סאמיה עומר (מסרי) נ. שר הפנים

החלטה בתיק בג"ץ 7149/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7149/04 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל העותרים: 1. סאמיה עומר (מסרי) 2. זידאן מסרי עומר 3. זידאן מסרי (עומר) 4. הדית מסרי (עומר) 5. תאמר מסרי (עומר) 6. מוחמד מסרי (עומר) 7. כאמל מסרי (עומר) נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. לשכת מרשם האוכלוסין עכו עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ל' בסיון התשס"ו (26.06.06) בשם העותרים: עו"ד גזאוי עומר בשם המשיבים: עו"ד רייכמן הרן פסק דין השופטת ע' ארבל: 1. עניינה של העתירה בסירובם של המשיבים לאשר את הבקשה לאיחוד משפחות שהגישה העותרת 1, אזרחית ישראל, עבור בן זוגה, העותר 2, שהינו תושב האזור. העותרת 1 היתה נשואה לאחיו של העותר 2 ומנישואיה אלה נולדו לה העותרים 3 – 7. לטענת העותרים, בשנת 1995 נפטר האח ואז נישאה העותרת 1 לאחיו, העותר 1, שהתגרש זמן קצר קודם לכן מאשתו. לטענתם, מייד לאחר נישואיהם הם הגישו בשנת 1996 בקשה לאיחוד משפחות עבור העותר 1, אולם פניותיהם בעניין אל המשיבים לא נענו. כן הם טוענים, כי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג – 2003 אינו חל על עניינם היות ובקשתם לאיחוד משפחות הוגשה עוד בשנת 1996. 2. המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת שיהוי, מאחר שעל פי הנתונים שבידם בקשת העותרים לאיחוד משפחות נדחתה עוד בשנת 1999 ופניה נוספת מטעם העותרים בשנת 2000 נדחתה גם היא ומאז ועד סמוך להגשת העתירה לא עשו העותרים דבר על מנת לתקוף ההחלטה. המשיבים אף מציינים, כי בניגוד לטענת העותרים, הודע להם ביום 28.7.99 על דחיית הבקשה לאיחוד משפחות וכן נשלחה אליהם תשובה נוספת דומה בעקבות הפניה הנוספת בעניין של בא כוחם דאז. המשיבים מוסיפים בהקשר זה כי העותרת 1 זומנה לשימוע לאחר שבדיקת משרד הפנים העלתה, כי מרכז חייהם של העותרים נכון לראשית שנת 1998 היה באזור. בשימוע מסרה העותרת 1 כי העותר 2 נישא לה לצורך קבלת תעודת זהות ישראלית. המשיבים אף הודיעו, כי ועדת המאוימים החליטה ליתן לעותר היתר שהיה בישראל למשך שלושה חודשים, בכפוף לחתימה על תצהיר לפיו הוא מתחייב שלא לעסוק בפעילות שיש בה כדי לסכן את שלום הציבור והחלטה זו תיבחן מעת לעת. 3. דין העתירה להידחות. כעולה מהנתונים שנפרשו בפנינו, למעלה מארבע שנים חלפו מאז נדחתה בקשתם של העותרים לאיחוד משפחות ועד להגשת העתירה. הגשת העתירה לאחר פרק זמן כה ממושך כמוה כזניחת הבקשה ואין היא מאפשרת העברת החלטתם של המשיבים תחת שבט הביקורת השיפוטית מאחר ולא ניתן להניח עוד כי תשתית העובדות עליה התבססה החלטת המשיבים זהה לתשתית העובדות בעניינם דהיום (ראו גם: בג"ץ 5598/05 שהואן נ' שר הפנים (לא פורסם, 22.9.05); בג"ץ 3790/04 מוסא נ' שר הפנים (לא פורסם, 29.6.05)). משכך, באפשרותם של העותרים לשוב ולפנות אל המשיבים בבקשה חדשה ועדכנית לאיחוד משפחות בישראל וזו תיבחן על ידי הגורמים המוסמכים. מכל מקום, ככל שדברים אמורים בעתירה הנוכחית, הרי שדינה להידחות על הסף מחמת השיהוי הכבד שדבק בה. עוד נוסיף, כי כאמור, בהתאם להודעת המשיבים, הוחלט ליתן לעותר 2 היתר שהיה זמני ומתחדש בישראל למשך שלושה חודשים בכל פעם ובכפיפות למתן התחייבות כמפורט לעיל ויש בכך משום הושטת סעד ולו חלקי לעותרים. העתירה נדחית אפוא. ניתן היום ל' סיון, תשס"ו (26.6.06). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04071490_B14.doc שג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il