המועצה האיזורית מגידו נ. שר התחבורה

פסק-דין בתיק בג"ץ 6538/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6538/15 לפני: כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג העותרת: המועצה האיזורית מגידו נ ג ד המשיבים: 1. שר התחבורה 2. משרד התחבורה 3. משרד החקלאות 4. נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ 5. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה צפון 6. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה "יזרעאלים" 7. קיבוץ משמר העמק 8. קיבוץ מגידו עתירה למתן צו ביניים, צו על-תנאי וצו מוחלט ובקשה להגשת חוות דעת מומחה בשם העותרת: עו"ד דן נחליאלי; עו"ד אושר טרקאטש בשם המשיבים 3-1 ו-5: עו"ד ראובן אידלמן בשם המשיבה 4: עו"ד ישראל מרקוביץ; עו"ד שילה הרשקוביץ בשם המשיב 7: עו"ד יעקב כהן; עו"ד ורדית טל דביר; עו"ד תמיר ברנשטיין בשם המשיב 8: עו"ד יוני חרש; עו"ד גיל מעייני פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. עתירה זו עוסקת בתכנית דרך ג/17888 שעניינה תוואי משופר של מקטע מכביש מס' 66, העובר בשטחה של העותרת, המועצה האזורית מגידו. עניינה של העתירה בשניים: ראשית, מבקשת העותרת מבית המשפט ליתן צו על תנאי המורה למשיבים 2-1, 4 (שר התחבורה, משרד התחבורה ונתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ (להלן: חברת נתיבי ישראל)) ליתן טעם מדוע לא יפעלו לביצוע תכנית ג/17888. שנית, מבקשת העותרת ליתן צו על-תנאי המורה למשיבים הללו ליתן טעם מדוע לא ימנעו מביצוע מפרדת בטון בסמוך לצומת הדרומית לכניסה לקיבוץ משמר העמק, מפרדה שאותה מתכננת חברת נתיבי ישראל לבצע ואשר תפגע, לדעת העותרת, בנגישות הקיבוץ לשטחיו החקלאיים. במסגרת העתירה הוגשה גם בקשה למתן צו ביניים, לפיו לא תבוצע הקמת מפרדת הבטון האמורה עד להכרעה בעתירה. 2. עתירה זו הוגשה ביום 4.10.2015. מספר ימים לאחר שהוגשה, ביום 7.10.2015, הוגשה עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים על-ידי קיבוץ מגידו (עת"מ 7470-10-15). העתירה הוגשה נגד משרד התחבורה וחברת נתיבי ישראל, ואף המועצה האזורית מגידו צורפה לה כמשיבה. העתירה עוסקת אף היא במפרדת בטון נוספת, אותה מבקשת חברת נתיבי ישראל להקים בכביש מס' 66, באזור הסמוך לקיבוץ מגידו. בגדרה של עתירה זו מתבקש בית המשפט ליתן צו מניעה קבוע האוסר על משרד התחבורה וחברת נתיבי ישראל "לבצע כל עבודה ובפרט הקמת מפרדה עשויה בטון בכביש 66, צפונית לכניסה לקיבוץ מגידו [...]". 3. למחרת היום, ביום 8.10.2015, הוגשה עתירה מנהלית נוספת לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת, הפעם על-ידי קיבוץ משמר העמק (עת"מ 12549-10-15). גם בעתירה מנהלית זו המשיבים הם חברת נתיבי ישראל ומשרד התחבורה, וגם לה צורפה המועצה האזורית מגידו כמשיבה. עתירה זו תוקפת את החלטות חברת נתיבי ישראל בנוגע לצומת הכניסה לקיבוץ משמר העמק, ואף מבוקש בה "להורות לנת"י ולמשיב 2 לבצע לאלתר את התכניות המאושרות בנוגע לכביש 66", כך שהסעדים המבוקשים בה זהים, הלכה למעשה, לאלו המבוקשים בעתירה שלפנינו. הדיון בשתי העתירות המנהליות אוחד, והוא מתנהל כיום בבית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. 