פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 1953/19
בג"ץ 7986/14
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט מ' מזוז
כבוד השופטת י' וילנר
העותרים:
1. ראש מועצת הכפר קריות
2. מועצת הכפר לובן א-שרקייה
3. מועצת הכפר א-סוויה
4. "יש דין" – ארגון מתנדבים למען זכויות האדם
5. "במקום" – מתכננים למען זכויות תכנון
נ ג ד
המשיבים:
1. ראש המינהל האזרחי
2. הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש המינהל האזרחי
3. מועצה אזורית מטה בנימין
4. עלי – אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ
5. הסתדרות הציונית העולמית – החטיבה להתיישבות חבל מרכז
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
כ"ג בשבט התש"ף
(18.2.2020)
בשם העותרים:
עו"ד שלומי זכריה; עו"ד מיכל זיו
בשם המשיבים 5-1:
עו"ד נחי בן אור; עו"ד יונתן ברמן
בשם המשיבים 8-6:
עו"ד עקיבא סילבצקי
בשם המשיבה 9:
עו"ד גלעד חן
פסק-דין
השופט ע' פוגלמן:
בעתירה זו יצא מלפנינו צו על תנאי המורה למשיבים להתייצב וליתן טעם: מדוע לא יתאפשר למי שנפגע משינוי גבולות ההכרזה בעקבות עבודות צוות "קו כחול" להגיש ערר לוועדת העררים הצבאית לפי צו בדבר ועדות עררים (מס' 172), התשכ"ח-1967, וזאת בהתייחס לאותו שינוי בלבד.
בכתב התשובה מטעם משיבים 2-1 (להלן: משיבי המדינה) הבהירו האחרונים, כי "מטעמים מעשיים" הם נכונים לאפשר דיון בפני ועדת העררים ביחס לתוצרי "קו כחול" לאחר שתעוגן סמכות ועדת העררים בחקיקה, וזאת בעניין תוצרי עבודת ועדת הצוות שיפורסמו לאחר תיקון החקיקה. נוסף על כך, יתאפשר להגיש ערר במקרים שבהם עלו טענות קונקרטיות זה מקרוב, ובכללם המקרה נושא עתירה זו ומקרים נוספים התלויים ועומדים לפני בית משפט זה. ביחס להחלטות "ותיקות" של תוצרי "קו כחול" לא תתאפשר פתיחה מחדש של ההליכים. הדיון לפני ועדת העררים יתמקד אך ורק בנוגע לשינויים שנוצרו עקב עבודת הצוות בהשוואה לגבול ההכרזה כפי שהוכר עקב בדיקתו.
בנסיבות אלו סבורים משיבי המדינה כי העתירה מיצתה עצמה, ומבקשים כי צו הביניים החלקי שניתן ביום 18.2.2020 אשר אוסר על הנפקת היתרי בנייה בשטחים שלגביהם הופנו השגות, יפקע בתוך 60 ימים ממועד תיקון החקיקה, על מנת שהעותרים יוכלו להגיש הליך מתאים לוועדת העררים ככל שיסברו כי יש עילה לכך, והיא תפעל כחכמתה.
התבקשה תגובת העותרים לטענה שלפיה העתירה מיצתה עצמה.
העותרים מצידם חולקים על היבטים שונים בעמדת משיבי המדינה. בצד האמור, מציינים כי ככל שלעותרים או לתושבי אזור יהודה והשומרון יינתן יומם לפני ועדת העררים, באופן שאינו מקפח אותם ביחס למי שיכול היה להגיש עררים באשר להכרזות המקוריות, ניתן יהיה למחוק את העתירה (תוך שמירת זכויות באשר לתיקון החקיקה העתידי). כמו כן, סבורים העותרים כי יש להשאיר את המצב הקנייני-תכנוני ביחס למקרקעין עליהם חל צו הביניים עד להכרעה הקניינית.
המשיבים 4-3 מצידם סבורים כי אין עילה להותרת צו הביניים על כנו.
לאחר ששקלנו את עמדות הצדדים, מצאנו כי נוכח העמדה המוצגת בכתב התשובה מטעם משיבי המדינה ותגובת העותרים לה, הדיון בעתירה, במתכונתה הנוכחית, התייתר. ניתן תוקף של פסק דין להצהרת המדינה בדבר האפשרות שתינתן לעותרים למצות את טענותיהם לפני ועדת העררים, כמפורט לעיל.
אנו מורים כי צו הביניים יישאר על כנו עד לחלוף 60 ימים מהמועד שבו יפורסם תיקון החקיקה המוצע, או מתווה אחר שיאפשר לעוררים להציג את עמדתם לפני ועדת העררים, וזו תחליט כחכמתה גם בבקשת העותרים למתן סעד ביניים, ככל שתוגש לה בקשה כאמור.
לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים בשאלת ההוצאות, אנו רואים לחייב את משיבי המדינה בהוצאות העותרים בסך 8,000 ש"ח. פסיקת ההוצאות הינה על הצד הנמוך, בשים לב להסכמת המשיבים שייתרה את המשך הדיון בעתירה.
ניתן היום, כ"א בחשון התשפ"א (8.11.2020).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
_________________________
19019530_M27.docx סס
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il