פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8165/21

אבו סבחה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואח'

העותר ביקש למנוע את הריסת מבניו הבלתי חוקיים בשטח אש עד להכרעה בעתירות עקרוניות בנושא שטח האש.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 02/01/2022 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8165/21 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תכנון ובניה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) אבו סבחה נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש למנוע את הריסת מבניו הבלתי חוקיים בשטח אש עד להכרעה בעתירות עקרוניות בנושא שטח האש.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8165/21

אבו סבחה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואח'

העותר ביקש למנוע את הריסת מבניו הבלתי חוקיים בשטח אש עד להכרעה בעתירות עקרוניות בנושא שטח האש.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, מוחמד אבו סבחה, הגיש עתירה לבג"ץ בבקשה למנוע את הריסת מבניו שנבנו ללא היתר בשטח אש 918. העותר טען כי יש להמתין עם ההריסה עד להכרעה בעתירות עקרוניות אחרות הנוגעות לחוקיות שטח האש. המדינה טענה כי מדובר בניסיון נוסף של העותר להכשיר בניה בלתי חוקית לאחר שכבר הפסיד בהליכים קודמים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון. בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי מדובר בניסיון לקיים דיון חוזר בהליכים שכבר הוכרעו, וכי אין מקום להשתמש בבג"ץ כערכאת ערעור על החלטות קודמות של בית המשפט העליון. בנוסף, צוין כי טענותיו של העותר בנוגע לחוקיות שטח האש יתבררו במסגרת העתירות הייעודיות לכך, בהן הוא ממילא צד.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' סולברג, ד' מינץ, א' שטיין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מוחמד איוב חמד אבו סבחה

נתבעים

  • מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
  • המועצה העליונה לתכנון ובניה באיו"ש
  • ועדת המשנה לפיקוח על הבניה
  • היחידה המרכזית לפיקוח

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העתירה מהווה ניסיון לערעור על פסק דין חלוט של בית המשפט העליון בעע"מ 2347/20.
  • אין קשר בין סוגיית שטח האש לבין אכיפת דיני התכנון והבניה כלפי מבנים שנבנו ללא היתר.
  • העותר מנהל הליכים חוזרים ונשנים בניסיון להכשיר בניה בלתי חוקית.
  • אין להשליך מפסק הדין בבג"ץ 5901/12 על עניינו של העותר בשל הבדלים מהותיים בנסיבות.
טיעוני ההגנה
  • החלטת המשיבים לדחות את התוכנית המפורטת ניתנה בחוסר סמכות ובחריגה מהדין.
  • ההכרזה על שטח האש אינה חוקית ומנוגדת לדין הבינלאומי.
  • ההכרזה על שטח האש אינה חלה על רכושו של העותר לפי צו בדבר הוראות בטחון.
  • הריסת המבנים תותיר את העותר ללא קורת גג.
  • יש להחיל את עיכוב ההריסה שניתן בבג"ץ 5901/12 גם על עניינו כדי למנוע אפליה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המבנים נבנו כדין או ללא היתר.
  • האם קיימת זיקה קניינית מספקת של העותר לקרקע.
  • האם ניתן להכשיר בניה בשטח אש ללא היתר מהמפקד הצבאי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החלטת ועדת המשנה לתכנון ורישוי מיום 15.9.2019.
  • פסק הדין בעתירה המנהלית עת"מ (י-ם) 33093-01-20.
  • פסק הדין בערעור עע"מ 2347/20.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה הוגשה לאחר דחיית ערעור בבית המשפט העליון על עתירה מנהלית באותו נושא.
  • העותר ביקש עיכוב הליכי הריסה בהתבסס על עתירות תלויות ועומדות בנושא שטח האש.

