פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
עפ"ס 67794-10-25
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
המערערים:
1. סילביה אלוני
2. אלימלך אלוני
נגד
המשיבים:
1. נציגות הבית המשותף ועד מעליות שברחוב בורלא 32 ,ת - א
2. נציגות הבית המשותף ברחוב בורלא 32 ,קיי 1 תל אביב
ערעור על החלטת המפקחת הבכירה על רישום מקרקעין בתל אביב-יפו בתיק 5/771/2024 ותיק 5/772/2025 מיום 18.9.2025 שניתנה על ידי המפקחת הבכירה ד' קציר-ברין
בשם המערערים:
המערערת 1
פסק-דין
ערעור על החלטת המפקחת הבכירה על רישום מקרקעין בתל אביב-יפו (ד' קציר-ברין; להלן: המפקחת) בתיק 5/771/2024 ותיק 5/772/2025 מיום 18.9.2025 שלא לפסול עצמה מלדון בעניינם של המערערים.
1. כפי שעולה מהחלטת המפקחת מיום 18.8.2025, המערערים בעלי דירת גג בבית משותף בתל אביב והמשיבה היא נציגות הבית המשותף. בין הצדדים מתנהלים מספר הליכים, והרלוונטי לענייננו, תביעה שהגישה המשיבה אשר עניינה מימוש זכות הגישה לגג הצמוד לדירת המערערים עבור גישה לגג העליון, בהתאם לקבוע בתקנון המוסכם של הבית המשותף.
2. המערערים, המיוצגים על ידי המערערת 1, עורכת דין במקצועה, הגישו בקשות רבות הנוגעות לפסילת המפקחת מלשבת בדין – בקשות מימים 17.7.2025; 20.7.2025; 10.8.2025; 11.8.2025; 12.8.2025; 14.8.2025, ו-17.8.2025 שהוכרעו בהחלטת המפקחת מיום 18.8.2025 (להלן: החלטת הפסלות הראשונה), ובקשות מימים 14.9.2025 ו-17.9.2025 שהוכרעו בהחלטת המפקחת מיום 18.9.2025 (להלן: החלטת הפסלות השנייה).
3. בהחלטת הפסלות הראשונה, המפקחת עמדה על עיקר טענות המערערים, ובין היתר, כי הוכשרה בנייה בלתי חוקית שבוצעה ברכוש המשותף ובכך המותב לא יישם את הדין והפסיקה המחייבים; כי קיים קשר אישי בין עורך דינה של המשיבה ובין המותב; כי המותב התעכב בהכרעה בבקשות הפסלות כך שסוכלה זכות המערערים להגיש ערעורם לבית המשפט העליון; וכי נפסקו הוצאות משפט לחובת המערערים באופן שמצביע על דעה קדומה ומשוא פנים.
המפקחת דחתה את בקשות הפסלות וקבעה כי הבקשות הוגשו במהלך פגרת הקיץ ומכך נובע העיכוב במתן ההחלטה; כי המערערים לא הציגו כל ראיה אובייקטיבית לטענותיהם בדבר משוא פנים מצד המותב; כי השגה על תוכן החלטות המפקחת צריכה להיעשות באמצעות הגשת ערעור; כי הבקשות הוגשו בשיהוי שעה שהדיון האחרון בעניינם נערך בחודש נובמבר 2024; כי למותב אין כל קשר אישי לעורכי הדין מטעם המשיבה; וכי אין בפסיקת הוצאות לטובת המשיבה כדי ללמד על משוא פנים. עוד נקבע כי המערערים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,500 ש"ח.
כאמור, לא נחה דעתם של המערערים והם הגישו בקשות נוספות לפסילת המפקחת. בהחלטת הפסלות השנייה, נדחו טענות המערערים בדבר ניגוד עניינים של המומחה המוסכם מטעם המותב ונקבע כי לא הונחה תשתית עובדתית התומכת בטענות הפסלות. המותב עמד על כך שההליך טרם נשמע לגופו לאחר ביקור המומחה ולכן אין יסוד לטענה כי דעתו ננעלה; וכי טענות המערערים הן "ערעוריות" במהותן. נוכח ריבוי הבקשות, נקבע כי המערערים יישאו בהוצאות נוספות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,500 ש"ח.
