מדינת ישראל נ. אליאס פרשה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6793/01 ע"פ 10210/01 ע"פ 184/02 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' א' לוי המערערת בע"פ 6793/01: מדינת ישראל נגד המשיב: אליאס פרשה ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בנצרת בע"פ 1177/00 מיום 15.07.01 שניתן על ידי כבוד השופטים י' אברמוביץ, נ' ממן, ח' גלפז המערערת בע"פ 10210/01: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: משה ארג'ואן המערער בע"פ 184/02: משה ארג'ואן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בנצרת בע"פ 1179/00 מיום 25.11.01 שניתן על ידי כבוד השופטים: א' אמינוף, נ' מוניץ-מנהיים, ז' הווארי תאריך הישיבה: ט' בסיוון תשס"ב (20.5.02) בשם המערערת בע"פ 6793/01 ובע"פ 10210/01 והמשיבה בע"פ 184/02: עו"ד אורלי מור-אל בשם המשיב בע"פ 6793/01: עו"ד איברהים כנעאנה בשם המשיב בע"פ 10201/01 והמערער בע"פ 184/02: עו"ד ארז מושקוביץ בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. לפנינו ערעורים שאוחדו של המדינה על קולת העונשים שנגזרו על משה ארג'ואן (להלן - "ארג'ואן") ואליאס פרשה (להלן - "פרשה") וערעורו של ארג'ואן על חומרת עונשו, כפי שנגזרו בבית המשפט המחוזי בנצרת בת.פ. 1179/00. 2. ארג'ואן, פרשה והמתלונן היו במועד ביצוע העבירות אסירים בכלא "צלמון". כאשר חזר המתלונן לכלא מחופשה חשדו ארג'ואן ופרשה כי הביא עמו סמים מסוכנים והטמינם בגופו. הם דרשו כי ימסור לידיהם את הסמים שאם לא כן יפעילו כלפיו כח כדי להשיגו. המתלונן הכחיש שברשותו סמים. לאחר יום, בעת שהמתלונן שהה בתאו, הגיעו פרשה וארג'ואן לתאו. פרשה תפס אותו והשכיבו בכח על בטנו על מיטה בתא, ולאחר מכן התיישב על גבו ומנע ממנו לזוז. באותו זמן, ארג'ואן ביצע בו חוקן על ידי החדרת שתי חתיכות סבון וצינור לפי הטבעת של המתלונן. משהמתלונן לא פלט סמים מגופו, הורה לו ארג'ואן לשתות חומר ניקוי מרצפות מהול במים וסוכר ואיים עליו כי אם לא ישתה את התמיסה ידקור אותו והציג בפניו דוקרן שבאמצעותו הוא מתכוון לעשות כן. המתלונן נאלץ לשתות את התמיסה, והקיא לאחר מכן. הוא ביקש לצאת מהתא אך השניים מנעו זאת ממנו כאשר ארג'ואן אוחז בידו את הדוקרן, סוטר על לחיו של המתלונן ומאיים עליו כי אם יספר למישהו את אשר ארע, ידקור אותו. כתוצאה מהארועים המתוארים, סבל המתלונן כאבים עזים ונזקק לטיפול רפואי בבית חולים. 3. שני הנאשמים הודו בעבירות המיוחסות להם במסגרת הסדר טיעון לאחר שמיעת חלק ניכר מראיות התביעה. פרשה הורשע במעשה סדום בנסיבות אינוס ובעבירה של הדחה בחקירה. ארג'ואן הורשע בעבירות של סחיטה באיומים בנסיבות מחמירות, מעשה סדום בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות, שבוש מהלכי חקירה, החזקת סכין שלא כדין והחזקת סם מסוכן. על פרשה נגזר עונש מאסר בפועל של שנתיים, לריצוי החל מתום תקופת מאסרו הקודמת וכן מאסר על תנאי של שנה. על ארג'ואן נגזר עונש מאסר בפועל של 3 שנים אשר יחל עם תום מאסרו הקודם, מאסר על תנאי של שלוש שנים, ופיצוי המתלונן בסך 10,000 ש"ח בעשרים תשלומים שווים החל מעת שחרורו מהמאסר בתיק זה. 4. המדינה בערעוריה טוענת כי העונשים שנגזרו על שני הנאשמים אינם הולמים את חומרתם המפליגה של מעשיהם. לגישתה, העובדה כי העבירות