עבד גרבאן נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 7268/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7268/11 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' עמית כבוד השופט א' שהם המערער: עבד גרבאן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 21.07.2011 בתיק פ 021388-11-10 שניתן על ידי כבוד השופט ז' כספי תאריך הישיבה: כ"ב בתמוז התשע"ב (12.7.2012) בשם המערער: עו"ד רן עמר בשם המשיבה: עו"ד אוהד גורדון בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט י' עמית: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט ז' כספי) בת"פ 21388-11-10 מיום 21.7.2011, בגדרו נגזרו על המערער, בין היתר, 80 חודשי מאסר בפועל. 1. המערער יליד 1991, הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות של סחר בנשק לפי סעיף 144 (ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); נשיאת והובלת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק; וקשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק. על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, בחודש ספטמבר 2010, קשר המערער קשר עם אחד בשם מרדכי חיימוב (להלן: חיימוב) ששירת כחייל בבסיס אחסנה (להלן: הבסיס). השניים סיכמו כי חיימוב יעביר כלי נשק מהבסיס לידי המערער, והלה ידאג למכרם. ביום 13.9.2010, תיאמו השניים כי המערער יגיע לבסיס על מנת ליטול מחיימוב את הנשק. מאוחר יותר, שיתף המערער בדבר העבירה עוד שניים נוספים בשם משה ארביב (להלן: ארביב) ועמיר יעקב (להלן: יעקב), והשלושה קשרו קשר לקבל לידיהם את כלי הנשק שיוציא חייימוב מהבסיס הצבאי, למכרם ולחלוק ביניהם את השלל. בסמוך לליל 14.9.2010 אסף יעקב את ארביב ואת המערער ברכבו במטרה להגיע לבסיס הצבאי. השלושה הגיעו בהכוונת חיימוב למקום המפגש בסמוך לגדר הבסיס. שם המתינו להם חיימוב וחייל נוסף בשם קובי דרי, שהעבירו להם עשרה רובי M-16 קצר; מקלע מאג; ומטול רימונים M-203 (להלן: כלי הנשק). השלושה הכניסו את כלי הנשק לתא המטען של המכונית ונסעו לבית המערער על מנת לאפסנם שם, לא לפני שכל אחד מהם נטל רובה M-16 קצר אחד לעצמו. למחרת היום התקשר המערער למוחמד ג'אלולי (להלן: ג'אלולי), ובקשו למצוא קונה לכלי הנשק. יום לאחר מכן, הגיע ג'אלולי לביתו של המערער יחד עם שניים נוספים והמערער מכר להם את כלי הנשק תמורת 230,000 ₪. מתוך סכום זה נטל ג'אלולי לעצמו סך של 50,000 ₪; יעקב וארביב קיבלו כל אחד סכום של 53,000 ₪; ואילו המערער נטל לעצמו את היתרה בסך של למעלה מ- 70,000 ₪. לאחר האמור לעיל, מכר המערער את רובה M-16 המקוצר שנותר ברשותו לג'אלולי תמורת 10,000 ₪. זמן מה לאחר מכן, במחצית השנייה של חודש ספטמבר 2010, פנה ג'אלולי למערער על מנת שישיג לו מחסניות עם כדורים שיתאימו לרובי ה-M-16 שנרכשו. לשם כך פנה המערער לחיימוב, אשר נעתר לבקשה, ובמועד שאינו ידוע הגיעו המערער וג'אלולי בסמיכות לבסיס הצבאי וקיבלו מחיימוב שבע מחסניות מלאות בכדורים מתאימים לרובי M-16. 