בג"ץ 9544-09
טרם נותח
פלוני נ. פלוני
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק בג"ץ 9544/09
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 9544/09 - א'
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
העותרת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. כב' השופטת מרים קראוס
2. מדינת ישראל
3. פלוני
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד מישל מיכל חדידה
בשם המשיב 3:
עו"ד רפי כריסטוף
פסק-דין
השופט ע' פוגלמן:
1. בין העותרת למשיב 3 (להלן: המשיב) מתנהל סכסוך גירושים מורכב ומסועף משפטית. גלגוליו של סכסוך זה נסקרו בהחלטות קודמות של בית משפט זה שעסקו בעניינם של הצדדים, ואנו נעמוד עליהם בתמצית. העותרת ומשיב 3 נישאו זה לזו בצרפת בשנת 1987 בנישואין אזרחיים, ולאחר מכן גם בנישואין דתיים. מנישואיהם נולדו להם שלושה ילדים, שניים מהם בגירים ואחד קטין. בשנת 2000 טבע הבן הקטין בבריכה ומאז הוא נכה בשיעור של 100%. בשל מצבו של הבן עברה המשפחה להתגורר בשנת 2002 בסמיכות למרכז שיקום בו טופל הקטין בארץ. האם והילדים התגוררו בארץ באופן קבוע ואילו המשיב המשיך בעסקיו בצרפת והגיע ארצה מדי מספר שבועות. בין הצדדים התקיימו הליכים משפטיים בענייני מזונות ומשמורת הן בבית המשפט למשפחה הן בבתי משפט בצרפת וביום 17.4.2007 הגיש המשיב לבית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא תביעה לפירוק השיתוף בבית המגורים ובתכולתו, ולאיזון משאבים. העותרת טענה בתגובה כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל העדר סמכות עניינית וכן העלתה טענת פורום בלתי נאות. בית המשפט לענייני משפחה קבע, כי הוא בעל סמכות לדון בשאלת פירוק השיתוף בנכסי דלא-ניידי המצויים בישראל, ובהם בלבד ובהמשך, ביום 30.10.2009, הוא הורה על פירוק השיתוף בבית המגורים. בין השיקולים שהובילו את בית המשפט להחלטתו היו חוסר תום ליבה של העותרת, אשר הגישה הליכים מקבילים בארץ ובצרפת וניסתה לדחות ולהאריך את ההליך; העובדה שחיי הנישואין של בני הזוג הגיעו לקיצם; שוויו של הבית, אשר לאחר פירוק השיתוף יאפשר לכל אחד מבני הזוג פתרון דיור מכובד; המזונות שנפסקו לילדים בצרפת; והעובדה שההליכים בין הצדדים צפויים להימשך זמן רב. בית המשפט לענייני משפחה, העניק לצדדים אפשרות למכור את הבית בכוחות עצמם עד ליום 1.4.2009 וקבע כי ככל שהבית לא יימכר עד למועד זה, ימונו בא-כוחם של הצדדים ככונסי נכסים למכירת בית המגורים.
2. העותרת הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה שלא לדחות את התביעה על הסף וכן ערעור על פסק הדין המורה על פירוק שיתוף. בקשת רשות הערעור נמחקה, וכך עלה גם בגורלו של הערעור, לאחר שהעותרת לא הפקידה עירבון להוצאות המשיב כפי שנדרשה והמועד להפקדה חלף. בקשה לביטול פסק הדין שהגישה העותרת לבית המשפט המחוזי נדחתה, לאחר שנמצא כי היא אינה מגלה תשתית עובדתית המצדיקה את ביטולו של פסק הדין. על החלטה זו הגישה העותרת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, וזו נדחתה בהחלטתו של השופט י' דנציגר מיום 14.7.2009, שבה נקבע כי בנסיבות המקרה אין עילה למתן רשות ערעור; וכי אף לגופן, בהחלטות שיצאו מלפני בית המשפט המחוזי לא נפלו פגמים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה (בע"מ 4833/09 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 14.7.2009)).
