ע"פ 6859-09
טרם נותח
פלוני נ. מדינת ישראל
סוג הליך
ערעור פלילי (ע"פ)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק ע"פ 6859/09
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 6859/09
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט י' עמית
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתפ"ח 1014/07 שניתן ביום 14.6.2009 על ידי כבוד השופטות ר' אבידע, ח' סלוטקי ומ' ברנט
תאריך הישיבה:
כ"ב בטבת התשע"א
(29.12.10)
בשם המערער:
עו"ד בסול תאופיק
פסק-דין
השופט י' עמית:
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בתפ"ח 1014/07 מיום 14.6.09 (כב' השופטות ר' אבידע, ח' סלוטקי, מ' ברנט).
1. בית המשפט המחוזי בבאר-שבע הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, בייצור, אספקה ונשיאת נשק, ובנסיון לרצח וסיוע לנסיון לרצח, לפי סעיפים 499(א)(1), 144(ב), 144(ב)(2) ו-305(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן בעבירות של חברות בארגון טרוריסטי לפי סעיף 3 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948 ועבירה של מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת לפי סעיף 85(ג) לתקנות ההגנה (שעת חירום), התשי"ד-1954. על המערער נגזרו 14 שנות מאסר בפועל ו-36 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה מסוג פשע כנגד בטחון המדינה במשך שלוש שנים מיום שחרורו.
2. כתב האישום המתוקן מגולל את פעילותו של המערער, יליד 1988, במסגרת ארגון החמאס. על פי כתב האישום, במהלך שנת 2002, בעקבות פנייתו של אחיו איימן, לקח המערער חלק בייצור מטעני חבלה שנועדו לגרום למותם של ישראלים ומסר אותם לפעילי חמאס, פעילות שנמשכה עד שנת 2006. במהלך שנת 2003, בעקבות פנייה של פעיל חמאס, שמר המערער בביתו על מחרטות המשמשות לייצור טילים. במועד בלתי ידוע במהלך שנת 2005 לקח המערער חלק בייצור מנופים למשיכת חול במנהרות שנועדו לביצוע פעולת טרור הפוגעת בבטחון המדינה. באותה שנה, הצטרף המערער לארגון החמאס והצטרף לקבוצה של אנשי הארגון שלמדו קוראן כהכנה לפעילות צבאית בארגון. במהלך שנת 2006, לקח המערער חלק בביצוע עסקה למכירת נשק ותחמושת (אר.פי.ג'י ו-9 פצצות), ייצור מעטפות נפצים לרימוני יד, הברגת צינורות והכשרתם לייצור טילים, וכן סיפק נשק לאחד מפעילי הגי'האד ברצועה (400 כדורים ו-40 רימוני יד). כמו כן, באוקטובר 2006 הצטרף המערער לארגון הג'יהאד ובמסגרת פעילותו מטעם הארגון השתתף בפעילות שמירה בשכונת זייתון ברצועת עזה תוך שהוא נושא נשק. כחודש לאחר מכן, בנובמבר 2006, קשר המערער יחד עם שני שותפים נוספים לפגוע בחיילי צה"ל. לשם קידומה של תוכנית זו הגיעו השלושה לאזור אל-סיקה כשהם נושאים רובי קלצ'ניקוב ותחמושת. המערער שמר של שותפיו והשגיח שאיש לא יבחין בהם בעודם מניחים מטען חבלה כנגד טנקים. שלושה ימים מאוחר יותר נטל המערער חלק בפעילות להנחת מטעני חבלה לצד כביש ראשי מתוך כוונה לפוצצם בעת הגיע חיילי צה"ל למקום. משחיילי צה"ל לא הגיעו למקום, עזבו המערער ושותפיו את המקום ללא שהוציאו את תוכניתם אל הפועל.
לאחר שנעשה הסדר טיעון בעניינו וכתב האישום המקורי תוקן, הודה המערער בכל העבירות המיוחסות לו. לאחר שלב הטיעונים לעונש גזר בית משפט קמא על הנאשם 14 שנות מאסר בפועל ו-36 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה מסוג פשע כנגד בטחון המדינה במשך שלוש שנים מיום שחרורו.
הערעור שלפנינו נסב על חומרת העונש.
3. המערער טען כי בית משפט קמא התעלם מגילו הצעיר בעת ביצוע העבירות ומכך שלא שימש כ'רוח החיה' במעשים המיוחסים לו. בית משפט קמא אף התעלם מכך שהמערער הביע חרטה, הודה בכל המיוחס לו וחסך זמן שיפוטי יקר מבית המשפט. עוד יש לקחת בחשבון, כי מעשיו של המערער לא הביאו לנזק ממשי בסופו של דבר. לטענת המערער בית משפט קמא לא הביא נסיבות ושיקולים אלה בחשבון במסגרת גזר דינו והשית על המערער עונש חמור מהסביר והמקובל בנסיבות העניין ובהשוואה לתיקים אחרים חמורים יותר.
4. אומר בקצרה כי לא מצאנו בטענות המערער עילה להתערב בגזר הדין. המערער רתם עצמו באופן חופשי ומרצון לפעילות שנועדה לפגוע בישראלים. גילו של המערער אינו יכול להוות עילה להקלה בעונשו מאחר שלמעלה ממחצית האישומים המיוחסים לו התרחשו בשנת 2006 בהיותו בן 18. מפעילות המערער בתקופה הרלוונטית ניתן לראות כי מעורבותו הלכה והעמיקה מסיוע לייצור מטעני חבלה בשנת 2002 ועד השתתפות בהנחתם בשנת 2006. מעורבותו העמוקה של המערער בייצור כלי נשק כמו מטענים וצינורות לטילים גרמה לנזק ממשי שאין לנו דרך לכמת את אומדנו. המערער הציב את עצמו כגורם חיוני לארגוני הטרור בשל הידע והכישרון לייצר מטעני חבלה, מנופי חפירה, צינורות לטילים ומעטפות נפצים לרימוני יד. המערער סחר בנשק ומסר אותו לפעילי ארגון טרור ולבסוף אף השתתף בפעילות עצמה וסייע בהנחת מטענים. מעשים אלה מחייבים עונש חמור הן בשל הסכנה הנשקפת לציבור מן המערער והן בשל הצורך בהרתעה (ראו ע"פ 9078/06 לחאם נ' מ"י (לא פורסם, 27.10.2008)). העונש שהשית בית משפט קמא על המערער אינו חורג מרמת הענישה המקובלת בעבירות כגון דא, ואין לי אלא להפנות לסקירתו של בית משפט קמא את הפסיקה הרלוונטית.
אשר על כן, דין הערעור להידחות.
ניתן היום, כ"ו בטבת התשע"א (2.1.2011).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09068590_E01.doc עכב
מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il