4. מכאן הערעור שלפניי. ככל שניתן להבין מהערעור, שנוּסח באופן מסורבל ושאינו נהיר, המערערים חוזרים על טענותיהם כי המותב פועל במשוא פנים וכי דעתו ננעלה. המערערים טוענים, בעיקרם של דברים, כי המותב מאפשר הסגת גבול ובניה בלתי חוקית מצד נציגות הבניין; כי המותב התעלם ולא הכריע בבקשת פסלות שהוגשה לו פרונטלית; כי המותב פועל באופן לא אובייקטיבי ומוטה לטובת המשיבה; כי המותב פוסק הוצאות באופן חד-צדדי ורק לטובת המשיבה; כי למותב עניין אישי ממשי לסייע לעורך הדין מטעם המשיבה; וכי המומחה שמונה מטעם המותב פועל בניגוד לדין וכך גם המותב, הפועל בניגוד לפסיקות מחייבות של בית המשפט העליון.
למען שלמות התמונה יצוין כי בהחלטתי מיום 1.12.2025 לא מצאתי להורות על עיכוב ההליך שמתנהל בעניינם של המערערים בפני המפקחת.
5. דין הערעור להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. יובהר כי בהתאם לפסיקה – למרות שהמפקח על רישום המקרקעין אינו מכהן כשופט – לאור מאפייני ההליך שלפניו ומאפייני תפקידו, בית משפט זה מוסמך לדון בערעור על החלטתו בבקשת פסלות, בהתאם לאמת המידה הקבועה בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (עפ"ס 77406-05-25 כהן נ' ועד הבית המשותף רחוב טופז 2 אילת, פסקה 6 והאסמכתאות שם (12.8.2025)).
6. בפתח הדברים יצוין כי הליך הפסלות שבפניי הוגש בשיהוי כפול. ראשית, וכפי שציין המותב בהחלטתו, המערערים לא העלו את טענותיהם מיד לאחר שנודעה להם עילת הפסלות כפי שמורה תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), ובקשות הפסלות הוגשו כתשעה חודשים לאחר מועד הדיון האחרון בהליך (השוו לעפ"ס 79056-09-25 ונדרברג נ' שבירו, פסקה 7 (12.1.2026)). שנית, ערעור פסלות יש להגיש בתוך 14 ימים ממועד המצאת ההחלטה עליה מבקשים לערער (תקנה 174(א) לתקנות סדר הדין האזרחי). החלטת הפסלות השנייה ניתנה ביום 18.9.2025 כך שהמועד האחרון להגשת הערעור היה לכל המאוחר ביום 5.10.2025. עיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי הערעור הוגש אך ביום 31.10.2025. די היה בכך כדי לדחות את הערעור.
7. אף מבלי להידרש לשיהוי הניכר, דין הערעור להידחות משלא מצאתי כי מתקיימות בענייננו נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים. כפי שנקבע זה מכבר, לא די בחשש סובייקטיבי של המערערים כדי להקים עילה לפסילת המותב (ראו, למשל, ; עפ"ס 70353-12-24 אוליבר נ' בר מאיר, פסקה 5 (19.1.2025); ע"א 5086/07 פולק נ' בן מאור, פסקה 8 (7.2.2008)). לא מצאתי כי במקרה דנן עלה בידי המערערים להניח תשתית לקיומו של חשש אובייקטיבי, ומותר לציין שהמותב אף הבהיר כי "למען הסר ספק, דעתי איננה נעולה ולא ננעלה, ואני נכונה לשמוע את טענות הצדדים לגופן". המותב אף הבהיר כי הוא נעדר קשר אישי למי מבין עורכי הדין מטעמה של המשיבה, וּודאי כי טענות הנוגעות להתנהלות גורמים אחרים שאינם המותב לא מקימות עילה לפסילתו. לבסוף, חלקו הארי של הערעור נוגע לטענות "ערעוריות" במהותן וככל שהמערערים סבורים כי המותב פסק בניגוד לדין, הרי שהדרך המתאימה להשיג על החלטותיו היא בהליכי ערעור בהתאם לדין ובקשה לפסילת המותב איננה האכסניה המתאימה לכך (ראו: עפ"ס 60988-12-24 נציגות הבית המשותף רח' הרצל 53 נתניה נ' רובין, פסקה 6 (19.6.2025); השוו גם לעפס"פ 2880-01-25 טל נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב, פסקה 4 (4.2.2025)).
8. סוף דבר, שהערעור נדחה. המערערים ישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום מתון של 1,500 ש"ח.
ניתן היום, י' סיוון תשפ"ו (26 מאי 2026).
יצחק עמית
נשיא