פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 7367/08

טטיאנה סימנטובובה נ. משרד הפנים

העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל כאלמנתו של יהודי, לאחר שנישאה לו בשנית לאחר שכבר עלה ארצה ומיצה את זכות השבות שלו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 22/04/2010 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 7367/08 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה חוק השבות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל כאלמנתו של יהודי, לאחר שנישאה לו בשנית לאחר שכבר עלה ארצה ומיצה את זכות השבות שלו.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 7367/08

טטיאנה סימנטובובה נ. משרד הפנים

העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל כאלמנתו של יהודי, לאחר שנישאה לו בשנית לאחר שכבר עלה ארצה ומיצה את זכות השבות שלו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת, אזרחית זרה, נישאה לאזרח ישראלי יהודי. הנישואין הראשונים ביניהם הסתיימו בגירושין עוד בחו"ל לפני עלייתו ארצה. לאחר עלייתו, נישאו השניים בשנית בחו"ל והעותרת נכנסה לישראל. זמן קצר לאחר מכן, הבעל הודיע למשרד הפנים כי העותרת עזבה את הבית. לאחר פטירת הבעל, ביקשה העותרת מעמד בישראל כאלמנתו. בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי זכות השבות מיועדת לבני משפחה של יהודים העולים ארצה, ואין היא מקנה זכות ליהודי שכבר עלה ארצה להקנות מעמד לבן זוגו הלא יהודי לאחר שכבר מיצה את זכותו.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' א' לוי, ע' ארבל, נ' הנדל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • טטיאנה סימנטובובה
  • ארטיום סימנטובובה

נתבעים

  • משרד הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרת זכאית למעמד בישראל מכוח היותה אלמנתו של יהודי לפי סעיף 4א לחוק השבות.
טיעוני ההגנה
  • הבעל המנוח מיצה את זכות השבות שלו בעת עלייתו ארצה בשנת 1990, לאחר שהנישואין הראשונים ביניהם כבר פקעו.
  • יהודי שכבר עלה ארצה אינו יכול להקנות זכות שבות לבן זוגו הלא יהודי.
מחלוקות עובדתיות
  • כנות הנישואין והמשכיות הקשר הזוגי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודעת המנוח בלשכה למרשם האוכלוסין כי העותרת עזבה את ביתו.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים
  • בג"ץ 3648/97 סטמקה ואח' נ' שר הפנים ואח'

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

10000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 7367/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7367/08 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט נ' הנדל העותרים: 1. טטיאנה סימנטובובה 2. ארטיום סימנטובובה נ ג ד המשיב: משרד הפנים עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ח' באייר התש"ע (22.4.10) בשם העותרים: עו"ד ע' סיגלר בשם המשיב: עו"ד ו' חלאוה פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. עותרת 1 נישאה בשנת 1979, באוזבקיסטן, למיכאל סימנטוב, ומנישואיהם נולדה בתם, סבטלנה. בשנת 1984 התגרשו בני הזוג בעודם שוהים בארץ מוצאם. בשנת 1990 עלה מיכאל לישראל, ומכוח היותו יהודי קיבל אזרחות ישראלית. בהמשך עלתה לישראל הבת סבטלנה, ואף היא קיבלה אזרחות מכוח היותה בתו של יהודי. לעותרת 1 שעברה להתגורר ברוסיה, נולד בן (עותר 2) מיחסים עם גבר אחר. בשנת 2006 נישאו מיכאל ועותרת 1 בשנית בחו"ל, ובחודש מאי 2007 נכנסו העותרים לארץ באשרת תייר, ובהמשך ניתנה לעותרת 1 אשרה מסוג ב/1 לתקופה של חצי שנה, במטרה לעמוד על כנות הנישואין עם מיכאל. אותה אשרה ניתנה בתאריך 24.9.07, אולם לאחר שבועות ספורים בלבד (בתאריך 31.10.07), התייצב מיכאל בלשכה למרשם האוכלוסין והודיע כי עותרת 1 עזבה את ביתו עם חפציה מיד לאחר שזכתה באשרה. במצב זה, ומשהתברר כי בני הזוג שוב אינם מנהלים משק בית משותף, הוחלט להפסיק את הטיפול בעניינה של עותרת 1, והיא נתבקשה לעזוב את הארץ עם בנה. בתאריך 4.5.08 נפטר מיכאל, ובעקבות כך ביקשה העותרת ליתן לה מעמד בישראל מכוח היותה אלמנתו של יהודי. משבקשה זו נדחתה, הוגשה העתירה שבפנינו. 2. זכותו של בן-זוג של יהודי למעמד בישראל, מעוגנת בסעיף 4א לחוק השבות, התש"י-1950, לאמור: "(א) הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות התשי"ב-1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם ... לבן זוג של יהודי... (ב) אין נפקא מינה אם יהודי שמכוחו נתבעת זכות לפי סעיף קטן(א) עודו בחיים ואם עלה ארצה או לאו". מטרתה של הוראת חוק זו הובהרה לא אחת בפסיקה, היינו, לעודד את עלייתם של בני זוג בנשואי תערובת ומניעת פיצול המשפחה. ולעניינה של העתירה שבפנינו – מיכאל המנוח מיצה את זכותו מכוח חוק השבות בעת עלייתו לישראל בשנת 1990, והיה זה לאחר שקשר הנישואין בינו לבין עותרת 1 פקע כבר בשנת 1984. לתרחיש זה כיוון בית המשפט בבג"ץ 3648/97 סטמקה ואח' נ' שר הפנים ואח' פ"ד נג(2) 728, 760, לאמור: "זכות השבות מוקנית אך לבני משפחה של יהודים טרם עלותם ארצה", ולפיכך, יהודים אזרחי ישראל – בין מלידה בין לאחר שמימשו את זכות השבות – אין בכוחם להקנות זכות של שבות לבני-זוגם הלא יהודים. 3. בנסיבות אלו דין העתירה להידחות, וכך אנו עושים. המערערת תשלם למשיב הוצאות בסכום של 10,000 ש"ח. ניתן היום, ח' באייר התש"ע (22.4.10). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08073670_O13.docהג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il