3. לשם שלמות התמונה, נבהיר כי בכך לא הסתיימו ההליכים המשפטיים בין הצדדים, שכן ביני לביני, הגיש המשיב תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי בנתניה, שבה כרך את ענייני הרכוש. בית הדין הרבני קבע כי בסמכותו לדון בתביעת הגירושין, בהיותה של העותרת תושבת ישראל, אך אין בסמכותו לדון בסוגיית הרכוש שנכרכה בה. נגד החלטה זו עתרה העותרת לבית משפט זה אולם עתירה נדחתה על הסף, בהעדר עילה להתערבות בהחלטתו של בית הדין הרבני (בג"צ 4118/08 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול (לא פורסם, 26.5.2008)). העותרת והמשיב התגרשו כדת משה וישראל בבית הדין האזורי בנתניה ביום 29.6.2008. בית הדין דחה את בקשת המשיב להנפיק לו תעודת גירושין בקובעו כי הגירושין הם במישור הדתי בלבד, ובהמשך, בהוראת בית הדין הרבני הגדול, ניתן פסק דין בו נקבע כי הנישואין הדתיים בין העותרת למשיב – הותרו; אולם אין בו כדי להתיר את הנישואין האזרחיים שנערכו בצרפת, ולכן לא ניתנה למשיב תעודת גירושין. נגד החלטה זו הוגשה עתירה שנדחתה, לאחר שנמצא כי העתירה מעוררת שאלה רישומית ולא שאלה מהותית; וכי מהכרעות קודמות בנושא, כמו גם מעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, עולה המסקנה כי בהחלטותיהם של בתי הדין הרבניים לא נפלה שגגה (בג"צ 11156/08 פלוני נ' כב' בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים (לא פורסם, 15.6.2009)).
4. בעתירה שלפני שבה העותרת ומעלה טענות נגד ההחלטה שלא לדחות את התביעה לפירוק שיתוף על הסף; נגד ההחלטה לאשר את פירוק השיתוף; ונגד הפסיקתה שניתנה לאחר ההחלטה בעניין פירוק השיתוף. כך נטען, כי פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בעניין פירוק השיתוף מנוגד לקביעותיהם של בתי המשפט בצרפת אשר הורו על העברת מלוא הזכויות בבית המגורים בישראל לידי העותרת; וכי בית המשפט לענייני משפחה לא נשמע לכלל בדבר כיבוד הדדי של ערכאות. עוד נטען, כי בית המשפט לענייני משפחה לא היה מוסמך לדון בעניין פירוק השיתוף וכי בהחלטתו שלא לדחות את תביעת המשיב על הסף, כמו גם בפסק דינו בעניין פירוק השיתוף, נפלו פגמים חמורים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה. העותרת טוענת כי נוכח מחיקת הערעור שהגישה, אין לפניה דרך אחרת להשיג על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה פרט לפנייה לבית משפט זה. המשיב סבור, כי יש לדחות את העתירה על הסף משום שהעותרת לא גילתה את מלוא התשתית העובדתית הצריכה לעניין; ומשום שבנסיבות המקרה, אין עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטות שניתנו בעניינם של העותרת והמשיב.
5. דין העתירה להידחות על הסף. טענת העותרת בדבר חוסר סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה כמו גם טענת פורום לא נאות, נדונה על ידי בית המשפט ונדחתה לגופה. בהמשך, הורה בית המשפט לענייני משפחה על פירוק שיתוף בביתם של העותרת והמשיב. העותרת פעלה בכל אפיק משפטי אפשרי על מנת להביא לביטולה של החלטה זו. כאמור לעיל, היא הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה שלא לסלק את התביעה לפירוק שיתוף על הסף, ואף ערערה על פסק הדין בעניין פירוק השיתוף לגופו. משאלה נדחו, פנתה העותרת לבית משפט זה בהליך של בקשת רשות ערעור – אשר נדחתה אף היא. בכך, מיצתה העותרת את ההליכים המשפטיים שעמדו לרשותה והעתירה שלפנינו אינה אלא ניסיון נוסף לערער על קביעותיהן של כל הערכאות שעסקו בעניינם של העותרת והמשיב – לרבות בית משפט זה. למעשה, מבקשת אותנו העותרת לחרוג מסדרי הדין הרגילים הנוהגים לגבי ערעור על החלטות ופסקי דין, משל היה בית משפט זה "ערכאת-על" לערעור. את זאת לא נוכל, כמובן, לאפשר שכן כידוע, בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, איננו יושב כערכאת ערעור נוספת על החלטות ופסקי דין חלוטים של בתי המשפט האחרים (והשוו: בג"צ 9745/09 מחמוד נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה (לא פורסם, 10.12.2009); בג"צ 6394/09 ביצת הצדק בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר (לא פורסם, 10.8.2009); בג"צ 10116/09 פלוני נ' בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא (17.12.2009)); בג"צ 9713/09 ג'יי. בי. ג'יי מזון בע''מ נ' כב' שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר (לא פורסם, 7.12.09)).
נוכח כל האמור, העתירה נדחית על הסף. העותרת תשא בהוצאות המשיב בסכום של 5000 ש"ח.
ניתן היום, ג' בטבת התש"ע (20.12.09).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09095440_M02.doc נב
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il