פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 7141/20

מועצה אזורית חוף הכרמל נ. שר הפנים

עתירה לביטול החלטת הוועדה לשמירה על הסביבה החופית לאימוץ מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 10/03/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 7141/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תכנון ובנייה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה לביטול החלטת הוועדה לשמירה על הסביבה החופית לאימוץ מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 7141/20

מועצה אזורית חוף הכרמל נ. שר הפנים

עתירה לביטול החלטת הוועדה לשמירה על הסביבה החופית לאימוץ מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

חמש רשויות מקומיות עתרו לבג"ץ נגד החלטת הוועדה לשמירה על הסביבה החופית לאמץ מסמך מדיניות למרחב הימי. המשיבים טענו כי העתירה צריכה להתברר בבית המשפט לעניינים מינהליים ולא בבג"ץ. בית המשפט העליון קיבל את טענת המשיבים וקבע כי מדובר בעניין תכנוני מובהק שאינו נכנס לחריגים המצדיקים דיון בבג"ץ כערכאה ראשונה. בית המשפט הדגיש כי קיימת ערכאה מתאימה (בית המשפט לעניינים מינהליים) וכי אין הצדקה לעקוף אותה, גם בשל חשיבות ציבורית. העתירה נדחתה על הסף מבלי לדון בטענות לגופו של עניין, תוך שמירה על זכות העותרות להגיש עתירה לערכאה המתאימה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' הנדל, ע' פוגלמן, א' שטיין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מועצה אזורית חוף כרמל
  • מועצה אזורית עמק חפר
  • מועצה מקומית זיכרון יעקב
  • מועצה מקומית ג'סר-א-זרקא
  • עיריית חדרה

נתבעים

  • שר הפנים
  • יו"ר המועצה הארצית
  • מנהלת מינהל התכנון ויו"ר הוועדה לשמירה על הסביבה החופית
  • הוועדה לשמירה על הסביבה החופית

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החשיבות הציבורית והכלל ארצית של העתירה מצדיקה דיון בבג"ץ.
  • חשש מהכרעות סותרות בבתי משפט לעניינים מינהליים שונים.
  • טענה כי מדובר בהחלטה ששר הפנים אישר ולכן אינה בסמכות בית משפט לעניינים מינהליים.
טיעוני ההגנה
  • קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים.
  • העתירה אינה נופלת בגדרי החריגים המקנים סמכות לבג"ץ.
מחלוקות עובדתיות
  • האם מדובר בהחלטה של שר הפנים או החלטה של הוועדה לשמירה על הסביבה החופית.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי.