בוצעו בעת היות הנאשמים מרצים עונשי מאסר במסגרת הכלא מחייבת התייחסות עונשית מחמירה, בחושפה את מסוכנותם לציבור באין מורא החוק בפניהם גם כאשר הם מוחזקים במישמורת כחוק. ישנה חשיבות מיוחדת במסר עונשי הולם שיש בו הרתעה בפני תופעות אלימות בין כתלי בית הסוהר, בין כתולדה מהתמכרות לסמים, ובין אחרת. ארג'ואן טוען בערעורו כנגד חומרת העונש כי בית המשפט סטה בעניינו מעקרון אחידות הענישה, המחייב, למיצער, השוואת העונשים של שני הנאשמים כשותפים לעבירה, בהיותם מבצעים בצוותא שיש להשוות את דינם. לדבריו, שלא בהתאם לכלל השוויון בפני החוק, איבחן בית המשפט באורח לא ראוי בין השניים, ויש לתקן ליקוי זה. עוד קבל על כך כי בית המשפט לא התחשב בתקופת מעצרו של ארג'ואן עד תום ההליכים ולא ניכה תקופה זו מתקופת המאסר שנגזרה. 5. נתנו דעתנו לטענות הצדדים על רקע מכלול נסיבות הענין, ובאנו לכלל מסקנה כי יש לקבל את ערעור המדינה באשר לקולת עונשי המאסר בפועל שנגזרו על שני הנאשמים, וכן לדחות את ערעורו של ארג'ואן על חומרת עונשו למעט באשר למרכיב החיוב בפיצוי המתלונן, אותו ראוי לבטל. הטעמים לכך הם אלה: העבירות אותן ביצעו הנאשמים הן חמורות וקשות ביותר. הן משלבות מעשי אלימות וכפייה בצד פגיעה, השפלה וביזוי חמורים של כבוד המתלונן וצינעת גופו; חומרה מיוחדת נילווית לעובדה כי המעשים נעשו בין כתלי הכלא בעוד הנאשמים מרצים עונשי מאסר, כאשר מסוכנותם לזולת נחשפת גם כאשר הם נתונים במישמורת חוקית ומעידים בכך כי אין מורא החוק בפניהם ויהי מה. לעבריינות בבית הכלא משמעות קשה גם מבחינת השפעתה על מסגרות המשמעת, הסדר, ותקינות התיפקוד של אסירים אחרים ונזקה רב למאמצי הרשויות לקדם מסגרות של טיפול ושיקום בכלא. בהקשר זה נציין כי אין אנו רואים לנכון לייחס משמעות מקילה לעובדה כי הרקע למעשי האלימות של הנאשמים קשור בהתמכרותם לסמים. הצורך להתמודד באמצעות ענישה הולמת כנגד תופעות האלימות בכלא יהא אשר יהא ריקען, מחייב גישה עונשית מתאימה כדי שישמש מסר הולם של הרתעה בפני ביצוען. מכלול שיקולים אלה לחומרה מחייבים התערבות בקולת עונש המאסר בפועל שנגזר על הנאשמים, גם לאחר שנתנו דעתנו להיבטים שונים לקולא שנימנו בפסקי הדין נשוא הערעורים, ובהם הודאותיהם של הנאשמים במהלך המשפט, והבעת חרטה מצידם. בצד ההחמרה בעונש לגבי שני הנאשמים, ראינו לנכון לשמור על אבחנה מסוימת בין העונשים הנגזרים על כל אחד מהם, וזאת בשל שני אלה: חלקו של ארג'ואן בעבירות הוא רב יותר מזה של פרשה, ובא לידי ביטוי אף במספר ובסוג העבירות בהן הורשע, ועברו הפלילי מכביד מזה של השותף האחר. עם זאת, ראינו לבטל את החיוב בפיצוי המתלונן שהושת על ארג'ואן נוכח תקופת מאסר ממושכת שהוא עתיד לרצות והקושי בעמידה בחיוב הכספי הנובע מכך. 6. לאור האמור, אנו מקבלים את הערעורים ומשנים את גזרי הדין שניתנו באופן שעונש המאסר בפועל שיוטל על ארג'ואן יועמד על חמש שנים, ועונש המאסר בפועל שעל פרשה לרצות יועמד על ארבע שנים; תחילת ריצוי עונשי המאסר בתיק זה תחול מתום המאסרים הקודמים של הנאשמים; החיוב בפיצוי המתלונן שהוטל על ארג'ואן יבוטל; שאר חלקי גזרי הדין יעמדו בעינם. ניתן היום, ט' בסיוון תשס"ב (20.5.02). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 01067930.R02 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il