פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 6882/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6882/06 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט י' אלון המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בת.פ. 40362/05 מיום 4.7.06 שניתן ע"י כב' השופטת ע' קפלן הגלר תאריך הישיבה: י"ט בתמוז התשס"ז (5.7.07) בשם המערער: עו"ד א' מסטרמן בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד י' חמודות גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. המערער הודה בעובדות שבכתב אישום, שתוקן לאחר הסדר. הוא הורשע בעבירה של התעללות בקטין, לפי סעיף 368ג סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בתקיפת קטין לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק ובתקיפה בנסיבות מחמירות של קטין בן משפחה לפי סעיף 382(ב)(2) לחוק. בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטת ד"ר ע' קפלן הגלר) השית על המערער עונש מאסר לריצוי בפועל של שבע שנים וכן מאסר מותנה. הערעור שבפנינו מופנה נגד גזר הדין. 2. כתב האישום המתוקן, שהמערער הודה בעובדות שבו, מספר סיפור קשה, שלא לומר מחריד, לגבי היחס של הורה לילדיו. המערער נולד בגאנה בשנת 1963. הוא נישא לישראלית בחו"ל והגיע עימה ארצה בשנת 1991. לבני הזוג שלושה ילדים: בת שהינה ילידת שנת 1989, בן שנולד בשנת 1992, ובת נוספת ילידת שנת 2002. לפי כתב האישום המתוקן נהג המערער להעיר את שני הילדים הגדולים בשעת בוקר מוקדמת וציווה עליהם לנקות את הבית ואם לא ביצעו את המטלה לשביעות רצונו מנע מהם מללכת לבית הספר. הוא איים על ילדיו וקילל אותם וכן השפילם תוך שכינה אותם בכינויי גנאי כמו אפס, זונה, טיפש ועוד. הוא היכה את אותם שני ילדים באמצעות חבל קפיצה וחוט חשמל וכן נהג לזרוק עליהם חפצים שונים כמו בקבוקים. הוא דרש מן הילדים להתאמן שעות רבות בנגינה, ואם הנגינה לא השביעה את רצונו נהג הוא להכותם. אם לא די בכל אלה הוא אף שיסה את שני הילדים הגדולים זה בזו כך שכיסה את ראשו של אחד מהם וציווה על האחר להכות את הראשון. כאשר הבת הבכורה לבשה בגד שלא מצא חן בעיניו הוא קרע את הבגד. נוסף על כל אלה המערער גם בודד את הילדים מחבריהם ולא התיר להם להתרועע עם אחרים. כתב האישום אף מתאר מקרים קונקרטיים מסוימים. כך, במועד כלשהו אילץ המערער את הבן לסדר קלפים ולזוכרם וכאשר הבן לא עמד במשימה הוא היכה באחוריו באמצעות מקל. בהזדמנות אחרת, כאשר הבת הגדולה עשתה שימוש במחשב, הוא גרם ברשלנות לכוויה על גופה באמצעות סיגריה. במקרה אחר, כאשר הבן לא ברך את המערער בברכת בוקר טוב, הוא סטר על לחיו וחבט את ראשו בקיר ולא התיר לו ללכת לבית הספר. 3. בפני בית המשפט המחוזי הונחו תסקירים, כולל תסקיר לגבי שני הילדים הנפגעים. בכל הנוגע למערער עצמו, מתברר כי בשנים האחרונות התדרדר מצבו הגופני, הוא סבל משבץ מוחי ומבעיות רפואיות אחרות. על פי דבריו של המערער לשירות המבחן, אביו נהג באלימות קשה כלפי ילדיו. לפי התרשמותו של שירות המבחן, התנהגותו של המערער כלפי ילדיו מבוססת הייתה על אמונה כי זו דרך החינוך הראויה והנכונה. שירות המבחן הצביע על כך כי המערער לא השתלב בארץ מבחינה חברתית ואף לא בתחום התעסוקה. בכל הנוגע להמלצה, הרי שירות המבחן קבע כי אין באפשרותו לבוא בהמלצה טיפולית לגבי מסגרת פתוחה, שכן מסגרת כאמור לא תיתן מענה לסיכון הנובע מן המערער. 