פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 7531/01
ע"פ 7856/01
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופטת ד' ביניש
המערערת בע"פ 7531/01
והמשיבה בע"פ 7856/01: מדינת ישראל
נגד
המשיב בע"פ 7531/01
והמערער בע"פ 7856/01: לאוניד אוריאש
ערעורים על הכרעת הדין וגזר הדין של בית-
המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 26.8.2001,
בת"פ 8142/00, שניתן על ידי כבוד השופטת
חני סלוטקי
תאריך הישיבה: כ"ז באייר התשס"ב (09.05.2002)
בשם המערערת בע"פ 7531/01
והמשיבה בע"פ 7856/01: עו"ד תמר פרוש
בשם המשיב בע"פ 7531/01
והמערער בע"פ 7856/01: עו"ד יעקב שקלאר
בשם שרות המבחן: גב' ברכה וייס
מתורגמנית: גב' אניה אסאס
פסק-דין
המערער הורשע בחבלה בכוונה מחמירה (עבירה לפי סעיף 329(א)(1)(ב) לחוק העונשין, התשל"ז1977-). הוטלו עליו שש שנות מאסר מהן ארבע לריצוי בפועל. לפנינו ערעור המערער על הרשעתו בדין ועל חומרת העונש. המדינה מערערת על קולת העונש.
בערעור המערער על הרשעתו לא מצאנו ממש. בית המשפט האמין לגירסת המתלוננת שנתמכה בעדותו של שוטר. הוא לא האמין לגירסת המערער. על פי הגירסה שנמצאה מהימנה עליו, הסיק בית המשפט הן את הרכיב העובדתי והן את הרכיב הנפשי של העבירה בה הורשע. נטען בפנינו כי לא הוכחה הכוונה המיוחדת. טענה זו אין בידינו לקבל. זו עולה הן מפעולותיו של המערער (המכות באמצעות בקבוק היין, הנסיון לחנוק) והן מאימרותיו (שברצונו להורגה).
העונש שהוטל על המערער אינו קל. עם זאת, אין הוא מצדיק הקלה. הצענו למדינה לוותר על ערעורה שלה, וזו נענתה להצעה. עשינו כן, בעיקר בהסתמך על התסקיר החיובי שהוגש לנו, ועל נכונותו של המערער לשתף פעולה בטיפול שהוצע לו.
התוצאה היא כי ערעור המערער נדחה, ואילו ערעור המדינה נדחה גם הוא.
ניתן היום, כ"ז באייר התשס"ב (09.05.2002), בפני באי כוח הצדדים.
ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
_________________
העתק מתאים למקור 01075310.A02 /דז/
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
רשם
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected]
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il