יוסף הרמן נ. ממשלת ישראל , שר המשפטים ,פרופ' דניאל פרידמן

פסק-דין בתיק בג"ץ 6696/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6696/08 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' דנציגר העותר: יוסף הרמן נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל, שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן 2. מנהל בתי משפט, כב' השופט משה גל 3. אריה כהן, מנהל אגף הוצאה פועל 4. חנוך דיכטר, המוציא לפועל עתירה למתן צו על תנאי ולצו ביניים בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד ה' גורני פסק-דין השופט י' דנציגר: בפנינו עתירה שעניינה תשלום חובו של העותר במסגרת תיקים המתנהלים נגדו בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב-יפו, ובכלל זה סוגיית השוואת שיעורי ריבית הזכות לשיעורי ריבית החובה בתיקים אלו ובפרט ככל שהדבר נוגע לחישוב שיעורי הריבית ביחס לתשלומים אשר העותר שילם ישירות לזוכה בתיקים אלו, ואשר מדווחים להוצאה לפועל זמן רב לאחר ששולמו. במסגרת העתירה מבקש העותר כי נוציא מלפנינו צו ביניים אשר יורה למשיבים להפסיק לאלתר את כל פעולות הגבייה בתיקים המתנהלים נגדו בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב-יפו וכן לבטל את הפעולות שנעשו בתיקים אלה עד כה. 1. במסגרת שני הליכים אזרחיים שהתנהלו נגד העותר בבית המשפט השלום בתל-אביב-יפו, חויב העותר בתשלום סכומי כסף לבנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: הזוכה). באחד מפסקי הדין, שניתן ביום 13.9.2001, חויב העותר (ונתבעת נוספת) לשלם סך של 88,274 ₪ בצירוף ריבית וכן חויב בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בצירוף מע"מ, הצמדה וריבית; ובפסק הדין השני, שניתן ביום 14.10.2001, חויב העותר (ונתבעת נוספת) לשלם סך של 120,911 ₪ בצירוף ריבית וכן חויב בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בצירוף מע"מ, הצמדה וריבית. בגין פסקי הדין הללו נפתחו נגד העותר והנתבעות הנוספות שני תיקים בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב-יפו. 2. לטענת העותר, הוא שילם לזוכה סכומים רבים על חשבון סכומי החוב בשני תיקי ההוצאה לפועל, אולם פעמים רבות הזוכה דיווח ללשכת ההוצאה לפועל על הסכומים ששולמו באיחור רב, על אף האמור בתקנה 17א(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979. 3. במסגרת תיק 01-82108-01-9 הגיש העותר בקשה בטענת "פרעתי" ובה העלה טענות שונות, בהן הטענה לפיה הזוכה עדכן באיחור רב את התקבולים ששילם העותר על חשבון סכום החוב, דבר שגרם לחיובו של העותר בריבית גבוהה שלא לצורך. ראש ההוצאה לפועל, הרשם יובל גזית, דחה, ביום 6.2.2007, את טענותיו של העותר. אשר לאיחור בדיווח על ביצוע התשלומים, קבע ראש ההוצאה לפועל כי אמנם, לא אחת דווח על קבלת כספים בתוך פרק זמן ארוך מן הקבוע בתקנות, אולם לא הוכח כי התשלומים דווחו עם יום ערך שגוי. ראש ההוצאה לפועל קבע כי משהתקבולים דווחו לפי יום ערך קבלתם בפועל לא נגרם לכאורה כל נזק לעותר שכן הם הופחתו בערכם הריאלי, גם אם בדיעבד. עוד נקבע, כי העותר לא הראה באיזה סכום הוא חויב ביתר. ראש ההוצאה לפועל, הרשם כ' לכנר, דחה, ביום 2.3.2008, בקשה נוספת שהגיש העותר בעניין זה. 4. על ההחלטה מיום 2.3.2008 הגיש העותר בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בקשה שנקבעה לדיון ליום 14.9.2008 (בר"ע 1298/08). 5. במסגרת תיק ההוצאה לפועל שמספרו 01-73228-01-0 הגיש העותר בקשה בטענת "פרעתי" אשר גם בה העלה, בין יתר הטענות, את הטענה לפיה הזוכה מעדכן את התקבולים ששילם העותר על חשבון סכום החוב באיחור רב, דבר שגורם לחיובו של העותר בריבית גבוהה שלא לצורך. גם בקשה זו נדחתה על ידי ראש ההוצאה לפועל, השופטת כ' לוי, ביום 9.8.2007. העותר איחר את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה זו, וביום 4.12.2007 דחה כבוד הרשם אורנשטיין מבית המשפט המחוזי בקשה להארכת מועד להגשתה. העותר הגיש לבית המשפט המחוזי ערעור על החלטתו של הרשם אורנשטיין, אולם ערעור זה נמחק מחוסר מעש (ע"א 3927/07). 