ריטה קסטילו כהן נ. ועד בית המשותף רחוב טופז 2 אילת

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 77406-05-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערערים: 1. ריטה קסטילו כהן 2. מרים מרלן שושן 3. ג'ינו אלברט דנה 4. אנדרה ויקטור אלטיט 5. יעל לורנס טל נגד המשיבים: 1. ועד הבית המשותף רחוב טופז 2 אילת 2. יובל אשכנזי 3. אנאטולי חיקין 4. שי מויאל 5. רונית מויאל ערעור על החלטתו של המפקח על רישום המקרקעין בבאר שבע בתיק 2/119/2024 מיום 14.5.2025 שניתנה על ידי כב' המפקח ברק ליפשיץ בשם המערערים: עו"ד טל ליזרוביץ פסק-דין ערעור על החלטת המפקח על רישום המקרקעין בבאר שבע (ב' ליפשיץ) בתיק 2/119/2024 מיום 14.5.2025 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים (להלן: המפקח ו-ההליך, בהתאמה). 1. הצדדים הם בעלי דירות בבית המשותף שברחוב טופז 2 באילת (להלן: הבית המשותף). בין הצדדים מתנהלים הליכים רבים הנובעים ממחלוקת על השימוש שנעשה בדירות בבית המשותף. מכתב הערעור ומנספחיו עולה כי המערערים ביקשו בתביעתם להורות למשיבים לחדול מהשימוש בדירות המגורים שבבעלותם כדירות נופש על בסיס יומי, שלטענתם נעשה בניגוד להוראות תקנון הבית המשותף המוסכם. 2. בעניינם של הצדדים ניתן פסק דין בהליך קשור הנוגע לזהות חברי נציגות הבית המשותף (רע"א 5669/24 נציגות ועד הבית (היוצאת) בגוש 40137 חלקה 1 נ' אשכנזי (7.1.2025)). שם נקבע, בהסכמת הצדדים, כי יתקיימו בחירות לנציגות הבית המשותף בהקדם, בפיקוח המפקח על המקרקעין. הבחירות לנציגות הבית המשותף נערכו ביום 6.3.2025, בסמוך לכך, ביום 10.3.2025 הודיעה הממונה מטעם המפקח על תוצאות הבחירות לנציגות, במסגרתן עלה בידי המשיבים להשיג רוב לנציגות. עוד באותו היום וכפועל יוצא מהליך הבחירות קבע המפקח בהתייחס לעניינם של הצדדים כי "נדמה שבכך הסתיים הטיפול בתובענה. הצדדים יודיעו [...] האם יש סיבה לא להורות על מחיקת ההליך" (להלן: החלטת המחיקה). המערערים הודיעו שישנו צורך בבירור יתר טענות התביעה, ובעקבות זאת ביום 21.4.2025 התקיים דיון מקדמי בהליך ובהליכים קשורים נוספים בעניין הבית המשותף (להלן: הדיון). במהלך הדיון, הורה המפקח על צירוף נתבעים נוספים להליך – בעלי דירות בבית המשותף – ובהתאם לכך קבע שיוגש כתב תביעה מתוקן עד ליום 12.5.2025. לקראת תום הדיון, בא כוח המערערים טען כי המפקח נוטה לטובת המשיבים ופועל במשוא פנים. 3. בעקבות השתלשלות אירועים זו, ביום 6.5.2025 הגישו המערערים בקשה לפסלות המפקח. בבקשת הפסלות טענו המערערים, בעיקרם של דברים, כי המפקח ניהל את ההליכים שבפניו במשוא פנים ובאופן המשרת את המשיבים, תוך אי כיבוד החלטות שניתנו בעניינם של הצדדים על ידי בית המשפט המחוזי ובית משפט זה. בנוסף, המערערים טענו כי המפקח התעלם מבקשתם מיום 27.8.2024, שעניינה במינוי בעל תפקיד לטובת בחינת מסמכי הנציגות וכן במינוי נציגות זמנית עד לקיום הבחירות (להלן: בקשת