4. המשיבים העיקריים לעתירה שלפנינו, רשויות המדינה וחברת נתיבי ישראל, סבורים שיש לדחות את העתירה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי העומד לעותרת בבית המשפט לעניינים מנהליים; כפי שאכן מתרחש כעת בפועל. אכן, אין טעם לנהל הליך מקביל בבית משפט זה ובבית המשפט לעניינים מינהליים. ככל שבית המשפט לעניינים מינהליים קנה סמכות כדין, יש לדחות את העתירה על הסף אך מטעם זה. על כן נבחן בקצרה את סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים בנוגע לשני הסעדים שהתבקשו בעתירה דנן. הדיון בתכנית ג/17888 5. סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק), קובע כי בית המשפט לעניינים מנהליים ידון ב"עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה" לחוק. פרט 10(א) לתוספת הראשונה לחוק עוסק בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים בענייני תכנון ובניה: "תכנון ובניה – (א) עניני תכנון ובניה לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, למעט לפי פרק י': עבירות ועונשין, והליכי תכנון לפי חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע"א-2011 ולפי חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014, ולמעט החלטות שענינן תכנית מיתאר ארצית או מחוזית והחלטות שר הפנים". הסעד הראשון המבוקש בעתירה הוא להורות למשיבים לממש את תכנית ג/17888. תכנית זו עוסקת כאמור בשיפור תוואי קטע מסוים בכביש מס' 66. מדובר בתכנית שאינה בגדר "תכנית מיתאר ארצית או מחוזית" ועל כן איננה נופלת בחריגיו של פרט 10(א) (ראו בג"ץ 332/08 כוכבי נ' שר האוצר, פסקה 14 (10.11.2009)). 6. אמנם, בענייננו איננו עוסקים בעתירה "נגד החלטה של רשות" (כלשון סעיף 5(1) לחוק), אלא באי-ביצועה של תכנית קיימת. עם זאת, כבר נקבע בפסיקתנו כי גם עניינים מעין אלו מצויים בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים (3095/07 אבו עסבה נ' עיריית באקה-אלגרבייה-ג'ת (25.8.2007); וראו בג"ץ 8071/01 יעקבוביץ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נד(1) 121, 131 (2001)). הטעם לכך הוא שכאשר עסקינן בענייני תכנון ובניה, עשויה ההכרעה להיות תלויה בשאלות 'אזרחיות' מורכבות, שמן הראוי שיתבררו לפני בית המשפט לעניינים מנהליים. מניעת הקמתה של מפרדת הבטון 7. הסעד השני המבוקש בעתירה הוא להורות לחברת נתיבי ישראל להימנע מהקמת מפרדת הבטון בצומת הסמוכה לקיבוץ משמר העמק. חברת נתיבי ישראל היא "רשות תמרור מקומית", כפי שזו מוגדרת בתקנה 1 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה); הקמת מפרדת הבטון האמורה נעשית מכוח סמכותה של רשות תמרור מקומית לקבוע הסדרי תנועה, כפי שקבוע בתקנה 18 לתקנות התעבורה. האם מוסמך בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בהחלטתה של רשות תמרור מקומית להפעיל סמכותה כאמור? 8. התשובה לכך היא בחיוב. פרט 14(א) לתוספת הראשונה לחוק, קובע כי בית המשפט לעניינים מינהליים ידון ב"החלטה של רשות לפי פקודת התעבורה". תקנות התעבורה, שהותקנו מכוח סמכותו של שר התחבורה לפי פקודת התעבורה, נכללות אף הן בגדרו של ביטוי זה (ראו סעיף 9 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981; בג"ץ 2499/08 פורטמן נ' שר התחבורה (24.6.2008)). 9. סוף דבר, שני ראשי העתירה דנן מצויים בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים, ועל-כן דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי. לא זו בלבד, אלא שכאמור הליך מקביל אף מתנהל בפועל בבית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת. העותרת כאן היא משיבה שם. לא למותר לציין כי מן הראוי היה כי העותרת תגיש לבית המשפט עדכון בדבר ההליכים המקבילים, ולמצער תציין זאת בבקשתה להוספת חוות דעת מומחה לתיק. 10. העתירה נדחית אפוא על הסף. העותרת תשלם הוצאות בסך של 10,000 ₪. מחציתם למשיבים 3-1 ו-5; מחציתם למשיבה 4. ניתן היום, ‏ו' בכסלו התשע"ו (18.11.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15065380_O09.doc עב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il