תגיות נושא

  • תכנון ובניה
  • שטח אש
  • הריסת מבנים
  • מינהל אזרחי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
אפליה
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8165/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין העותר: מוחמד איוב חמד אבו סבחה נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. המועצה העליונה לתכנון ובניה באיו"ש 3. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה 4. היחידה המרכזית לפיקוח עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד סאיד קאסם בשם המשיבים: עו"ד יובל שפיצר; עו"ד יצחק ברט פסק-דין השופט א' שטיין: לפנינו עתירה אשר נסובה על מבנים לא חוקיים (להלן: המבנים) שהקימו העותר ובני משפחתו דרומית ליטא שבנפת חברון, בתוך שטח אש 918 שהנו שטח אש מוכרז (להלן: שטח האש). במסגרת העתירה, מבקש העותר כי המשיבים יימנעו מהריסת המבנים עד להכרעה בעתירות שהוגשו בעניין שטח האש בגדרי בג"ץ 413/13 מוחמד מוסא שחאדה אבו עראם נ' שר הבטחון ובג"ץ 1039/13 מחמוד יונס נ' שר הבטחון (להלן: עתירות שטח האש). לאחר בניית המבנים, הגיש העותר בקשות להיתר בנייה כדי להכשיר את המבנים בדיעבד. בקשות אלו נדחו וכך גם העררים עליהן. ביום 24.2.2017 הגיש העותר עתירה שעניינה, בין היתר, אחד מהיתרי הבינוי שהתבקשו. ביום 28.5.2018 נמחקה העתירה בהסכמה, בין היתר, כדי לאפשר לעותר להגיש תוכנית מפורטת להכשרת המבנים. ביום 7.8.2018 נדחתה בקשתו של העותר על ידי הממונה על הרכוש הממשלתי. בהמשך לכך, הגיש העותר עתירה נוספת, בג"ץ 6272/18 מוחמד אבו סבחה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (להלן: בג"ץ 6272/18), בה התבקש בית המשפט לאפשר לעותר להגיש תוכנית מפורטת להסדרה תכנונית של המבנים. ביום 18.7.2019 נמחקה העתירה בבג"ץ 6272/18 לבקשת הצדדים – זאת, לאחר שהוסכם שאם העותר יגיש תוכנית מפורטת חדשה להסדרת מעמדם התכנוני של המבנים, זו תבחן לגופה. בבקשה צוין, כי אין בהסכמה כדי להביע עמדה בייחס לסיכויי התוכנית המפורטת, בשים לב לכך שהמבנים נמצאים בשטח האש, וכי לצורך הכשרת הבינוי נדרשת, ככל הנראה, הגשת בקשה להחרגה מתחומי שטח האש מהגורם המוסמך. ביום 7.8.2019 הגיש העותר תוכנית מפורטת שנועדה לייעד למגורים את המקרקעין עליהם נבנו המבנים (להלן: התוכנית). ביום 15.9.2019 החליטה ועדת המשנה לתכנון ורישוי של מועצת התכנון העליונה (להלן: ועדת המשנה) שלא לאשר את התוכנית שהגיש העותר. בין נימוקי הדחיה צוין כי העותר הוכיח זיקה קניינית חלקית בלבד לקרקע; כי לא התקבל אישור קמ"א מים לתוכנית אף שבתחום התוכנית קיים מתקן מים; וכי הבינוי שמבוקש להכשירו מצוי בשטח אש, ומשכך אין למוסדות התכנון סמכות לאשר את התוכנית ללא היתר מפורש על ידי המפקד הצבאי, אשר לא הוצג. על החלטה זו של ועדת המשנה הגיש העותר ביום 14.1.2020 עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי ירושלים בשבתו כבית משפט לעניינם מנהליים, עת"מ (י-ם) 33093-01-20 אבו סבחה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואח' (להלן: העתירה המנהלית). ביום 24.3.2020 דחה בית המשפט המחוזי את העתירה המנהלית. בית המשפט (השופט ד' גדעוני) קבע כי מדובר במבנים שנבנו ללא היתר, בתחומי שטח אש, ומבלי שניתן היתר לתוכנית מהמפקד הצבאי. עוד קבע בית המשפט כי העותר כלל לא פעל להחרגת שטח הבינוי מתחומי שטח האש. כמו כן, דחה בית המשפט את טענותיו של העותר ביחס לחוקיות ההכרזה על שטח האש – זאת, לנוכח העובדה שבפני בג"ץ תלויות מעומדות עתירות שהעלו את שאלות החוקיות. על החלטה זו של בית משפט קמא הגיש העותר ביום 31.3.2020 ערעור לבית משפט זה (עע"מ 2347/20 מוחמד איוב אבו סבחה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית) (להלן: עע"מ 2347/20)). ביום 8.11.2021 דחה בית משפט זה (המשנה לנשיאה נ' הנדל והשופטים ג' קרא וי' וילנר) את