פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 6519/11
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 6519/11
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
העותר:
עמוס סבאג
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
בעצמו
בשם המשיבה:
עו"ד מיטל בוכמן שינדל
פסק-דין
השופט ע' פוגלמן:
1. העותר הוא אסיר בכלא השרון, הנושא בעונש של 42 חודשי מאסר, לאחר שבחודש יוני 2009 הרשיע אותו בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת ל' יונג-גפר) – על-פי הודאתו – בעבירות של פריצה למקום מגורים וביצוע גניבה (חמישה מקרים), היזק בזדון לרכוש, החזקת סמים לצריכה עצמית והחזקת רכוש החשוד כגנוב. במכתב ששלח העותר לבית המשפט עובר למתן גזר הדין בעניינו, ביקש לחזור בו מהודייתו ביחס לאחד האישומים. מכתב זה הגיע לבית המשפט לאחר שמיעת טיעוני הצדדים לעניין העונש, למרות שנשלח לפני כן. העותר לא שב והעלה טענות אלה במהלך שמיעת הטענות לעניין העונש. בהסכמתו, ניתן גזר הדין בעניינו של העותר שלא בנוכחותו. העותר ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בנצרת. בערעורו, טען העותר לכשל בייצוג וביקש לחזור בו מהודייתו. בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטים א' הלמן, א' קולה וי' אברהם) דחה את ערעור העותר, בקובעו כי אין הצדקה בנסיבות העניין לאפשר לעותר לחזור בו מהודייתו. בית המשפט העיר כי מכתבו של העותר נשלח עוד בטרם הטיעונים לעונש, אך הביע תמיהה מדוע לא העלה העותר את הנושא במועד הטיעונים לעונש, ואף ניכר מדבריו במהלך הדיון כי הוא אכן עבר את העבירות שבהן הודה. גם טענותיו הנוספות של העותר, לרבות בעניין של כשל בייצוג וחומרת העונש – נדחו. בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי נדחתה בהחלטת רשם בית משפט זה ג' שני מיום 14.6.2010.
2. מכאן העתירה שלפנינו. העותר טוען כי לא ביצע חלק מהמעשים שבביצועם הודה, ומשיג על קביעות בית המשפט המחוזי בערעור שהגיש. לשיטתו, היה מקום לאפשר לו לחזור בו מהודייתו ולהחזיר את עניינו לשמיעת הוכחות לפני בית משפט השלום. המשיבה טוענת כי דין העתירה להידחות על הסף. לדבריה, מדובר בחזרה על טענותיו של העותר שהועלו בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי, ונדחו לגופן בפסק דין מנומק ומפורט. לשיטת המשיבה, העותר לא הצביע על טעם המצדיק סטייה מההלכה שלפיה בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין חלוטים של בית המשפט המוסמך. עוד נטען כי מדובר בניסיון פסול לעקוף את החלטת רשם בית משפט זה, שדחה את בקשת העותר להאריך את המועד להגשת בקשת רשות לערער על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי.
3. דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, איננו יושב כערכאת ערעור נוספת על החלטות ופסקי דין חלוטים של בתי המשפט האחרים (בג"ץ 9544/09 פלוני נ' כב' השופטת מ' קראוס, פסקה 5 (לא פורסם, 20.12.2009); בג"ץ 3336/09 בני גלבוע נ' שופט ביהמ"ש העליון סלים ג'ובראן (לא פורסם, 4.5.2009)). בית משפט השלום הרשיע את העותר על פי הודאתו, וגזר עליו עונש מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של העותר, והתייחס בפסק-דין מפורט ומנומק לכלל הטענות המועלות גם במסגרת העתירה שלפנינו. רשם בית משפט זה דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, לאחר שהעותר הגיש אותה באיחור ניכר. לא ניתן לפתוח לעותר מסלול ערעורי נוסף, לאחר שמיצה את אפשרויות ההשגה העומדות לו בדין. למעלה מן הצורך, אציין בנוסף כי עתירה זו הוגשה בשיהוי ניכר, למעלה משנה לאחר שנדחתה בקשת העותר להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.
העתירה נדחית אפוא על הסף.
ניתן היום, ט"ז בכסלו התשע"ב (12.12.2011).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11065190_M04.doc יב; מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il