הפניות לתיקים אחרים

תגיות נושא

  • תכנון ובנייה
  • סעד חלופי
  • סמכות עניינית

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7141/20 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט א' שטיין העותרות: 1. מועצה אזורית חוף כרמל 2. מועצה אזורית עמק חפר 3. מועצה מקומית זיכרון יעקב 4. מועצה מקומית ג'סר-א-זרקא 5. עיריית חדרה נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. יו"ר המועצה הארצית 3. מנהלת מינהל התכנון ויו"ר הוועדה לשמירה על הסביבה החופית 4. הוועדה לשמירה על הסביבה החופית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרות: עו"ד תומר מירז בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן; עו"ד יובל שפיצר פסק-דין השופט ע' פוגלמן: 1. עתירה זו נסובה בעיקרה על החלטת הוועדה לשמירה על הסביבה החופית (להלן: הוועדה) מיום 25.12.2019 לאשר ולאמץ את "מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל". העותרות מבקשות להורות על ביטול ההחלטה, וכן מתבקשים סעדים נוספים הכרוכים בסוגיה זו. בתגובה המקדמית מטעם המשיבים נטען כי דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים. למעלה מן הצורך הוסף, בנפרד מהאמור, כי ניתן יהיה לעתור לבית משפט זה, בהתייחס להוראות שבמסמך, אגב החלטות קונקרטיות שיתקבלו בעתיד. בתגובתם הבהירו המשיבים גם כי הם שומרים על כל טענותיהם, אם אכן תוגש עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים, לרבות טענות סף. בהודעה מטעם העותרות, שהוגשה בהתאם להחלטתי מיום 3.3.2021, נטען כי – חרף טענות המשיבים – ראוי כי בית משפט זה יידרש לעתירה, הן בשל כך ששר הפנים אישר למשיבים 3-2 לפרסם את מסמך המדיניות ובשל פרסומים בתקשורת שהמסמך "אושר בממשלה" (וממילא חלים חריגים הקבועים בסעיף המסמיך את בתי המשפט לעניינים מינהליים לדון בענייני תכנון ובניה); הן בשל החשיבות הציבורית והכלל ארצית שבעתירה; הן בשל חשש שעתירות שונות יתבררו לפני מותבים שונים בבתי המשפט לעניינים מינהליים, ואלה האחרונים עלולים להגיע להכרעות שונות. 2. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי ממש בטענה בדבר קיומו של סעד חלופי. סעיף 10(א) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: התוספת הראשונה לחוק) קובע את גדר סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בענייני תכנון ובנייה בזו הלשון: (א) עניני תכנון ובניה לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, למעט לפי פרק י': פיקוח, אכיפה ועונשין, ולפי חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014, ולמעט החלטות שענינן תכנית מיתאר ארצית או מחוזית והחלטות שר הפנים או שר האוצר. הוועדה כוננה בהתאם להוראות סעיף 2 לתוספת השנייה לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. ההחלטה נושא העתירה נופלת אפוא בגדר ענייני תכנון ובנייה, ואין היא נופלת בגדר החריגים שפורטו בסעיף 10(א) לתוספת הראשונה לחוק, שכן על אף טענות העותרות, במוקד העתירה עומד מסמך מדיניות של המשיבה 3, ולא החלטה של שר הפנים או החלטת ממשלה. 3. כאן גם מקום להידרש לטענתן הנוספת של העותרות שלפיה גם אם סמכותו של בית משפט זה לדון בעתירה היא משום סמכות מקבילה, ראוי שהסוגיות שהתעוררו בה תתבררנה על ידו, נוכח חשיבותן הציבורית. לא מצאתי כי המקרה שלפנינו, על מאפייניו הפרטניים, בא בגדרי המקרים החריגים שבהם נידרש לעתירה כערכאה ראשונה חרף קיומו של סעד חלופי; וזאת גם אם במקרים אחרים מצא בית משפט זה – בגדר סמכותו המקבילה – לקיים דיונים בנושאים בהם עומדת לו סמכות מקבילה. החלטתו של בית משפט זה להידרש לעתירה חרף קיומו של סעד חלופי, הינה פרי החלטה קונקרטית בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, אך נקודת המוצא היא דיון בערכאה שלה הוקנתה הסמכות הפרטיקולרית, להבדיל מעשיית השימוש בסמכות המקבילה אשר מוקנית לבית משפט זה. זאת, נוכח שיקולים כלליים שעניינם התכלית שלשמה נחקק חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, אשר העניקה לערכאות אלו סמכות מקבילה לערוך ביקורת שיפוטית על מעשי המינהל, ונועדה ליצור ערכאה דיונית ראשונה לדיון בעניינים מינהליים (בכפוף, כמובן, לסייגים שנקבעו), תוך שזכות הערעור לבית משפט זה – נשמרת (ראו בג"ץ 7501/17 המוקד לפליטים ולמהגרים נ' שר הפנים, פסקה 13 (9.5.2018) וההפניות שם). עוד אוסיף כי במקרה שיוגשו עתירות שונות לבתי המשפט לעניינים מינהליים, כמובן שלא תהיה מניעה מלבקש את איחוד הדיונים, בנתון לסדרי הדין המקובלים, וכאמור, בכל מקרה, נתונה לצדדים להליך זכות ערעור לבית משפט זה על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים. בהינתן קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים, אנו דוחים אפוא את העתירה על הסף מטעם זה. למותר לציין כי אין אנו נדרשים לגופם של דברים, וכל טענות הצדדים (לרבות טענות הסף של המשיבים) שמורות להם. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ו באדר התשפ"א (‏10.3.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20071410_M05.docx עא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il