לפצות את המתלוננים. בית המשפט הוסיף כי המערער אכן ניצל את ההזדמנות שניתנה לו ופיצה את המתלוננים באישום הראשון בסכום של 30,000 ש"ח ואת המתלוננת באישום השני בסכום של 7,000 ש"ח. בית המשפט קבע כי אף שמדובר בפיצוי חלקי, הוא החליט להקל בעונשו של המערער. מאידך, כך פירט, אין להתעלם מהעובדה כי המתלוננים סבלו הפסד כספי ניכר בנוסף לטראומה אותה חוו. 7. על כן הטיל בית המשפט על המערער עונש מאסר לתקופה של 48 חודשים, החל מיום מעצרו. מאסר על תנאי למשך 12 חודשים לבל יעבור תוך שנתיים עבירה של שוד, התפרצות או גניבה. כן חויב המערער לפצות את המתלוננת באישום הראשון בסכום נוסף של 30,000 ש"ח ואת המתלוננת באישום השני בסכום של 7,500 ש"ח. הערעור 8. המערער מערער על חומרת העונש שהוטל עליו. ככלל הוא חוזר על טענות שהועלו בפני בית המשפט המחוזי. המערער טען כי הוא הודה בהזדמנות הראשונה שהייתה לו, הביע חרטה עמוקה וכי הוא חסך זמן יקר מבית המשפט. עוד טען המערער כי בית משפט קמא שגה בכך שלא הורה להזמין תסקיר בשל מצבו האישי והמשפחתי המיוחד. המערער מעוניין לפתוח דף חדש בחייו. המערער בן 52, ולטענתו, מאסרו פוגע פגיעה בלתי הפיכה בו ובבני משפחתו. עוד הוסיף המערער כי עברו הפלילי אינו מכביד וממכלול המסמכים שהוצגו בפני בית המשפט עלה כי המערער הינו אדם בעל אחריות רבה והסתבכותו עם החוק באה ממצב של חשש לחייו של בנו הקטין שהיה זקוק לטיפול רפואי. המערער הוסיף, כי אמנם מעשיו חמורים, אך האירוע לא כלל כל אלימות פיזית. מדובר היה בשימוש בנשק קר בלבד וכי המעשה נעשה ללא כל תכנון מראש. המערער הוסיף כי עם הרשעתו יוטל עליו עונש כבד יותר מאשר בתיק דנן, וזאת לאור גירושו הצפוי מהארץ. המערער הוסיף כי בית משפט קמא שגה בכך שלא איזן בין השיקולים השונים, הן לחומרה והן לקולא בהטלת גזר הדין. כך לדוגמא, לא ניתן משקל מספיק לעובדה שהמערער גייס בעמל רב סכום של 37,000 ש"ח ושילם פיצוי למתלוננים. עוד טען המערער כי העונש שהוטל עליו חורג משמעותית מרף הענישה המקובל במקרים אלה, ולכן ביקש כי עונשו יופחת. 9. בא כוח המשיבה תומכת בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. לעניין אי קבלת תסקיר היא מציינת כי בא כוח המערער חזר בו מבקשה זו במהלך הדיון. היא ביקשה להסתמך על ע"פ 6202/10 מדינת ישראל נ' ישראילוב (טרם פורסם, 15.3.2011) (להלן: ישראילוב) והאסמכתאות שאוזכרו בו לעניין רף הענישה. דיון והכרעה 10. לא ראינו הצדקה להתערב בגזר הדין שהוטל על המערער. אנו סבורים כי בית המשפט המחוזי נתן את מלוא המשקל לשיקולים לקולא שהוצגו בפניו. אין המדובר במעידה חד פעמית. המעשה נשוא האישום הראשון נעשה כמה חודשים לאחר המעשה נשוא האישום השני. אף שלא הייתה אלימות פיזית, ההתאכזרות של המערער כלפי המתלוננת באישום הראשון וכלפי בני ביתה הייתה גבוהה. המערער הוא שהביא על עצמו את התוצאה הקשה של ניתוק מבני משפחתו. בשים לב לרמת הענישה כמתואר בעניין ישראילוב אליו הפנתה המשיבה, אין כאמור הצדקה להתערבותנו במקרה זה. 11. הערעור נדחה. ניתן היום, א' שבט התשע"ב (25.1.2012). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11081730_C04.doc א מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il