פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 681/11
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 681/11
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
פורסאן חסן שרפי
נ ג ד
המשיבים:
1. בית המשפט המחוזי בתל אביב
2. מדינת ישראל
3. רשות האכיפה והגבייה - המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
עו"ד ותד סיף-אלדין
בשם המשיבים:
עו"ד הילה גורני
פסק-דין
השופט ס' ג'ובראן:
עניינה של העתירה שבפנינו בבקשת העותר, כי נורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יורו על קיזוז הפיקדון בסך של 2,500 ש"ח שהופקד על ידו בבית משפט השלום בתל אביב-יפו כנגד הפיצוי בסך של 5,000 ש"ח שהוטל עליו לשלם במסגרת ת"פ 4114/09 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בנוסף, מבקש העותר כי נורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יורו כי הקנס שהוטל עליו באותו התיק ישולם לאחר שחרורו ממאסר או בחמישה תשלומים חודשיים.
כפי שעולה מהעתירה, ביום 22.11.2009 הטיל בית המשפט המחוזי על העותר עונש של 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי וכן קנס כספי בסך של 10,000 ש"ח או שישה חודשי מסר תמורתו ופיצוי למתלוננים בסך של 5,000 ש"ח. בית המשפט קבע כי הקנס והפיצוי ישולמו עד ליום 1.3.2010. ערעור שהגיש העותר על גזר הדין נדחה על ידי בית משפט זה ביום 28.3.2010.
לאחר שקיבל העותר דרישה לתשלום הקנס והפיצויים, הוא פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לדחיית מועד תשלום הקנס והפיצוי לאחר שחרורו ממאסר וכן ביקש לקזז את הפיקדון שהפקיד בבית משפט השלום מסכום הפיצוי. המשיבה 2, בתגובתה, לא התנגדה לבקשה לקיזוז סכום הפיקדון אך התנגדה לבקשה לדחיית מועד התשלומים. ביום 24.10.2010 דחה בית המשפט את הבקשה וביום 24.1.2011 נדחתה בקשה נוספת שהגיש העותר.
לטענת העותר מדובר במקרה חריג אשר מצדיק את התערבותו של בית משפט זה, ביושבו כבית משפט גבוה לצדק, בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. לטענתו, הוא יידרש לשהות בכלא לתקופת מאסר נוספת של שישה חודשים בגין אי תשלומו של הקנס וזאת כאשר ניתן לקזז את סכום הפיצוי עם הסכום שהופקד על ידו.
מנגד, טוענים המשיבים 3-2 כי בכל הנוגע לקיזוז הפיקדון שהופקד על ידי העותר העתירה התייתרה, שכן המרכז לגביית קנסות מסכים להעביר את כספי הפיקדון למתלוננים בתיק הפלילי. בכל הנוגע לבקשת העותר לפריסת חובו לתשלומים, טוענים המשיבים כי יש לדחותה על הסף כיוון שטרם התקבלה החלטה בעניינו על ידי המרכז לגביית קנסות.
בתגובה לתגובת המשיבים, טוען העותר כי לא היה מודע לכך שהמשיבה 3 ביקשה להפעיל את עונש המאסר שהוטל עליו כיוון שטרם שילם את הקנס. לטענתו, לא ניתנה לו זכות טיעון בטרם הוגשה הבקשה להפעלת המאסר.
לאחר שעיינו בעתירה, בתגובת המשיבים ובתגובת העותר לתגובת המשיבים, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להדחות על הסף.
כפי שעולה מתגובת המשיבים, המרכז לגביית קנסות נענה לבקשת העותר לקזז את סכום הפיקדון שהפקיד. לפיכך, מתייתר החלק בעתירה העוסק בעניין זה. חלקה השני של העתירה, הנוגע לבקשת העותר לפרוס את הקנס לתשלומים חודשיים דינה להדחות, מהטעם שטרם התקבלה החלטת הגוף המוסמך בעניינו. כפי שעולה מתגובת המשיבים, ביום 14.2.2011 פנה העותר לראשונה למרכז לגביית קנסות בבקשה לפריסת חובו, וזאת כאשר בית המשפט המחוזי קבע כי עליו לשלם את סכומי הקנס והפיצויים עד ליום 1.3.2010. בבקשה זו שהגיש העותר טרם ניתנה החלטה וניתנה לו אורכה לצרף את כל המסמכים הרלבנטיים לבקשתו עד ליום 28.2.2011. משכך, העתירה שלפנינו היא בבחינת עתירה מוקדמת, ועל כן אין מקום כי בית משפט זה ידון בה, לפני מתן החלטה סופית על ידי הגורמים המוסמכים (ראו למשל: בג"צ 2467/07 התנועה להגינות שלטונית נ' ועדת הכנסת (לא פורסם, 18.3.2007); בג"צ 5222/07 עיריית חולון נ' שר הפנים (לא פורסם, 16.7.2007)). טענותיו הנוספות של העותר, המועלות לראשונה בתגובתו, אף הן אינן מעלות עילה להתערבותו של בית משפט זה.
אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף.
ניתן היום, י"ח באדר א התשע"א (22.2.2011).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11006810_H05.doc שצ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il