הערעור בהתאם לתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. פחות מחודש לאחר מכן, ביום 28.11.2021, הגיש העותר את העתירה שלפנינו. כאמור, במסגרת העתירה מבקש העותר צו על תנאי שיורה למדינה ליתן טעם מדוע לא תימנע מהריסת המבנים עד להכרעה בעתירות בעניין שטח האש. בעתירתו נטען כי החלטת המשיבים לדחות את התוכנית המפורטת של העותר להכשרת המבנים בטלה, שכן היא ניתנה בחוסר סמכות, בחריגה מהוראות החוק והדין ונעדרת כל בסיס מאחר שההכרזה על שטח האש אינה חוקית ומנוגדת לדין הבינלאומי. כן טוען העותר כי ההכרזה על שטח האש אינה חלה על רכושו לאור האמור בסעיף 90(ד) לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 387), התש"ל-1970. עוד טוען העותר כי הקרקעות עליהן נבנו המבנים הן קרקעות פרטיות השייכות לו וכי הריסת המבנים תותיר אותו ובני משפחתו ללא קורת גג, בעדר מקום מגורים חלופי. לבסוף טוען המערער כי בבג"ץ 5901/12 מוחמד חליל דבאבסה נ' ראש המינהל האזרחי האיו"ש (28.12.2020) (להלן: בג"ץ 5901/12) הורה בית משפט זה על עיכוב הריסת המבנים שבנו העותרים דשם; ומשכך הוא, אי-קבלת עתירתו של העותר תפלה אותו לרעה. בתגובתה ביקשה המדינה לדחות את העתירה על הסף – זאת, מכיוון שהיא מכוונת, למעשה, נגד פסק דינו של בית משפט זה בעע"מ 2347/20 ומתיימרת לשמש ערעור על פסק דינו של בית המשפט. בנוסף, טוענת המדינה כי העתירה מקשרת בין שתי סוגיות שאין בינן כל קשר: סוגיית שטח האש וסוגיית הבניה הלא חוקית שביצע העותר. לטענת המדינה, אין מקום לעכב הליכי אכיפה של בנייה בלתי חוקית עד להכרעה בעתירות שטח האש ואין לעכב הליכי אכיפה כלפי מבנים בלתי חוקיים שנבנו ללא היתר. באשר לבג"ץ 5901/12 טענה המדינה כי קיימים הבדלים מהותיים בין שתי העתירות. נטען, כי בעתירה בבג"ץ 5901/12 הוצא צו על תנאי, דבר שלא נעשה בעתירה שבעניינו. עוד נטען כי המבנים שעניינם נדון בבג"ץ 5901/12 נבנו זמן רב לפני שהעותר הקים את המבנים שלו. כמו כן נטען כי העתירה בבג"ץ 5901/12 נמחקה בהסכמת העותרים דשם, ואילו העותר מנהל הליכים משפטיים חוזרים ונשנים בניסיון להכשיר את המבנים הלא חוקיים שהקים. בנוסף, נטען כי במועד ההחלטה בבג"ץ 5901/12 בית המשפט הניח כי ההכרעה בעתירות שטח האש צפויה להינתן במועד קרוב, הנחה שלא התממשה שכן ההליכים בעתירות שטח האש תלויים ועומדים וטרם הוכרעו. עוד טענה המדינה כי אין למתוח קו מחבר בין הליכים שונים אשר עוסקים בבניה בלתי חוקית וכי פסק הדין בבג"ץ 5901/12 לא נועד לקבוע הלכה ולכן אין מקום להשליך ממנו על עתירות אחרות. לאחר עיון בכתובים שבעלי הדין הניחו לפנינו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. העתירה אינה מגלה כל עילת התערבות. כמפורט לעיל, וכפי שטוענת המדינה, העתירה מהווה ניסיון לקיים דיון חוזר בעתירה המינהלית אשר נדונה והוכרעה בשתי ערכאות. כל טענותיו של העותר נדונו במסגרת ההליכים הקודמים ונדחו. משכך הוא, עניינו של העותר הוכרע, כפי שהוכרע, ואין עוד מקום להידרש לטענותיו במסגרתו של הליך זה. בידוע הוא, שבית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש ערכאת ערעור על החלטותיו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים (ראו: בג"ץ 7927/21 אברהם יצחק הירש נ' כבוד השופט עוזי פוגלמן, פסקה 4 (30.11.2021) וכן בג"ץ 7378/21 פלוני נ' בית המשפט העליון, פסקה 11 והאסמכתאות שם (3.11.2021)). באשר לטענות העותר ביחס לחוקיות ההכרזה של שטח האש – אלו תתבררנה במסגרת עתירות שטח האש. כעולה מתגובת המדינה, העותר הוא אחד העותרים בעתירות אלה, וטענותיו בעניין ההכרזה על שטח האש תישמענה במסגרתן. סוף דבר, העתירה נדחית. לפנים משורת הדין, לא נעשה צו להוצאות בפעם הזאת. ניתן היום, ‏כ"ט בטבת התשפ"ב (‏2.1.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21081650_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il