אגא אדהאם נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 6583/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6583/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופטת ד' ברלינר המערער: אגא אדהאם נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בת.פ. 5030/06 מיום 12.7.06, שניתן על-ידי כבוד השופט א' שיף תאריך הישיבה: י"ד בכסלו תשס"ז (5.12.06) בשם המערער: עו"ד אלי סבן בשם המשיבה: עו"ד ענת חולתא בשם שירות המבחן: גב' ג'ודי באומץ פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: ביום 23.5.05 החזיק המערער, בעיר עכו, אקדח מסוג CZ BROWINING 9, וכן מחסנית לאקדח זה בלא רשות על-פי דין להחזקתו. המערער הורשע – על-פי הודאתו – בבית-המשפט המחוזי בחיפה בעבירות בנשק לפי סעיף 144(א) רישא + (ג)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. בגין הרשעתו נידון המערער לשמונה-עשר חודשי מאסר, מתוכם שמונה חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך שלוש שנים, לבל יורשע בעבירה שעניינה החזקת נשק או נשיאתו או שימוש בו שלא כדין. הערעור שבפנינו מופנה כנגד גזר-הדין בלבד. בא-כוח המערער העלה בערעורו לפנינו את כל הנימוקים שניתן להעלות לטובתו של מרשו. הוא עמד על גילו הצעיר של המערער, בן 24 שנים, עברו הנקי והנורמטיבי, למעצר הבית המלא בו שהה ולמעצר הבית החלקי בו הוא שוהה מאז ועד היום. כמו-כן ציין בא-כוח המערער, כי למערער יוחסה עבירה חמורה יותר, אך המשיבה הסכימה לתיקון כתב האישום לעבירה ולנסיבות קלות הרבה יותר. עוד ציין בא-כוח המערער את מצבה הקשה של משפחת המערער, כעולה מעדות אמו ואת תלותה של משפחתו בו. לבסוף מבקש בא-כוח המערער לקבל את הערעור ולהורות על ביטול המאסר באופן שניתן יהיה להסתפק בתקופה ששהה המערער במעצר או לחילופין לקצר את תקופת המאסר, כך שניתן יהיה לרצותה בעבודות שירות. שקלנו את טענות הערעור ולא מצאנו, כי יש בהן כדי להצדיק התערבות בגזר-דינו של בית-המשפט המחוזי. בית-המשפט המחוזי ייחס משקל ראוי לנימוקי החומרא והקולא והתחשב בהם בעונש שגזר. המערער ביצע עבירה חמורה, כאשר החזיק נשק ומחסנית שלא כדין. בתי-המשפט כבר פסקו לא אחת, כי עבירה של החזקת נשק שלא כדין הינה חמורה בשל הסיכון הפוטנציאלי הגלום בה. והרי, כל הנושא נשק שלא כדין מסכן את הסובבים אותו ואת החברה כולה. כן כבר נקבע, כי עבירה זו מצדיקה השתת מאסר בפועל אף על מי שזו לא הרשעתו הראשונה. כך, למשל, קבעתי בהחלטתי ברע"פ 2718/04 אבו דאחל נ' מדינת ישראל (לא פורסם): "הסכנה הטמונה בעבירה החמורה של החזקת נשק מצדיקה הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל גם על מי שזו עבירתו הראשונה. בבוא בית-המשפט לשקול את הענישה בעבירות מסוג זה, עליו לתת משקל נכבד יותר לאינטרס הציבורי ולצורך להרתיע עבריינים בכוח מלבצע עבירות דומות, על פני הנסיבות האישיות של העבריין.....". בדומה לכך קבע חברי השופט א' א' לוי בע"פ 2839/05 ראיד עבד אל קאדר נ' מדינת ישראל (לא פורסם): "אין צורך לומר עד כמה מסוכנת לציבור התופעה של עבריינים המתהלכים ברחובות כשנשק חם בכיסם, ומכאן הצורך לנקוט בענישה שיש בה גם מסר של הרתעה לרבים." נראה, כי יש להרים תרומה מספקת לעקירת התופעה של החזקת נשק שלא כדין, אשר לצערנו התפשטה במחוזותינו, ולהטיל עונש מאסר גם על מי שזו עבירתו הראשונה. כזה הוא המקרה שבפנינו. מטעמים אלה אנו סבורים, כי העונש שהוטל על המערער אינו חורג מן העונש הראוי בנסיבות כאלה ואנו דוחים את הערעור. הערעור נדחה. על המערער להתייצב ביום 10.12.06 לא יאוחר מהשעה 10:00 במזכירות הפלילית של בית-המשפט המחוזי בחיפה, לשם תחילת ריצוי עונשו. ניתן היום, י"ד בכסלו תשס"ז (5.12.06). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06065830_H02.doc דפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il