2. נספר לקורא, כי ביום 17.10.2010, בעקבות איומים מגורמים עבריינים על חייו, הגיע המערער מיוזמתו לתחנת משטרת נתניה, וסיפר אודות המעשים מושא כתב האישום. המערער ביקש לשמש כעד מדינה אך סורב בשל מעורבותו המרכזית בעבירה. 3. בגזר דינו עמד בית המשפט על חומרת המעשים נוכח כמות הנשק שנגנב מצה"ל; על מרכזיותו של המערער בארגון המעשים מושא כתב האישום; על עברו הפלילי המכביד של המערער אשר החל את הסתבכותו בפלילים עוד בהיותו נער, ולחובתו, בין היתר, עבירות אלימות, רכוש, נהיגה, והפרת הוראה חוקית; וכי את העבירות מושא כתב האישום ביצע המערער כאשר עומד לחובתו מאסר על תנאי בן שנה (ת"פ 1112/08). מנגד, התחשב בית המשפט בחשיפת הפרשה ובהודאתו של המערער בעבירות; בהבעת החרטה שהביע על מעשיו; ובנסיבותיו האישיות הקשות. סופו של יום גזר בית משפט קמא על המערער 80 חודשי מאסר בפועל; 18 חודשי מאסר על תנאי; וקנס בסך 25,000 ₪ או 10 חודשי מאסר תחתיו. בנוסף הופעל בחופף המאסר על תנאי של 12 חודשי מאסר שנגזרו על המערער בת"פ 1112/08. 4. בערעור שלפנינו, השיג המערער על חומרת העונש. בתמצית, טען המערער כי העונש שהושת עליו אינו מידתי ביחס לעונשים שנגזרו על ארביב, יעקב וג'אלולי; כי בית המשפט לא התחשב דיו בכך שהמערער הוא שחשף את הפרשיה, תוך לקיחת אחריות על חלקו בה והפללת שותפיו, וכי גם אם לא קיבל מעמד של עד מדינה יש לראותו ככזה ולהתחשב בכך שהוא מוכרז כיום כטעון הגנה בין כתלי בית הסוהר; וכי מצבו הכספי הקשה של המערער ושל משפחתו לצד הקנס בסך 25,000 ₪ שהושת עליו, יביאו לכך כי המערער יאלץ לרצות 10 חודשי מאסר נוספים תחת הקנס. 5. דין הערעור להידחות. המערער אמנם צעיר כבן 21 בלבד, אך לחובתו עבר פלילי עוד מימי בחרותו, הכולל 2 הרשעות קודמות במספר עבירות של גניבה, איומים, תקיפה, נהיגה ללא רישיון ועוד. בגין חלק מעבירות אלו אף הושת על המערער בעבר עונש מאסר בפועל. שירות המבחן לא בא בהמלצה על המערער, המתואר כבעל התנהגות אימפולסיבית, ומהתסקיר המעודכן שהונח בפנינו, ניתן ללמוד על דפוסי התנהגות בעיתיים המתבטאים, בין היתר, בהתנהגותו בין כתלי בית הסוהר, אם כי ניכרת התמתנות-מה בהתנהגותו בחצי השנה האחרונה. 6. איני מקבל טענת המערער כי עונשו אינו הולם את העונשים שנגזרו על הנאשמים האזרחים שהיו מעורבים בפרשה (על החיילים נגזרו בהסדר טיעון מוסכם 12 שנות מאסר בפועל). חלקו של המערער בעבירה עולה על זה של שותפיו והוא למעשה הדמות הדומיננטית והמרכזית שהובילה את הפרשה. המערער הוא מי שתיווך מלכתחילה בין החיילים לבין רוכשי הנשק. המערער יצר את הקשר הראשוני עם החייל חיימוב, הוא ששיתף אחרים לצורך קבלת כלי הנשק מהבסיס והובלתם ואפסונם בביתו שלו, המערער הוא שמצא את הקונים לכלי הנשק, הוא שנטל את חלק הארי מהתמורה בגין מכירת כלי הנשק, והיה מעורב במספר רב יותר של עסקאות בנשק. במסגרת הסדרי טיעון שכללו ענישה מוסכמת, ג'אלולי ויעקב נדונו ל-48 חודשי מאסר בפועל, וארביב, אשר היה כבן 18 בעת ביצוע העבירה