חאלד סעדאללה עיד אבו עאבד נ. משרד הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 6721/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6721/06 בפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופטת א' חיות כבוד השופטת ד' ברלינר העותרים: 1. חאלד סעדאללה עיד אבו עאבד 2. ח'זנה חוסוין אבו עאבד נ ג ד המשיבים: 1. משרד הפנים 2. משרד לביטחון פנים-משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ח בטבת התשס"ז (18.1.07) בשם העותרים: עו"ד פיני ברזילי בשם המשיבים: עו"ד אורן פונו פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. העותר תושב הרשות הפלסטינאית, נשוי לעותרת, אזרחית ישראלית, מאז 1993 והיא הגישה עוד באותה שנה בקשה לאיחוד משפחות. העותר קיבל היתרי שהיה בישראל, שהתחדשו עד 3.1.06. ב- 11.5.06 הודע לעותרת כי הבקשה לאיחוד משפחות מסורבת שכן "קיימת מניעה בטחונית לפיה נמצא כי יש לו (לעותר – א"ר) קשר לפעילי טרור, וכן בני משפחתו מדרגה ראשונה מעורבים בטרור". לאחר פניות נוספות למשיבים – לרבות ערר שנדחה – הוגשה העתירה. לשיטת המשיבים מצביע מידע מודיעיני שבידיהם, על כי בשהיית העותר בישראל יש כדי לסכן את שלום הציבור ובטחון המדינה. ב. ניתן (בהחלטתי מיום 20.8.06) צו ארעי. בדיון בפני הרכב (הנשיאה ביניש והשופטים רובינשטיין וברלינר) ביום 26.9.06, עיין ההרכב בחומר במעמד צד אחד ונתבקשה עמדת המשיבים באשר לאפשרות של מתן תקופת ניסיון נוספת לעותר. המשיבים הודיעו לימים כי לאחר בחינה מחדש עומדים הם על עמדתם, כי "לעותר קשר ישיר – גם באמצעות מי שאינו נמנה על קרובי משפחתו – לפעילי טרור שהינם חלק מתשתית חמאס וג'האד אסלאמי פלסטיני". העותר טען בהודעה מנגד, כי לא נבחן מתן הזדמנות נוספת, וכי קרובי משפחתה של העותרת משרתים בכוחות הביטחון. ג. בדיון בפנינו שב בא כוח העותר וטען, כי שולחו נכון לעמוד בתנאים שיושתו עליו, וכן ציין כי בתו הקטנה עומדת לפני ניתוח. באת כוח המשיבים ציינה, כי בחינה מחודשת של החומר מצביעה על קשרים לגורמי טרור. ד. עיינו בהסכמה בחומר החסוי, והשתכנענו כי אכן יש ממש בטענת המשיבים. אכן, הדברים אינם פשוטים במישור האנושי; העותר נמצא בישראל זו השנה השמינית והקים משפחה. ואולם, החומר שהוצג בפנינו על ידי גורמי הביטחון – שאנו מאמינים כי עיקרו ידוע לעותר לגופו – מטה את הכף. חובתה של המדינה – כל מדינה – לדאוג לביטחון; לעניין זה ראו סעיף 3ד' לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003, שלפיו "לא יינתן היתר לשהיה בישראל לתושב אזור – אם קבע שר הפנים או מפקד האזור, בהתאם לחוות דעת מאת גורמי הביטחון המוסמכים, כי תושב האזור או בן משפחתו עלולים להוות סיכון ביטחוני למדינת ישראל". דברי הנשיא ברק בבג"צ 2028/05 אמארה נ' שר הפנים (טרם פורסם) יפה כוחם כאן: "התחשבות בקיומו של סיכון הנעוץ בבן משפחה מדרגה קרובה, אין