פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"א 7821/10
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 7821/10
לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המערערים:
1. אבנר חדד
2. מרים חדד
נ ג ד
המשיב:
כפר ביאליק כפר שיתופי להתישבות חקלאית בע"מ
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה שניתן על ידי כב' השופטת ש' שטמר
בה"פ 2708-12-08 ביום 13.09.2010
תאריך הישיבה:
ט"ז בסיון התשע"ב
(06.06.12)
בשם המערערים:
עו"ד יוסף סגל
עו"ד יגאל גרוסמן
בשם המשיב:
עו"ד יעקב בן-חפ"ר
פסק-דין
השופט ח' מלצר:
1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ש' שטמר), בגדרו נדחתה תובענה שהגישו המערערים כנגד המשיב למתן פסק דין הצהרתי שיכריז כי החלטת האסיפה הכללית של המושב (להלן גם: "המושב", או "האגודה") – שלא לקבל את המערערים כחברים במושב בטלה. כן נדחתה בקשת המערערים כי יוצהר שהם זכאים להרשם אצל המשיב כחברים באגודה.
2. ברקע הדברים עומדים הנתונים הבאים:
(א) המערערים, בני זוג בשנות הארבעים לחייהם, הורים לארבעה ילדים, רכשו בחודש יולי 2007 באמצעות כונס נכסים במינוי של ההוצאה לפועל (להלן – "הכונס"), משק בכפר ביאליק, המנוהל על ידי המשיב (להלן – "המשק", או "הנחלה"). ראש ההוצאה לפועל אישר את המכר, והמבקשים שילמו לכונס את מלוא התמורה בסכום השקול ל-475,000 $.
(ב) רכישת המשק נעשתה ללא אישור מראש של המשיב ולטענתו אף ללא ידיעתו. ההסכם היה מותנה בכך שתתקבל הסכמת מינהל מקרקעי ישראל (להלן – "המינהל") והאגודה לעיסקה. באשר לאישורו של המינהל בא כוחם של המערערים טען בפני בית המשפט המחוזי הנכבד כי ההליכים במינהל מתנהלים על ידי כונס הנכסים (עמ' 1 לפרוטוקול). בדיון בפנינו הצהיר ב"כ המערערים כי למיטב ידיעתו אישור המינהל נתקבל בינתיים.
(ג) משפנו המבקשים לאגודה בתאריך 16.8.07 בבקשה להתקבל לחברות בה, הם הסכימו שהאגודה תעשה בדיקות בעניינם, וכי החלטתה לא תנומק. על פי דרישת המשיב, הופיעו המבקשים לראיון אצל הנהלת האגודה ולבדיקה אצל פסיכולוג מטעמה. בישיבה מיום 2.10.07, החליט ועד המשיב שלא לאשר את בקשתם של המערערים לחברות באגודה. הודעה על כך נשלחה להם בכתב.
(ד) המערערים ביקשו לערער על הסירוב – בפני האסיפה הכללית של האגודה על פי הזכות הנתונה להם לצורך זה בתקנון האגודה. לשם כך הם ביקשו שינתנו להם נימוקי הסירוב. האגודה לא נענתה לפנייתם ולפיכך הם הגישו המרצת פתיחה בנושא לבית המשפט המחוזי בחיפה (ה"פ 81/08). זו נדונה בפני סגן הנשיא, כב' השופט גדעון גינת. בפסק דינו הורה כב' השופט גינת לועד המשיב – לנמק את סירובו כדי שהמערערים יוכלו לממש את זכות הערעור העומדת להם לפי התקנון.
(ה) בעקבות פסק דינו של כב' השופט גינת שלחה האגודה את נימוקיה למערערים, במסגרתם צוין כי המערערים אינם מתאימים להתקבל בישוב, שהוא, לטענתה, בעל מעורבות חברתית הדוקה. בפרט הסתמכה האגודה בהקשר זה על חוות דעת פסיכולוגית, אשר המליצה שלא לקבל את המערערים לישוב. לאחר התכתבויות נוספות בין המערערים לאגודה, שלא הועילו – פנו המערערים וערערו בפני האסיפה הכללית של האגודה. באסיפה הכללית המערערים נשמעו בקצרה ואולם באי-כוחם לא הורשו לטעון. באסיפה זו נדחתה בשנית בקשתם של המערערים להתקבל כחברים באגודה.