4. תסקיר הנפגע שהוגש מצביע על מצב נפשי קשה של שני הילדים, ובמיוחד הבן. עקב מצבם הנפשי של הילדים הם הופנו לטיפול פסיכיאטרי, שכלל אף טיפול תרופתי. התמונה בכל הנוגע לבן קשה ביותר. מתברר, כי עם מעצרו של האב הביע הבן שמחה ואמר שהוא מרגיש חופשי ומאושר. הבן סובל מדיכאון ומהסתגרות. נראה, כי שני הילדים יזדקקו לטיפול לאורך זמן. 5. הסניגור המלומד טען בפנינו כי בגזר דינו של בית המשפט המחוזי נזכרו עובדות שלא נכללו בכתב האישום. כך למשל נטען, כי האירוע המוקדם ביותר הנזכר בכתב האישום התרחש בשנת 2000 בעוד שבגזר הדין יש התייחסות לתקופות קודמות. כמו כן נטען כי מעשיו של המערער קשורים בהתדרדרות במצבו הגופני. עוד נטען, כי המערער הודה מיד בחקירתו הראשונה וכי לבקשתה של אשתו הוא ניתק מגע עם משפחתו. הסניגור היפנה לפסקי דין שונים בהם הוטלו עונשים קלים מן העונש שהוטל על המערער. 6. עיון בחומר מלמד, כי אין קשר בין ההתדרדרות הגופנית במצבו של המערער לבין מעשיו הקשים והחמורים כלפי בני משפחתו. כנראה שהתנהגותו של המערער כלפי ילדיו נובעת מתפיסה מעוותת של תפקידו של הורה בחינוך ילדיו. גם אם ההסבר לכך מקורו בחינוכו של המערער עצמו על ידי אביו, אין בכך כדי להקטין מן החומרה המופלגת של מעשיו. המערער התעלל בילדיו וגרם להם הן נזקים גופניים והן נזקים נפשיים. אף אם הנזקים הגופניים נרפאו, הרי הם ישאו את הפגיעות הנפשיות במשך שנים. המערער הטיל אימה ופחד על בני משפחתו במשך שנים. אכן, העונש שהושת אינו עונש קל. דומה, שיש גרעין של ממש בטענתו של הסניגור כי העונש חורג לחומרה מעונשים שהוטלו בעבר במקרים דומים (ראו למשל, ע"פ 206/06 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 31.5.06); ע"פ 4303/06 טויטמן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 16.10.06); אולם, ראו, ע"פ 7899/03 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2.2.04), אלא שנראה כי המקרה חמור יותר מהעניין דנא). יחד עם זאת, יש לזכור כי קיימת משמעות מוגבלת לפסקי דין שניתנו בבית משפט זה שבהם נדחו ערעורים על חומרת העונש. מצד אחר, היו מקרים בהם בית משפט זה החמיר בענישה, אלא שאין להתעלם מכך שגם כאשר העונש מוגדל, אין ערכאת הערעור ממצה את הדין עם נאשם שעה שמתקבל ערעור של המדינה (ראו למשל, ע"פ 1342/06 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 4.5.06)). אם בסופו של דבר מחליטים אנו להקל במידה מסויימת עם המערער, עושים אנו כן מן הסיבות המצטברות הבאות: ראשית, מצבו הרפואי הקשה של המערער; שנית, העובדה כי הוא הודה מיד בחקירתו הראשונה וכן בבית המשפט, וכך לא היו בני המשפחה נאלצים להעיד נגד אבי המשפחה; שלישית, ניתוק המגע מן המשפחה שנעשה לבקשתה של אשתו; רביעית, העובדה שהמערער הגיע ארצה ממדינה אחרת ולא נקלט כאן מבחינה חברתית ותעסוקתית. 7. על יסוד האמור, החלטנו לקבל את הערעור ולהפחית שנה אחת מעונש המאסר לריצוי בפועל, כך שהעונש יועמד על שש שנות מאסר. המאסר המותנה יעמוד על כנו. ש ו פ ט המשנה לנשיאה א' ריבלין: אני מסכים. המשנה לנשיאה השופט י' אלון: אני מסכים. ש ו פ ט לפיכך הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט א' גרוניס. ניתן היום, כ"ב באלול התשס"ז (5.9.2007). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06068820_S01.doc גק מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il