מוחמד רזק מוחמד אבו רזק נ. בית המשפט הצבאי לערעורים באיזור י

פסק-דין בתיק בג"ץ 6831/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6831/13 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית העותר: מוחמד רזק מוחמד אבו רזק נ ג ד המשיב: בית המשפט הצבאי לערעורים באיזור יהודה והשומרון עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד חוסאם יונס בשם המשיב: עו"ד מיטל בוכמן שינדל פסק-דין השופט ע' פוגלמן: 1. נגד העותר הוגש כתב אישום לבית המשפט הצבאי בשומרון המייחס לו עבירה של ניסיון לגרימת מוות בכוונה. במסגרת כתב האישום, נטען כי העותר היה שותף לכוונה לבצע פיגוע התאבדות ביישוב ישראלי בסמוך לכפר עזון, בחודש אפריל 2006. חלקו המתוכנן של העותר היה, לפי כתב האישום, הובלתם של המחבל המתאבד (יאסין) והמשלח (עבד אלרחמן) למקום המיועד לביצוע הפיגוע. השלושה נתפסו יחדיו בדרך העוקפת את המחסום בוואדי אל-בידאן, כשעל גבו של יאסין היה תרמיל ובו מטען מאולתר מבלון גז ואבק שריפה. 2. בתחילה, הודה העותר בכתב האישום במסגרת הסדר טיעון, לאחר שהצדדים הסכימו לעתור לעונש מוסכם של 11 שנות מאסר בפועל. בית המשפט הצבאי הרשיע את העותר לפי הודאתו, אך דחה את הסדר הטיעון לעניין העונש, וגזר עליו 22 שנות מאסר בפועל. במסגרת ערעור שהוגש על פסק הדין, התיר בית המשפט הצבאי לערעורים לעותר לחזור בו מהודאתו. עניינו של העותר הוחזר לשמיעת מחודשת בבית המשפט הצבאי בשומרון. עם תום הדיון המחודש, הוחלט – פה אחד – לזכות את העותר מהעבירה שיוחסה לו מחמת הספק. בפסק הדין, קבעו שופטי בית המשפט הצבאי – לאחר בחינת חומר הראיות – כי נותר ספק בלבם אם העותר נכח במקום יחד עם השניים האחרים כדי ליטול חלק בפיגוע, או שמא יש ממש בגרסתו התמימה, שלפיה צעד עם האחרים, בדרכו לג'נין, מבלי שידע מהי מטרת מסעם. 3. על זיכויו של העותר הוגש ערעור מטעם התביעה הצבאית. בית המשפט הצבאי לערעורים קיבל את הערעור, וקבע כי יש להרשיע את העותר בעבירה שיוחסה לו. בנימוקיו, קבע בית המשפט הצבאי לערעורים כי מתקיימים במקרה דנן החריגים המצדיקים את התערבותו בקביעות העובדתיות של הערכאה הדיונית, מכיוון שאלה נסמכו על שיקולי היגיון. לגוף הדברים, יוחס משקל לנוכחותו של העותר במקום העבירה; לקיומן של סתירות בין גרסאותיו של העותר; וניתוח אמרותיהם המפלילות של שני המעורבים האחרים. 4. בעקבות קבלת הערעור, הוחזר עניינו של העותר לערכאה הדיונית לשם גזירת העונש. בית המשפט הצבאי גזר על העותר 12 שנות מאסר בפועל ושלוש שנות מאסר על תנאי. בית המשפט הצבאי לערעורים קיבל – בדעת רוב – את ערעור התביעה הצבאית על קולת העונש, וגזר על העותר 18 שנות מאסר בפועל. ערעור על חומרת העונש שהגיש העותר – נדחה פה אחד. 5. מכאן העתירה שלפנינו, המכוונת בעיקרה להרשעתו של העותר בפסק הדין של בית המשפט הצבאי לערעורים. נטען כי בית המשפט הצבאי לערעורים חרג חריגה מרחיקת לכת וקיצונית מן ההלכה הפסוקה, שעניינה אי-התערבות של ערכאת הערעור בקביעות עובדתיות וממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית. לדבריו העותר, הכרעת הדין המזכה של בית המשפט הצבאי נסמכה על ממצאי מהימנות, ובין היתר – הקביעה החיובית לעניין מהימנות עדותו שלו וההתרשמות המסויגת ממהימנות האמרות המפלילות של שני המעורבים האחרים. לגופם של דברים, חוזר העותר על גרסתו כי הוא צעד יחד עם השניים האחרים, מבלי שידע מה מטרת מסעם. 6. המשיב טוען כי דין העתירה להידחות על הסף, מכיוון שאין עילה להתערבותו של בית משפט זה בהכרעתו של בית המשפט הצבאי לערעורים, בשים לב לאמות המידה שנקבעו בפסיקה לעניין זה. המשיב טוען כי דין העתירה להידחות גם לגופה. נטען כי לא נפל פגם בהתערבות ערכאת הערעור בממצאיה העובדתיים של הערכאה המבררת. לדבריו, על אף הכלל הידוע שעניינו אי-התערבות במצבים אלו, נקבעו בהלכה הפסוקה חריגים מסוימים – שהתקיימו בענייננו. 7. דין העתירה להידחות. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור נוספת על מערכת בתי המשפט הצבאיים והתערבותנו מצומצמת לאותם מקרים חריגים בהם נפלו בהליכים פגמים ממשיים כגון חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק או כאשר יש מקום למתן סעד מן הצדק (ראו בג"ץ 10285/07 עבאד נ' התובע הצבאי, פסקה 7 (6.1.2009)). המקרה שלפנינו אינו נמנה עם אלה. טענתו המרכזית של העותר היא כי לא היה מקום להתערבותו של בית המשפט הצבאי לערעורים בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית. טענה זו היא טענה ערעורית באופייה, מן הסוג שאינו מצדיק את התערבותנו. גם אם ככלל נמנעת ערכאת הערעור מהתערבות בקביעות העובדה וממצאי המהימנות של הערכאה המבררת, אין מדובר בכלל מוחלט (ראו: ע"פ 5633/12 ניימן נ' מדינת ישראל, פסקה 28 וההפניות שם (10.7.2013), וממילא אין מדובר בחריגה מסמכות של בית המשפט הצבאי לערעורים או בפגם אחר מן הסוג המצדיק את התערבות בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. העתירה נדחית אפוא. ניתן היום, ‏י"ח באדר א התשע"ד (‏18.2.2014). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13068310_M05.doc נב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il