פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 7481/06
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 7481/06
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופטת ד' ברלינר
העותרים:
1. רשידה אלעכל
2. אבראהים אלעכל
3. מוחמד אלעכל
4. עומרי אלעכל
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. הוועדה לטעוני הגנה,שליד משרד הביטחון
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
פסק-דין
השופטת ד' ברלינר:
עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי יוענק לעותר 2 (להלן: "העותר") מעמד בישראל במסגרת הליך של איחוד משפחות. לחילופין מבקשים העותרים כי יוענק לעותר מעמד בישראל על ידי ועדת מאוימים, אשר ימנע הסגרתו לרשות הפלסטינית, שם, לטענתו, נשקפת סכנה לחייו.
העותר, תושב השטחים, נישא לעותרת 1, אזרחית ישראלית (להלן: "העותרת"), ביום 10.5.02. מנישואיהם נולדו להם 2 ילדים. ביום 21.8.03 הגישו העותרים בקשה לאיחוד משפחות. בבקשתם לא טענו העותרים כי קיימת לעותר סכנה בתחומי הרשות הפלשתינית. בקשתם סורבה על ידי המשיב 1 מכוח הוראת השעה, לפיה בקשות חדשות לאיחוד משפחות אינן מטופלות שכן שר הפנים אינו רשאי להעניק אזרחות או רישיון ישיבה לתושבי האזור.
בעתירתם טוענים העותרים כי יש לבחון את בקשתם לגופה. נסיבותיהם האישיות לרבות העובדה כי הקימו תא משפחתי בישראל, עברו הנקי של העותר ואהדתו הרבה לישראל, מצדיקות מתן מעמד בישראל לעותר. לחילופין טוענים העותרים כי בהסגרתו של העותר אל הרשות הפלשתינית יש משום סכנה ממשית לחייו, ולפיכך יש להעניק לו מעמד בישראל על ידי ועדת מאוימים, אשר ימנע הסגרתו לרשות.
דין העתירה, על שני ראשיה, להידחות על הסף.
לעניין טענתם הראשונה של העותרים, הרי שכפי שקובע חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003 (להלן: החוק), בתקופת תוקפו של החוק לא יעניק שר הפנים לתושב האזור אזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל או היתר לשהייה בישראל, אלא בהתקיים אחד החריגים המנויים בו. פנייתם של העותרים אל המשיב נעשתה לאחר חקיקת החוק וכפי שעולה מן העתירה אין הם באים בגדר החריגים הקבועים בחוק. משכך דין טענתם לעניין זה להידחות (ר' בג"צ 850/06 אסדי ח'לוד עלי סלים נ' משרד הפנים (טרם פורסם); בג"צ 7263/05 סעיפאן נ' מדינת ישראל-משרד הפנים (טרם פורסם); בג"ץ 7963/05 מחמוד נ' שר הפנים (טרם פורסם)).
לעניין טענתם החלופית של העותרים, נראה לי כי גם דינה להידחות על הסף, וזאת מחמת אי מיצוי סעדים הנתונים לעותר. העותר טרם פנה לועדת המאוימים בבקשה למתן היתר שהיה בישראל, ועליו למצות את ההליכים בפני הועדה בטרם ייפנה לבית משפט זה. מעבר לכך, מן האמור בתגובתם המשלימה של המשיבים עולה כי העותר לא יגורש מן הארץ עד אשר תכריע ועדת המאוימים בעניינו, בכפוף לכך שתועבר על-ידו פניה לוועדה זו לאלתר, ולפיכך העותר אינו עומד בסכנת גירוש מיידי.
לאחר שיוכרע עניינו של העותר על ידי ועדת המאוימים כאמור, יוכלו העותרים, במידת הצורך, לשוב ולפנות לבית משפט זה.
לפיכך העתירה נדחית על הסף.
ניתן היום, י"ט בכסלו התשס"ז (10.12.06).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06074810_Z04.doc אמ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il