6. לטענת העותר, הוא פנה אל המשיבים פעמים רבות בבקשה "לתקן את המעוות", באופן שהריבית שבגינה מחויבים תיקיו בהוצאה לפועל הנמצאים ביתרת חובה תהיה שווה לריבית המשולמת בגין יתרת זכות, ובכך יימנע חיובו של העותר "בסכומי כסף אדירים שלא כדין". העותר טוען, כי אילו היו המשיבים נענים לפניותיו ומתקנים את החשבונות כמבוקש, היה מתברר כי העותר אינו חייב עוד כספים במסגרת תיקי ההוצאה לפועל. לטענת העותר, הימנעות המשיבים מהיעתרות לפניותיו נגועה בחוסר סבירות ולדבריו בכך פעלו המשיבים בצורה המנוגדת לכללי מינהל תקין וגרמו לעיוות דין ולעושק העותר באופן המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. 7. המשיבים סבורים כי דינה של העתירה להידחות על הסף. לטענת המשיבים, לרשות העותר עמד סעד חלופי בדמות פנייה בערעור לבית המשפט המחוזי על החלטות שנתקבלו בעניינו במסגרת התיקים המתנהלים נגדו בלשכת ההוצאה לפועל. העותר אף פנה לבית המשפט המחוזי בבקשות רשות ערעור ובערעור בגין ההחלטות שנתקבלו בעניינו. בית המשפט הגבוה לצדק אינו מהווה ערכאת ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בבקשות רשות ערעור ובערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל. המשיבים מוסיפים וטוענים, כי העתירה לוקה בחוסר ניקיון כפיים חמור מצד העותר. העותר נמנע מלפרט בעתירתו כי כל הטענות אותן הוא מעלה במסגרת העתירה נבחנו ונדחו לגופן בהחלטות מנומקות ומפורטות של רשמים בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב-יפו. הימנעותו של העותר מלפרט את כל העובדות הרלוונטיות בעתירתו מצדיקה, לטענת המשיבים, את מחיקתה של העתירה על הסף. 8. לאחר שעיינו בעתירה ובתגובה, הגענו לכלל מסקנה כי דינה של העתירה להידחות על הסף. על אף שהעותר הגיש עתירה מפורטת וצירף לה לא פחות מעשרים וחמישה נספחים, ואף ביקש לצרף מסמכים נוספים ולהציג טענות נוספות לאחר הגשת העתירה, נמנע העותר מלציין כי הטענות המועלות בעתירה נטענו בבקשות שהגיש לראש ההוצאה לפועל. החלטות של ראש ההוצאה לפועל ניתנות לערעור ברשות או בזכות (לפי סוג ההחלטה) בפני בית המשפט המחוזי (ראו סעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967). מכאן שבידי העותר היה קיים סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט המחוזי. כידוע, בית המשפט הגבוה לצדק לא ידון בעתירה כאשר עומד לעותר סעד חלופי [בג"ץ 6090/08 ברגר נ' שר המשפטים (לא פורסם, 11.8.2008)]. 9. במקרה דנן, העותר אכן נקט בהליכים להשיג על החלטות ראש ההוצאה לפועל. על אחת מההחלטות הוגשה בקשת רשות ערעור, אשר נקבעה לדיון בפני בית המשפט המחוזי; ואילו בנוגע להחלטה אחרת איחר העותר את המועד להגשתה, ובקשה להארכת המועד נדחתה. כידוע, בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ראש ההוצאה לפועל [בג"ץ 3685/06 מחאמיד נ' שר המשפטים (לא פורסם, 23.8.2006)] ואף אינו משמש ערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי המשפט המחוזיים [בג"ץ 583/87 הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(6) 683 (1987); בג"ץ 4976/07 נורי נ' בית המשפט המחוזי (לא פורסם, 27.7.2008)]. 10. נוכח כל האמור לעיל, דינה של העתירה להידחות על הסף ועמה הבקשה לצו ביניים. העותר ישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ₪. ניתן היום, כ"א באלול תשס"ח (21.9.08). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08066960_W03.doc חכ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il