וללא עבר פלילי, נדון ל-40 חודשי מאסר בפועל. הסדרי הטיעון עם הנאשמים האחרים נעשו, בין היתר, בשל קשיים ראייתים, ומכל מקום, ענשם של נאשמים אלו קל מהעונש שהושת על המערער הן בשל מעורבותם הפחותה בתכנון ובביצוע העבירה, והן מאחר שכתב האישום המתוקן בעניינם לא כלל את העבירה החמורה של סחר בנשק, שנכללה בכתב האישום נגד המערער. זאת ועוד. בית המשפט הפעיל את עונש המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגד המערער בחופף לעונש של 80 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, אך לאחרונה נגזרו על המערער 12 חודשי מאסר נוספים בגין עבירה של גניבת אופנוע (ת"פ 36545-04-11 גזר דין מיום 10.7.2012), כאשר 10 חודשים מהם ירוצו אף הם בחופף לעונש המאסר שהושת עליו במסגרת התיק שבפנינו. דהיינו, במסגרת העונש של 80 חודשי מאסר שהושתו על המערער, הוא מרצה בחופף 22 חודשי מאסר. 7. לפני סיום, ולא אחרון בסדר חשיבותו, נזכיר את חומרת העבירה והסכנה הנשקפת לציבור מעבירות הנשק, כאשר נוכח ההיקף הנרחב של עבירות אלה, ניתן לומר כי מדובר במכת מדינה. נשק אינו כמו נרות חנוכה שלא נועדו לשימוש אלא "לראותן בלבד". נסיון החיים מלמד, לצערנו, כי בנשק שנרכש בדרכים מפוקפקות נעשה שימוש לפעילות עבריינית, לעיתים, פעילות העלולה לסכן עוברי אורח תמימים, ונשק עשוי למצוא דרכו אף למפגעים למיניהם. כל אחת ואחת מהחוליות בשרשרת הסחר בנשק, מוחזקת כמי שמודעת לתוצאות האפשריות הקשות העלולות לנבוע מהשימוש שייעשה בנשק לאחר שיגיע אל "הצרכן הסופי" בקצה השרשרת. גם על בית המשפט לתרום תרומתו במלחמת החורמה בעבירות הנשק, ואך לאחרונה נקבע על ידי בית משפט זה כי הגיעה העת להעלות את רף הענישה בעבירות נשק בכלל ובסחר בנשק בפרט, בהיותה מהעבירות החמורות שבעבירות הנשק בסעיף 144 לחוק העונשין (למגמת ההחמרה בעבירות נשק ראו פסק הדין המנחה בע"פ 2251/11 נפאע נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 4.12.2011) (להלן: עניין נפאע). לפסקי הדין שניתנו בעקבות פסק הדן בעניין נפאע ראו, לדוגמה, ע"פ 319/11 מדינת ישראל נ' יאסין (לא פורסם, 5.12.2011); ע"פ 3663/11 מדינת ישראל נ' סח (לא פורסם, 5.12.2011); ע"פ 318/11 מדינת ישראל נ' אבו ערב (לא פורסם, 5.12.2011); ע"פ 5234/11 מדינת ישראל נ' מנסור (לא פורסם,5.12.2011), ע"פ 6371/11 מדינת ישראל נ' הייבי (לא פורסם, 18.12.2011)). כך על דרך הכלל, וכך במיוחד בהתחשב בנסיבות המחמירות עד-מאוד בענייננו - בהתחשב בכך שהנשק נגנב מצה"ל; הכמות הנכבדה של כלי הנשק שנגנבו; סוג הנשק הכולל אף מקלע מאג (!!!); והעובדה שהנשק לא נמצא עד היום. בנסיבות אלה, ברי כי בעונש שהושת על המערער כבר נלקחו בחשבון הנסיבות המקלות כפי שפורטו בהודעת הערעור, לרבות העובדה שהיה זה המערער שחשף את הפרשה. 8. סופו של דבר, שאנו דוחים את הערעור. ניתן היום, כ' באב התשע"ב (8.8.2012). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11072680_E02.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il