תיסייר אבו גודה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 7988/06 בבית המשפט העליון ע"פ 7988/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופטת ד' ברלינר המערער: תיסייד אבו-גו'דה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בת"פ 8102/05 מיום 10.9.06 (כבוד השופטת ר' ברקאי) תאריך הישיבה: ח' בניסן תשס"ז (27.3.07) בשם המערער: עו"ד מאיה ז'ולסון-גלעדי בשם המשיבה: עו"ד בת עמי ברוט בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין 1. הנהיגה הפרועה בכבישי הדרום הפכה זה מכבר לשם דבר. ממדיה של התופעה הביאו להגדרתה כ"מכת אזור". לרוע המזל, נראה כי התופעה מחלחלת גם לאזורים נוספים ודומה שלא ירחק היום שבו ההתייחסות אליה תהא כאל מכת מדינה. התיק הנוכחי הוא מקרה נוסף, באותה שרשרת אינסופית כמעט של מרדפים שתחילתם, לעיתים קרובות, באי ציות של הנהג להוראת שוטר המורה לו לעצור והמשכם בנהיגה המסכנת הן את הנהג עצמו, הן משתמשים אחרים בדרך, ובמיוחד את השוטרים המצויים בשטח, שלעיתים קרובות מוצאים עצמם בסכנת חיים של ממש. במקרה הנוכחי נהג המערער בתאריך 22.3.05 במרכז העיר ערד. למערער אין כלל רשיון נהיגה. ברכב שבו נהג היה מודבק מקדימה ומאחור לוח קרטון הנושא את מספר הרכב. שוטר ומתנדב שנסעו בניידת משטרתית הבחינו ברכב המערער שנסע מולם וסימנו לו לעצור. השוטרים הבהבו באורות הניידת, אלא שהמערער התעלם מהם והמשיך בנסיעה. בתגובה לדרישה לעצור הגביר המערער את מהירות הרכב, נסע בזיגזג, ואילץ כלי רכב שנסעו במסלול נסיעתו ובמסלול הנגדי, לסטות לצידי הכביש ולבלום, כדי למנוע התנגשות. כל אותה עת המשיכו השוטרים בניידת לנסות ולעוצרו כאשר הם קוראים לו בכריזה ומסמנים לו. בהמשך נכנס המערער לתוך כיכר בעיר ערד כשהוא איננו נותן זכות קדימה לכלי רכב שנסעו באותו מקום ואילץ אף אותם לבלום בפתאומיות ולסטות לשולי הכביש. המערער עלה על אי תנועה במרכז הככר. למרבית המזל, האירוע הסתיים בכך שהמערער איבד את השליטה על הרכב לאחר שנכנס לכביש עפר והתהפך, זאת מבלי שנגרמה פגיעה בחיי אדם. בית משפט קמא הטיל על המערער 3 שנות מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וכן פסל את המערער מהחזקת או קבלת רשיון נהיגה במשך 4 שנים מיום שחרורו מהמאסר. על הענישה, וליתר דיוק על רכיב המאסר בפועל שבה, הערעור שלפנינו. 2. בהודעת הערעור, כמו גם בטיעון לפנינו, עשתה באת כוח המערער כל שלאל ידה כדי ליחד את המערער מכל אותם עבריינים בתחום זה, שביצעו עבירות זהות או דומות. את הדגש שמה הסנגורית על אורח החיים הנורמטיבי של המערער עד לביצוע העבירה הנוכחית. המערער הוא בן 24, עברו נקי, במהלך השנים שקדמו לביצוע העבירה עבד בבתי מלון שונים, הוא נשוי ואב לשתי בנות. מתסקיר שרות המבחן עולה כי המערער לקח אחריות למעשיו, שרות המבחן התרשם כי ההליכים המשפטיים שנפתחו היוו עבורו גורם מרתיע משמעותי. בפני קצינת המבחן טען המערער, כי הוא היה מודע לכך שאין ברשותו רישיון וכי רישיון הרכב בו נהג פקע, אולם נכנע ללחציהם של בני דודו, שאחד מהם הוא בעל הרכב, והסכים לנסוע לתדלק את הרכב. קצינת המבחן ציינה כי התלבטה באשר להמלצתה. בסופו של יום, המליצה על ביצוע שירות לתועלת הציבור. בטיעונה בפנינו הבהירה הסנגורית כי היא איננה מצפה לכך כי המלצתה של קצינת המבחן תאומץ והענישה תסתכם בשירות לתועלת הציבור. עדין היא סבורה כי יש מקום לקצר את תקופת המאסר שהוטלה על המערער בהתחשב, כאמור, בתמונה החיובית המצטיירת מתסקיר שרות המבחן. 3. לא ראינו מקום להתערב בענישה. דעתנו היא כי העונש מאזן נכונה את חומרת העבירות שמדובר בהן מחד גיסא, ואת נסיבותיו האישיות של המערער מאידך גיסא. מקובל עלינו כי רף הענישה שהותווה בע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' אבולקיעאן, תק-על 2004(4) 1262 איננו נוסחה מתימטית אותה יש ליישם בבחינת "כזה ראה וקדש" כל אימת שמדובר בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה בכבישי הדרום, שהרי לעולם כל מקרה ונסיבותיו. תקופת המאסר אותה השית בית משפט קמא מצביעה על כך כי אף הוא לא שגה לחשוב כי מדובר בנוסחה קבועה ממנה אין לסטות. העובדות והספציפיות בהן הודה המערער מצביעות על כך כי המדובר היה בסיכון של ממש למערער עצמו כמו גם לסובבים אותו. עצם העובדה שהמערער נכנס לרכב מבלי שהיה בידו רישיון נהיגה יוצרת פוטנציאל של מסוכנות. רכב יכול להיות כלי משחית בידיו של מי שאיננו יודע להשתמש בו. בכבישי ישראל נהרגים מידי יום אנשים רבים. חוסר מיומנות מהווה חלק מהסיבות לתאונות הדרכים המרובות. לכך מתווסף המרדף שתואר לעיל. המרדף התנהל במרכז העיר תוך שהמערער מתעלם מהניידת הרודפת אחריו, מגביר את מהירות נסיעתו ומבצע עבירות תנועה לרבות עלייה על אי תנועה באמצע כיכר, כאשר גם בכך לא היה די כדי לגרום לו לעצור. הסיכון הספציפי שדובר בו במקרה הנוכחי, כמו גם הצורך בענישה מרתיעה, מצביעים על כך שבית משפט קמא לא החמיר עם המערער יתר על המידה, שעל כן הערעור נדחה. ניתן היום, י' בניסן תשס"ז (29.3.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06079880_Z06.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il