שמעון בן טוב נ. מדינת ישראל

5 1 בבית המשפט העליון ע"פ 685/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: שמעון בן טוב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בבאר שבע מיום 27.01.2021 בת"פ 5569-10-20 אשר ניתנה על ידי כב' השופט ר' סולקין בשם המערער: עו"ד טל ארד פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בבאר שבע (השופט ר' סולקין) מיום 27.1.2021 בת"פ 5569-10-20 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער. ביום 5.10.2020 הוגש נגד המערער כתב אישום המייחס לו עבירה של הפרת צו פיקוח ועבירת פרסום והצגת תועבה, ובצדו בקשה למעצרו של המערער עד תום ההליכים אשר התקבלה ביום 15.11.2020 (מ"ת 5548-10-20). לאחר דיונים מקדמיים שהתקיימו ביום 29.12.2020 ובבוקר יום 26.1.2021 בפני השופטת הבכירה ש' שטרית, בהם לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה, התקיים בהמשך יום 26.1.2021 דיון בפני השופט סולקין. בתחילת פרוטוקול הדיון מתועדים הדברים הבאים: "ב"כ הצדדים: היינו בגישור ולא הגענו להסכמות. סניגור: יש בינינו מחלוקות שאינן גדולות, בין היתר לגבי עבירות חוזרות בכתב האישום. [הצדדים מופנים פעם נוספת למותב המגשר אשר שמע את הדיון המקדמי] [לאחר הפסקה – הדיון מתחדש בהיעדר הנאשם [...]]" בשלב זה הודיע בא-כוח המערער כי הוא מבקש לדחות את המשך הדיון בשל נסיבות אישיות, והדיון הופסק והתחדש למחרת היום. בפתח הדיון ביום 27.1.2021 ביקש בא-כוח המערער, בעל פה, כי המותב יפסול את עצמו נוכח ההתרחשויות בדיון מיום האתמול, בשל חשש ממשי למשוא פנים וכן מטעמי פגיעה במראית פני הצדק. לטענת בא-כוח המערער, בית המשפט ציין בפניו שמועד דיון ההוכחות הראשון יהיה בחודש יוני, כך שהמערער ישהה במעצר במשך תשעה חודשים, ולשיטת בא-כוח המערער "בכך פוגע בית המשפט ביכולת [המערער] למצות זכויותיו ולמצות ההליך". עוד טען בא-כוח המערער שבית המשפט ציין "אם הסניגור חכם עדיף לסגור עסקה" וכי "ממילא [המערער] לא יקבל שליש בעבירות מסוג זה". בא-כוח המערער הוסיף וטען כי בית המשפט התכתב עם השופטת שטרית במהלך הדיון שהתקיים ביום 26.1.2021 וכי "כב' השופטת שטרית [ה]עבירה המסרים שם למאשימה כשאני [בא-כוח המערער] לא שותף לכל השיח הזה". בא-כוח המערער הוסיף והסביר כי הצדדים עברו לאולמה של השופטת שטרית לאחר שבית המשפט "התריע" בהם, וכי כאשר שבו לאולמו של המותב אמר הלה לבא-כוח המערער כי "הסניגור לא בסדר והוא מתנהג לא בסדר" בכך שאינו מסכים להצעה שהועלתה במהלך הדיון המקדמי. לטענתו בית המשפט "לא אפשר לו" להצהיר על כפירת המערער ואף הבהיר "שהתיק הזה יגיע מהר מאוד ל- 9 חודשים במעצר לפני שיוכרע הדין". עוד טען בא-כוח המערער כי בית המשפט "נחשף לעברו של [המערער]" וכן נחשף לקו הגנה שלו "שעה שביקש מהסניגור להבין ואז גם הציע לב"כ המאשימה דרכים להתמודד עם קו הגנה זה". כל ההתרחשויות הללו, כך בא-כוח המערער, לא קיבלו ביטוי בפרוטוקול הדיון מיום 26.1.2021. בא-כוח המערער הוסיף וטען כי לתחושתו בית המשפט נוהג כלפיו "בעוינות" וכי קיים חשש שנחשף למידע מהליך הגישור שאינו אמור לעמוד בפניו. בתגובה טען בא-כוח המשיבה "אני לא שמעתי שמדובר על שליש בשום קונוטציה שהיא. חלק מהדברים שהסניגור אמר גם לא שמעתי. לא נכון שהיתה תובעת נוכחת באולם של השופטת שטרית". עוד ביקש בא-כוח המשיבה שהות להגיש התייחסות כתובה לבקשת הפסלות, אך בא-כוח המערער ביקש שתינתן החלטה מידית. