אגבריה פהימה נ. שר הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 7235/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7235/04 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור העותרים: 1. אגבריה פהימה 2. חמארשה עומר 3. חמארשה תסנים ע'י פהימה ועומר 4. חמארשה ייוסף ע'י פהימה ועומר 5. חמארשה מוחמד ע'י פהימה ועומר נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. משרד הפנים סניף עפולה בשם העותרים: בעצמם בשם המשיבים: עו"ד ד' מנחה פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. העותרת 1, אזרחית ותושבת ישראל (להלן - העותרת), נישאה ביום 27.7.96 לעותר 2, אשר הינו תושב הכפר יעבד שבשטחי הרשות הפלסטינית (להלן - העותר). לבני הזוג שלושה ילדים. ביום 10.5.99 הגישו העותרים בקשה לאיחוד משפחות ולמתן אשרה ורישיון לישיבת קבע עבור העותר. ביום 31.8.00 ניתן לעותר רישיון ישיבה מסוג א/5 למשך שנה. ביום 15.11.01 הודע לעותרים כי הוחלט לעכב בשישה חודשים את הבקשה להארכת אשרה ורישיון לישיבת קבע. כמו-כן, העותרת נתבקשה לפנות שוב למשיב 2 בחלוף ששת החודשים. ביום 10.10.02 נדחתה בקשת העותרת לאיחוד משפחות מן הטעם שמרכז חייהם של העותרים איננו בישראל אלא בשטחים. מתגובת המשיבים עולה, כי החלטת הדחייה התבססה, בין היתר, על ממצאי חקירה שערך המוסד לביטוח לאומי במהלך שנת 1999 ועל רישומי לשכת מינהל אוכלוסין בהם נקבע כי העותרים מתגוררים בשטחים. בחודש אוקטובר 2003 שלחה העותרת מכתב למשיב 2, בו נתבקש האחרון לבחון מחדש את הבקשה לאיחוד משפחות. יצוין, כי לגירסת המשיבים מכתב זה כלל לא הגיע אליהם. 2. בעתירה המונחת לפנינו משיגים העותרים על דחיית בקשתם לאיחוד משפחות. לשם ביסוס עמדתם, מציגים העותרים מסמכים שונים מהם עולה כי העותרת שהתה בישראל במהלך שנת 2003, וכן במשך תקופות זמן נוספות. המשיבים בתגובתם מצביעים על כך שהעתירה נגועה בשיהוי כבד. לשיטת המשיבים, אין לבחון כיום את ההחלטה שניתנה בשנת 2002, שכן היא התבססה על תשתית עובדתית שהיתה נכונה לעת ההיא בלבד. עוד מציינים המשיבים, כי כיום מושהה הטיפול בבקשות חדשות לאיחוד משפחות, וזאת לאור כניסתו לתוקף של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן - חוק האזרחות). 3. לאחר שעיינו בעתירה ובתגובת המשיבים נחה דעתנו כי דין העתירה להידחות על הסף, וזאת מחמת השיהוי שבהגשתה. העתירה הובאה לפני בית משפט זה לאחר שחלפו קרוב לשנתיים מהמועד בו הוחלט לדחות את הבקשה לאיחוד משפחות. יש להניח כי במהלך השנתיים שחלפו השתנתה התשתית העובדתית אשר עמדה בבסיס החלטת המשיב והיא אינה יכולה לשמש עוד לבחינת הבקשה כיום. אמנם, העותרים ביקשו מהמשיבים לעיין מחדש בהחלטתם, אך הדבר נעשה כשנה לאחר שנודע להם על דחיית בקשתם. זאת ועוד, משלא התקבלה תגובת המשיבים, המתינו העותרים שנה נוספת, ובסך הכל כשנתיים, טרם הגשת העתירה דנא. לפיכך העתירה, בעת הזו, מהווה למעשה בקשה חדשה לאיחוד משפחות (ראו למשל, בג"ץ 2440/04 אנעאם צאלחאת נ' שר הפנים (טרם פורסם); בג"ץ 2283/04 מנאל אבו עגאג נ' שר הפנים (טרם פורסם)). ברם, לאור החלטת הממשלה מיום 12.5.02 ולאור חוק האזרחות, אין לקבל בקשות חדשות לאיחוד משפחות (שם). מבחינה זו מצבם של העותרים אינו שונה ממצבם של אחרים אשר הגישו את בקשתם לאיחוד משפחות לאחר שניתנה החלטת הממשלה. כאשר בית משפט זה יכריע בעתירות העקרוניות המונחות בפניו בנוגע להחלטת הממשלה ולחוק, תעמוד לרשות העותרים האפשרות להגיש בקשה חדשה לאיחוד משפחות, אם תימצא להם עילה מתאימה לכך. 4. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, ט"ז בניסן התשס"ה (25.4.05). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04072350_S10.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il