סארי שיבלי נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון ע"פ 8034/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: סארי שיבלי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בנצרת מיום 4.11.2021 בת"פ 47319-04-21 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת הבכירה ד' שרון-גרין בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בנצרת (השופטת הבכירה ד' שרון-גרין) מיום 4.11.2021 בת"פ 47319-04-21 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. נגד המערער, אשר מיוצג על ידי בא-כוח מהסניגוריה הציבורית, הוגש ביום 22.4.2021 כתב אישום המייחס לו מספר עבירות ובהן פגיעה בפרטיות ומעשה מגונה. ביום 18.10.2021 הגיש המערער, שלא באמצעות בא-כוחו, בקשה לפסילת המותב ולשחרור הסניגוריה מייצוגו בהליך. לאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 2.11.2021, דחה בית המשפט קמא את הבקשה לפסילתו בהחלטה מיום 3.11.2021. עוד דחה בית המשפט קמא את הבקשה לשחרור הסניגוריה הציבורית מייצוג, אך הורה על שחרור עורך הדין שמייצג את המערער ועל מינוי סניגור אחר תחתיו. למחרת, ביום 4.11.2021, הגיש המערער בקשה נוספת לפסילת המותב, גם הפעם שלא באמצעות בא-כוחו. בבקשה נטען כי במהלך הדיון מיום 2.11.2021, לאחר שהמערער ציין שהמשיבה לא העבירה לו את תגובתה לבקשת הפסלות, שאל המותב את המערער "אז איך אתה יודע מה כתוב בתגובה?". שאלה "תוקפנית" זו, כך טען המערער, יש בה כדי לתייגו כ"שקרן" ולהעיד על כך שהמותב מתנהל כ"סניגור למאשימה". בד בבד עם בקשת הפסלות הגיש המערער הודעה על "התנגדות לייצוג[ו] ע"י הסניגוריה הציבורית". בית המשפט קמא דחה את בקשת הפסלות בהמשך יום 4.11.2021 בהחלטה תמציתית, שבה צוין כי השאלה שאליה התייחס המערער לא נשאלה על ידו אלא על ידי באת-כוח המשיבה – ומשכך "נשמט הבסיס מתחת לבקשה". באשר לסוגיית הייצוג קבע בית המשפט קמא כי בקשת המערער תידון אם וכאשר יגיש בקשה המנוסחת "בלשון הולמת". מכאן הערעור שלפניי. המערער – אשר מייצג את עצמו בערעור – עומד על טענתו כי המותב הוא שהפנה כלפיו את השאלה ה"תוקפנית" בדיון מיום 2.11.2021. לגישתו, "זה חמור מאד ששופטת משקרת בהחלטתה וזה דבר מזעזע ביותר שכנראה רקמה קנוניה עם התובעת מתוך שיקולי גזענות ואפליה ומתוך זלזול באדם". עוד מדגיש המערער כי בדיון מיום 2.11.2021 נכחו שני עורכי דין, ולגישתו יש מקום לחקור אותם בנושא וכן לבדוק אם קיימת הקלטה של הדיון. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 22.11.2021 הגיש המערער לבית המשפט קמא בקשת פסלות נוספת – שלישית במספר – ובה טענות זהות לאלו שהועלו בערעור שלפניי. בהמשך יום 22.11.2021 נתן המותב החלטה בה צוין כי בקשת הפסלות תידון "לאחר ש[המערער] ינסחה בלשון הולמת". עיינתי בערעור ובנספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. בעבר נפסק כי כאשר גרסתו של המותב בנוגע להשתלשלות האירועים בהליך שונה מזו של בעל הדין, קמה חזקה כי גרסת המותב מתארת נאמנה את אותם האירועים והנטל על המבקש לסתור חזקה זו הוא נטל כבד (ע"פ 685/21 בן טוב נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (17.2.2021)). בענייננו לא עלה בידי המערער לעמוד בנטל זה. למעלה מן הצורך אציין כי גם אם אקבל את הטענה שהשאלה שצוטטה בבקשת הפסלות אכן נשאלה על ידי המותב, לא היה בכך כדי להעיד על חשש ממשי למשוא פנים נגד המערער, כמשמעות המונח בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. לכך אוסיף כי הלשון הבוטה וההאשמות הבלתי מבוססות שהטיח המערער במותב במסגרת בקשת הפסלות והערעור, אין להם מקום ואם סבר המערער כי כל אלה יש בהם כדי להוות תחליף להנמקה עניינית – טעות בידו. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ד בכסלו התשפ"ב (‏28.11.2021). ה נ ש י א ה _________________________ 21080340_V01.docx גק מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il