בה פסול עקרוני. במציאות הקיימת, נוכח הסכנות הביטחוניות הקשות עימן מתמודדת ישראל, גם סיכון ביטחוני הנשקף מבן משפחתו של תושב האזור, עשוי להקים בסיס לדחיית בקשה למעמד חוקי בישראל. יש לזכור כי קביעת מסקנות האם פלוני מהווה סיכון ביטחוני, טמון בה קושי מהותי. היא מצריכה חיזוי והערכה לעתיד לבוא, בכל הנוגע להתנהגותו הצפויה של בן הזוג הזר, המבקש לזכות במעמד חוקי בישראל. במציאות הביטחונית הקשה בה שרויה ישראל לעת הזו, מתחייבים 'שולי ביטחון רחבים' בהסדרת מעמד בישראל לתושבי האזור. בצדק ציין השופט א' א' לוי כי "בדיקת מסוכנותו של המועמד קשה היא גם בימים של רגיעה, ומקל וחומר בימי הסלמה ביטחונית" (פרשת עדאלה (בג"צ 7052/03, עדאלה נ' שר הפנים (טרם פורסם) פיסקה 9 לחוות דעתו של השופט לוי)) . אכן, הכוחות הנלחמים בישראל הם טרוריסטים; הם אינם נמנים על צבא סדיר; הם אינם לובשים מדים; הם מסתתרים בתוך האוכלוסיה הפלסטינית האזרחית באזור; הם זוכים לתמיכת חלק מהאוכלוסיה האזרחית בכלל וכן לתמיכתם של בני משפחה וקרובים בפרט. במציאות קשה זו הניצבת בפני מדינת ישראל, הנלחמת על ביטחונה וביטחון אזרחיה, מתחייבת נקיטה במשנה זהירות במתן 'תיעוד ישראלי' לתושבי האזור ... מתן 'תיעוד ישראלי' לתושב האזור חושפת את המדינה לסיכון מוגבר. היא טומנת בחובה פוטנציאל של ניצול לרעה של ה'תיעוד הישראלי'. מודעים אנו לכך כי סירוב לבקשה לאיחוד משפחות אך משום שקרוב משפחתו מהווה סיכון ביטחוני למדינת ישראל עשויים לפגוע בבני הזוג החפים מכל פשע. אין זו מטרתו של ההסדר, אך זו עלולה להיות תוצאתו. אין מנוס מכך, אם מבקשים לשמור על יעילותן של הבדיקות הפרטניות, במציאות הנוכחית. הבדיקה האינדיבידואלית נסמכת, לא פעם, על מידע מודיעיני המצוי בידי גורמי הביטחון. הערכת עוצמתו של הסיכון הביטחוני נעשית, כמו במקרים רבים אחרים הכרוכים בסיכונים ביטחוניים, על בסיס חומר מודיעיני חסוי ... פרקטיקה זו, של בחינת בקשות לאיחוד משפחות על יסוד מידע חסוי שאינו מוצג למי שזכותו נפגעת ואינו קביל בבית משפט, היא הכרח בל יגונה. כאשר מתקבל מידע קונקרטי בדבר מניעה בטחונית, יהא מקורו אשר יהא, קמה למשיב עילה לשקול את מניעת מתן המעמד המבוקש". ה. יתכן כי תבוא שעה שבה ישתנה המצב. לכך ניתן לייחל, ליום שבו ישתנו הנסיבות. בידי העותר לשוב ולפנות לכשירחיב. לעת הזאת אין בידינו להיעתר לעתירתו, נוכח החומר הביטחוני. ו. העותר מפנה למצבה הרפואי של בתו אשר לה ליקוי פיסי מולד, ולכך שהיא עתידה לעבור ניתוח בתקופה הקרובה. מתוך התחשבות בכך, נקבע כי העותר לא יורחק בטרם יחלפו 45 יום ממועד פסק דין זה. העותר יוכל לכלכל צעדיו באשר לאפשרות להקדים את ניתוח בתו בתוך תקופה זו. ניתן היום, כ"ח בטבת תשס"ז (18.1.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06067210_T08.doc לח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il