(ו) המערערים פנו לבית המשפט המחוזי בתובענה לביטול החלטת האסיפה הכללית. בית המשפט המחוזי הנכבד הפנה לפסק הדין שניתן ב-ע"א 10419/03 דור נ' רמת הדר, פ"ד ס(2) 277 (2005) (להלן: ענין דור), ומצא שלא להתערב בהחלטת האסיפה הכללית. הנמקתו התבססה על מספר טעמים:
(1) בית המשפט קיבל את עמדת האגודה לפיה, הגם שהמערערים עומדים לכאורה בדרישות הכשירות המנויות בתקנון האגודה לצורך החברות בה, אזי לשיטתו דרישות התקנון מהוות רק תנאי סף הכרחי, שאין בהן כדי לצמצם את שיקול דעתה של האגודה. בית המשפט הוסיף כי דרישת ה"אופי טוב" הנזכרת בתקנון יכולה להכיל גם דרישה של עמדות חברתיות מסוימות, כגון שיתוף.
(2) בית המשפט מצא כי הנמקת ועד האגודה, אשר נסמכה, בין היתר, על חוות הדעת הפסיכולוגית ענתה לדרישות הדין. באשר להחלטת האסיפה הכללית – בית המשפט סבר כי אין מקום לדרוש מן האסיפה הכללית הנמקה, בהיותה גוף קולגיאלי, שכל חבר מצביע בו על פי הבנתו.
(3) בית המשפט לא מצא פגם בכך שהודעת הערעור המנומקת לא הוצגה בפני האסיפה הכללית ובכך שנמנע מבא-כוחם של המערערים לטעון בשמם. זאת נוכח העובדה שהיתה למערערים הזדמנות לטעון על פה לפני האסיפה הכללית. בהקשר זה גם צוין כי האגודה רשאית היתה להתבסס על חוות הדעת הפסיכולוגית ועל התרשמות הוועד והאסיפה הכללית מאישיותם של המערערים.
3. בערעורים על פסק הדין חזרו המערערים למעשה על טענותיהם בפני בית המשפט המחוזי, שלא התקבלו על ידו כאמור.
4. בתאריך 1.12.10 הוציאה הרשמת של בית משפט זה צו להגשת סיכומי טענות בכתב ולהגשת תיקי מוצגים. המערערים אכן פעלו על פי הצו ואילו המשיב הסתפק במסירת הודעה לקונית, שנוסחה על ידי בא-כוחו, בזו הלשון:
"המשיבה תומכת עמדתה על האמור בפסק הדין מיום 13.9.10 של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק 2708-12-08 מפי כב' השופטת ש. שטמר (מפאת שלא נתקבל
בידי הח"מ עותק מסיכומי המערערים, אם הוגשו, נבצר מלהתייחס לנטען בהם)".
(הערה: בעת הדיון שקיימנו בערעור הצהיר בא כוחו של המשיב שלאחר מכן הוא קיבל את סיכומי המערערים, אך לא ראה לנכון להגיב עליהם).
5. במהלך הדיון שהתקיים בפנינו בתאריך 6.6.12, שאלנו את הצדדים אם יש לדעתם מקום להחיל על המכלול את הוראות החוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 8) התשע"א -2011 בין במישרין, בין בדרך של היקש, או מכוח הסכמה מצידם, ונענינו על כך בשלילה. לפי כך לא נידרש לסוגיה זו פה, שהרי נראה שהתיקון האמור אכן לא חל במישרין על ענייננו (ראו: הגדרת "ישוב קהילתי" והוראת התחילה שם).
נפנה איפוא עתה להכרעה.
6. נראה לנו שדין הערעור להתקבל באופן חלקי, כך שערעורם של המערערים יובא מחדש בפני האסיפה הכללית של המשיב – בתנאים שיפורטו להלן:
(א) בפני האסיפה הכללית של המשיב תוצג עמדת המינהל ביחס לבקשת המערערים, וגישת המשיב. לצורך זה יביאו הצדדים את פסק דיננו זה בפני המינהל, וזה יוכל להיזקק לכל חומר נוסף שידרש לו לשם גיבוש עמדתו.
(ב) המערערים (בין בעצמם בין באמצעות בא-כוחם) וועד האגודה יוכלו להגיש לאסיפה הכללית קודם לדיון החוזר שיתקיים בפני האסיפה הכללית מסמך מסכם (שלא יעלה על 5 עמודים) בו יציג כל צד את טעמיו במכלול ובין השאר את התייחסותו לעמדת המינהל, לאחר שזו תגובש כאמור בס"ק (א) שלעיל.