המינוי). עוד סברו המערערים כי החלטת המחיקה מעידה על רצונו של המפקח למחוק את ההליך. עוד טענו המערערים כי לכל אורך הדיון דברי המפקח לא תועדו בפרוטוקול הדיון, למעט החלטותיו, ושיערו שהדבר נעשה באופן מכוון. בהקשר זה, המערערים הוסיפו כי כאשר בא כוחם ביקש מהמפקח שהערותיו בעניין התקנון ירשמו בפרוטוקול, האחרון השיב כי "לא הכל צריך להירשם בפרוטוקול". כמו כן, המערערים הצביעו על כך שהחלטת המפקח בדבר הוספת נתבעים נוספים להליך, מסייעת למשיבים "לסלק את התובענה", והיא התקבלה חרף התנגדותם. מעבר לכך, המערערים ציינו כי במהלך הדיון המפקח ביקש שדברים שנאמרו מפיו, יירשמו בפרוטוקול הדיון כאילו שנאמרו מפי בא כוח המשיבים. לבסוף, טענו המערערים כי המפקח מחק תביעה נפרדת שהוגשה על ידם, בעניין מסי וועד (2/147/2023), בניגוד להחלטה שניתנה על ידי מפקח אחר. מנגד, נעתר המפקח לתביעת נציגות הבית המשותף הנוכחית למסי וועד (2/1/2025) על אף חוסר תום לב שדבק בהגשתה. 4. בהחלטתו מיום 14.5.2025 דחה המפקח את בקשת הפסלות, וקבע, בין היתר, כי טענת המערערים בנוגע להחלטת המחיקה הוגשה בשיהוי, וכי ההחלטה בדבר הוספת נתבעים בהליך התקבלה בסמכות. עוד קבע כי החלטות שיפוטיות אינן מקימות, ככלל, עילת פסלות. כמו כן, המפקח עמד על כך שבקשת פסלות אינה מהווה תחליף לבקשה לתיקון פרוטוקול, וכי המערערים לא הצביעו על אמירה ספציפית שנאמרה על ידו בדיון שמעידה על משוא פנים. המפקח הוסיף כי הכתבת טענות המשיבים לפרוטוקול נעשתה לאחר שקיבל את רשותם, וכפי שנוהג המפקח לעשות בהליכים רבים על מנת לייעל את הדיון. אשר לבקשת המינוי, המפקח הבהיר בעניין זה כי היעדר המענה לבקשה נבע, ככל הנראה, מ"חילופי הגברי" בלשכתו, וכי מאז הגשתה לא נעשתה כל פניה בעניין. 5. מכאן הערעור שלפניי, שבגדרו חוזרים המערערים על עיקר טענותיהם בבקשת הפסלות. המערערים מוסיפים כי החלטת המחיקה והחלטותיו מהדיון יחדיו הן שגרמו לחשש ממשי למשוא פנים. המערערים טוענים בנוסף כי בניגוד לקביעת המפקח בהחלטתו, הלה לא ביקש רשות מבאי כוח המשיבים "לדבר בשמם", ובהתאם אין עדות לכך בפרוטוקול הדיון. לטענת המערערים, אין המדובר בפגם הניתן לריפוי במסגרת בקשה לתיקון פרוטוקול, אלא עסקינן בפעולה שנעשתה בכוונה על ידי המפקח כדי לסייע לבאי כוח המשיבים. לבסוף, המערערים טוענים כי הם התייחסו לבקשת המינוי במסגרת כתב הגנה בהליך נפרד המתנהל לפני המפקח (2/1/2025). 6. לאחר שעיינתי בערעור ובנספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. יצוין כי בהתאם לפסיקה – למרות שהמפקח על רישום המקרקעין אינו מכהן כשופט – לאור מאפייני ההליך שלפניו ומאפייני תפקידו, בית משפט זה מוסמך לדון בערעור על החלטתו בבקשת פסלות, בהתאם לאמת המידה הקבועה בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (וראו: עפ"ס 60988-12-24 נציגות הבית המשותף רח' הרצל 53 נתניה נ' רובין, פסקה 6 )19.6.2025(; ע"א 741/22 נחום נ' רפפורט, פסקה 9 )1.8.2022((. 