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות על אתר בציינו כי "הדברים שנשמעו מפי הסניגור אינם משקפים את שאירע". בית המשפט הוסיף כי הצדדים הם שבחרו לשתפו, בפתח הדיון, כי "כי הם קרובים להסכמה וכי המחלוקות שנותרו ביניהם אינן גדולות ונוגעות לעניין ספציפי של עבירות חוזרות (כפולות), בכתב האישום". באשר לתקשורת שקיים עם השופטת שטרית הדגיש בית המשפט כי "כל שעשה בית המשפט, היה לבדוק עם המותב המגשר, האם יהיה בידו לקבל הצדדים פעם נוספת ואכן כך נעשה. בבדיקה זו, לא נחשף בית המשפט לכל עניין שעלה בדיון הגישור". עוד ציין בית המשפט כי הוא לא נחשף לקו ההגנה למעט מה שנמסר לו מבא-כוח המערער בנוגע ל"עבירות החוזרות על עצמן", כפי שתועד בפרוטוקול הדיון, ומכל מקום בית המשפט ממילא עתיד להיחשף לעיקרי קו ההגנה במסגרת דיון המענה לכתב האישום. בית המשפט הוסיף וציין כי הוא "לא הביע כל עמדה, שגם אינה קיימת אצלו, בנוגע לתוצאות ההליך"; כי סוגיית השלכות קביעת המועד לדיון ההוכחות "ככל הנראה" נדונה בין הצדדים לבין עצמם; וכי תחושתו של בא-כוח המערער היא סובייקטיבית בלבד. מכאן הערעור שלפניי. המערער טוען כי בפתח הדיון מיום 26.1.2021 שאל המותב את הצדדים "אם [למערער] יש מאסר על תנאי" אשר מקשה על הצדדים להגיע לידי הסדר, וכי בעוד בא-כוחו השיב בשלילה, בא-כוח המאשימה ציין כי המערער "רק יצא מהכלא לאחרונה". בכך, לשיטת המערער, נחשף בית המשפט לעברו הפלילי שאותו לא היה אמור לדעת בשלב זה. עוד טוען המערער כי אמירת המותב בדבר קביעת דיון הוכחות בחודש יוני היוותה ניסיון "להלך אימים" עליו, וכן כי יש טעם לפגם בכך שבית המשפט תיאם עם השופטת שטרית שהצדדים יחזרו לדיון בפניה, וזאת מבלי שניתנה הסכמתם לכך. בהקשר זה מציין המערער כי "התובעת המוסמכת מטעם פמ"ד" נכחה באולם הדיונים של השופטת שטרית ביום 26.1.2021, וכי גם לאחר שחזרו הצדדים לאולמו של המותב, בית המשפט "[ה]קליד ו[ה]תכתב" עם השופטת שטרית ושוחח עמה בדואר אלקטרוני "כששם נמצאת גם התובעת המוסמכת מטעם הפרקליטות". המערער מוסיף כי בית המשפט "[עשה] מהלכים מול הפרקליטות" על מנת להוביל אותה להסכים להצעה שהועלתה על ידי השופטת שטרית "תוך שהוא [בית המשפט] נותן למשיבה הנחיות עבודה ברורות ודורש ממנה להתייעץ עם גורמים בכירים יותר", וכל זאת ללא ידיעת בא-כוחו. לטענת המערער, התקשורת שקיים המותב עם השופטת שטרית ועם הפרקליטות מקימה חשש ממשי למשוא פנים ופגיעה במראית פני הצדק, והתבטאויותיו הנטענות של המותב חרגו "מגבולות המעורבות האקטיבית הלגיטימית". המערער מוסיף כי בא-כוחו ביקש מבית המשפט ביום 26.1.2021 לדחות את הדיון עוד לפני שבית המשפט הורה על יציאה להפסקה, וכי