(ג) האסיפה הכללית תהיה רשאית לשוב ולשמוע את המערערים.
7. פסק דיננו זה נשען על שני נימוקים מרכזיים:
(א) טעם פרוצדורלי – לא נראה לנו שהמשיב עמד בהודעה שמסר וצוטטה בפיסקה 4 שלעיל בדרישות הצו לסיכומים בכתב שנמסר לו (ממילא הוא אף לא הגיש תיק מוצגים). מכוח התנהלות זו ניתן היה לראות בו כבעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון במשמעות תקנה 448(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ראו: ע"א 139/88 הלר (מרקוס) נ' לייבנד, פ"ד מג(2) 108, 113-112 (1989); ע"א 289/89 ברקוביץ נ' מנהל עזבון ניומן, פ"ד מו(1) 168 (1991); ע"א 73/88 עזבון המנוחה לוטי גרינברג רוזן ז"ל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, פ"ד מו(5) 114 (1992); ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז (1) 311, 321 (1993)). לא הרחקנו לכת בנושא זה ככל שניתן היה, ואולם סברנו שבהיעדר סיכומים בכתב – לא עלה בידי המשיב ליתן מענה ראוי לחלק מטענות המערערים, במיוחד בהקשר להתנהלות האסיפה הכללית והטיעונים שהוצגו בפניה, אם בכלל. ענין זה מביא אותנו לטעם השני – המהותי יותר.
(ב) הנימוק השני המהותי לקבלתו החלקית של הערעור מתבסס על העובדה שבפני האסיפה הכללית לא הוצגה עמדתו של המינהל, וכן לא הובאו בפניה בצורה מסודרת, או מרוכזת טיעוני המערערים. בהקשר זה נציין במיוחד את העובדה שספק בענייננו האם האסיפה הכללית היתה מודעת לנתון שהמערערים שילמו כבר את מלוא התמורה עבור רכישת הזכויות בנכס. כמו כן לא הובאו בפני האסיפה הכללית השגות המערערים כנגד חוות הדעת הפסיכולוגית שניתנה בעניינם.
8. טרם סיום נציין למען הסר ספק כי אין באמור בפסק דיננו זה כדי לשנות או לגרוע מההלכה שקבעה כי בעניינים אלה מסור בעיקרון שיקול דעת רחב לאגודה. עיינו גם: ענין דור.
9. נוכח כל האמור לעיל – פסק הדין של בית המשפט המחוזי מתבטל, והערעור מתקבל חלקית, כאמור לעיל. המשיב ישלם למערערים שכר טירחת עורכי דינם בסך של 20,000 ש"ח.
ש ו פ ט
הנשיא א' גרוניס
אני מסכים.
ה נ ש י א
השופטת ד' ברק-ארז
בשולי פסיקתנו, ומבלי לגרוע מן האמור בפסק דינו של חברי השופט ח' מלצר, אני מוצאת לנכון להעיר כי החשיבות הנודעת לקבלת עמדתו של המינהל בעניין נובעת מכך שהחלטותיהן של אגודות שיתופיות בעניינים מסוג זה משליכות לא רק על החיים המשותפים ביישוב הנוגע בדבר, אלא גם על שוויון ההזדמנויות בנגישות למקרקעין בישראל. מטעם זה כבר פסק בית משפט זה בעניין קרוב, כי שיקול הדעת הסופי לקבלת החלטות בנושא קבלת מתיישבים באגודה שיתופית מסור למנהל מקרקעי ישראל ואילו האגודה השיתופית היא במעמד של ממליצה בלבד (ראו והשוו: ע"א 3962/97 בארותיים, מושב עובדים נ' ארד, פ"ד נב(4) 614 (1998)).
מכל מקום, בשלב זה, העניין חוזר לדיון בהתאם למתווה שנקבע בפסק-דינו של השופט ח' מלצר, וחזקה על האגודה שתשווה נגד עיניה את העקרונות שנקבעו בפסק דיננו.
ש ו פ ט ת
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ח' מלצר.
ניתן היום, כ"א סיון התשע"ב (11.06.2012).
ה נ ש י א
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10078210_K02.doc מה
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il