אומרי ספיאשווילי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 7654/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7654/03 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת מ' נאור המערער: אומרי ספיאשווילי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 29.6.03 בב"ש 4729/00 שניתן על-ידי כבוד הנשיא מ' לינדנשטראוס והשופטים ס' ג'ובראן, מ' נאמן תאריך הישיבה: כ' בכסלו תשס"ד (15.12.03) בשם המערער: עו"ד א' דר בשם המשיבה: עו"ד ד' זכריה פסק-דין מן העיון בהכרעת-דינו של בית-המשפט המחוזי מתבקשת המסקנה כי החלטתו לזכות את המערער מן האשמה שיוחסה לו התבססה על ההערכה כי הראיות שהובאו על-ידי המאשימה לא ביססו את אשמתו מעבר לספק סביר. משמע, כי לאמתו של דבר המדובר בזיכוי עקב חוסר ראיות מספיקות, או שמא אף בזיכוי מחמת הספק גרידא. רואים אנו לציין זאת אף כי איננו מתעלמים מכך כי הכרעת-דינו של בית-המשפט המחוזי ניתנה לפני פסיקתה של הלכת דבש (ע"פ 4466/98 פ"ד נו(3)73). דא עקא שבהידרשו לבקשת המערער לפסיקת פיצוי בגין מעצרו ולפסיקת הוצאות הגנתו סיווג בית-המשפט הנכבד את זיכויו של המערער כ"זיכוי קרוב למוחלט". אך משום סיווג זה, שאין לנו אלא להניח שבית-המשפט הנכבד כיוון להגדיר בעזרתו אמת-מידה ראויה לקביעת שיעור הפיצוי והשיפוי, הגענו לכלל מסקנה כי בהחלטת חובת פיצוי ושיפוי בשיעור 25% בלבד, אין משום גמול הולם בנסיבותיו של המקרה. מטעם זה הננו מחליטים לקבל את הערעור בחלקו. חיובה של המשיבה לפצות את המערער על מעצרו ולשפותו בגין הוצאת הגנתו מועמד בזה על 50% (תחת 25%) מן השיעורים המרביים הקבועים בחוק. ניתנה היום, כ' בכסלו תשס"ד (15.12.03). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03076540_F04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il /עכ.