7. עיקר טענות המערערים מופנה כלפי התנהלות המפקח בדיון. בראש ובראשונה, המערערים טוענים שפרוטוקול הדיון אינו משקף את שנאמר בדיון, כך שאמירות שנאמרו על ידי המפקח המבטאות משוא פנים לא תועדו בפרוטוקול. בעניין זה יובהר כי ככל שהמערערים סברו בתום הדיון שהפרוטוקול אינו משקף נכונה את מצב הדברים, היה עליהם להגיש בקשה לתיקון פרוטוקול. אין בעצם העלאת הטענה בעלמא כדי לבסס עילת פסלות, בייחוד משלא ביקשו המערערים בזמן אמת לתקן את פרוטוקול הדיון (ע"א 5827/09 סטולר נ' נציגות הבית המשותף, פסקה 4 (19.8.2009)). כידוע, בקשת פסלות אינה מהווה תחליף לבקשה לתיקון פרוטוקול (ראו, מיני רבים: עפ"ס 36926-03-25 עואודה נ' תאגיד כפרי גליל תחתון בע"מ, פסקה 5 )8.6.2025(; עפ"ס 46141-01-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 9 (19.1.2025); עפ"ס 22421-10-24 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (1.12.2024) (להלן: עניין פלונית)). בכל הנוגע לטענת המערערים שהמפקח דיבר בשם המשיבים מבלי לבקש את רשותם, הרי שטענה זו נשללה על ידי המפקח. כפי שנקבע בפסיקה, כאשר מתעוררת מחלוקת עובדתית בין המותב, ובענייננו המפקח, לבין מבקש הפסלות, קמה חזקה שגרסת המותב מתארת נאמנה את ההתרחשויות הרלוונטיות (ע"א 1349/24 פלוני נ' פלוני, פסקה 6 )21.4.2024(; עניין פלונית, בפסקה 7)). איני סבור כי המערערים סתרו חזקה זו בענייננו. ממילא, אף אם אניח לטובתם כי המפקח לא ביקש רשות, אין בנתון זה כשלעצמו כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים. זאת, לנוכח הבהרת המפקח כי הוא נוהג כך בכל ההליכים שלפניו, במטרה לייעל את הדיון. לכך מתווספת העובדה שמרבית טענות המערערים הן טענות ערעוריות במהותן. כך, ומבלי למצות, טענתם כנגד מחיקת תביעתם למסי ועד בית וכנגד ההחלטה בדבר הוספת נתבעים נוספים הן טענות ערעוריות שאין מקומן בהליכי פסלות (עפ"ס 11966-03-25 זובידאת נ' אפשטיין, פסקה 4 (22.6.2025); עפ"ס 9555-05-25 פלונית נ' האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון, פסקה 3) 18.6.2025(; ע"א 3399/20 קירשנבאום נ' אביב ניהול ואחזקת מבנים בע"מ, פסקה 5 (7.9.2020)). לבסוף, אין מקום להידרש לטענות המערערים ביחס להחלטת המחיקה ולבקשת המינוי. טענות אלו הוגשו בשיהוי, בניגוד לתקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (החלה מכוח תקנה 78 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011) הקובעת כי יש להעלות טענת פסלות "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת" (עפ"ס 70523-02-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 )28.5.2025(; עפ"ס 45090-04-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (30.7.2025)). 8. אשר על כן, הערעור נדחה. משלא התבקשה תגובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, י"ח אב תשפ"ה (12 אוגוסט 2025). יצחק עמית נשיא