בית המשפט החזיק את בא-כוחו "כבן ערובה ממש" בכך שלא נעתר לבקשת הדחייה מיד. עוד מציין המערער כי ההליך נמצא בראשיתו, כך שהעברת הדיון למותב אחר לא תגרום להתמשכותו. לאחר שעיינתי בערעור ובנספחיו, באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. לא מצאתי כי מתקיימות בענייננו נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב, כמשמעות המונח בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. טענותיו של המערער מתייחסות רובן ככולן לאירועים שלא קיבלו ביטוי בפרוטוקול הדיון מיום 26.1.2021, ובית המשפט אף קבע בהחלטתו הדוחה את בקשת הפסלות כי האופן שבו תיאר בא-כוח המערער את ההתרחשויות הללו אינו מדויק לפחות בחלקו. כפי שנפסק בעבר, כאשר גרסת השופט בנוגע להשתלשלות האירועים בהליך שונה מגרסת בעל הדין, קמה חזקה כי גרסת השופט היא זו המתארת נאמנה את אותם אירועים, והנטל על המבקש לסתור את גרסת השופט הוא נטל כבד (ע"פ 7100/18 זנגול נ' מדינת ישראל - הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, פסקה 4 (24.10.2018)). המערער לא עמד בנטל זה, ומעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי המערער אף לא הגיש בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון (ראו לעניין זה ע"פ 1609/19 שוראקי נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (6.3.2019)). משכך, אינני סבורה כי המערער הוכיח עילה לפסילת המותב עקב ההתרחשויות בדיון מיום 26.1.2021. גם טענת המערער בדבר היחשפות המותב לעובדה ששוחרר לאחרונה ממאסר נעדרת תימוכין בפרוטוקול הדיון ועל כן, אין להידרש לה במסגרת הערעור דנן. למעלה מן הצורך אציין כי חשיפה למידע על עברו הפלילי של נאשם אינה מקימה, כשלעצמה, עילת פסלות (ע"פ 4389/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (8.8.2019)), והמערער לא נימק מדוע הפרט שלטענתו נחשף מהווה "מסה קריטית" שהמותב לא יוכל להשתחרר ממנה בבואו לדון בהליך. השגותיו של המערער על התקשורת שקיים המותב עם השופטת שטרית אף הן אינן מבססות עילת פסלות. כפי שציין המערער בעצמו, הוא ובא-כוחו הסכימו להצעת המותב לשוב לאולם הדיונים של השופטת שטרית ומכל מקום, לא שוכנעתי שהתנהלות זו של המותב חרגה מניהול סביר של ההליך. עוד יצוין כי טענתו של המערער בדבר היחשפות המותב לחומר בלתי-קביל מהדיונים המקדמיים, לא גובתה בתשתית עובדתית או בפירוט החומר שנטען כי המותב נחשף אליו – ומנגד המותב הבהיר כי לא נחשף "לכל עניין שעלה בדיון הגישור". בנסיבות אלו לא הוכח שהמותב נחשף לחומר בלתי-קביל כלשהו מהדיונים המקדמיים, לא כל שכן חומר שההיחשפות לו מצדיקה את פסילתו (השוו: ע"פ 683/21 מהלו נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (8.2.2021)). מכל הטעמים שפורטו לעיל, לא שוכנעתי כי הוצגה עילה לפסילת המותב, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏ה' באדר התשפ"א (‏17.2.2021). ה נ ש י א ה _________________________ 21006850_V01.docx גק מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1