חנה קורן נ. דקו ליין הצללות בע"מ

פסק-דין בתיק ע"א 6514/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6514/13 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס המערערת: חנה קורן נ ג ד המשיבה: דקו-ליין הצללות בע"מ ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה מיום 10.9.2013 בת"א 39518-03-11 שניתנה על- ידי כבוד השופטת א' אלון בשם המערערת: עו"ד יוסי נקר פסק-דין 1. ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת א' אלון), מיום 10.9.2013, שלא לפסול עצמו מלדון בת"א 39518-03-11. 2. המערערת הגישה תביעה בגין נזקים בהתקנת פרגולה, לרבות נזקים שנגרמו לעץ ממנו מורכבת הפרגולה. בתביעה התנהל דיון הוכחות, הסתיימו עדויות בעלי הדין ועדיהם ונותרה חקירת המומחים. המערערת הגישה בקשה לפסול את בית המשפט מלהמשיך ולדון בעניינה בטענה כי בסיום דיון ההוכחות אמר בית המשפט כי הוא מאמין למנהל המשיבה ולא למערערת והעיר למערערת "יש לך בעיה כי גם לי בבית יש דק מעץ ועץ הוא דבר נושם ויש לו סדקים". המערערת טענה כי יש בהתבטאויות אלו כדי להצביע על כך שדעתו של בית המשפט ננעלה לפני שמיעת המומחים והגשת הסיכומים, ולכן קיים חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים בניהול המשפט, המצדיק את פסילת בית המשפט. המשיבה התנגדה לבקשה. 3. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט ציין כי לאחר שנחקרו כל בעלי הדין ונותרה חקירת המומחים, שיקף לבעלי הדין את התרשמותו מהעדויות שנשמעו. בית המשפט הדגיש כי לאחר פריסת המסכת העובדתית במלואה הודיע לבעלי הדין כי התרשם ממהימנות עדותו של מנהל המשיבה וכי גרסתו נראית בעיניו מהימנה יותר מגרסת המערערת. בית המשפט קבע כי זהו תפקידו כערכאה המבררת, בוודאי בתום חקירת בעלי הדין ועדיהם. בית המשפט התרשם גם שיש לבחון את גובה הנזק והורה על ישיבת הוכחות נוספת לחקירת המומחים לשם כך, שנקבעה ליום 12.11.2013. בית המשפט ציין כי אמירתו לפיה "עץ הוא דבר נושם ומתהווים בו סדקים" היא אמירה עניינית ואובייקטיבית, ואין בה כדי להביא למסקנה כי גם הליקויים שנטענו בכתב התביעה הם כתוצאה מטבעו של העץ ולא כתוצאה מעבודה לקויה, כטענת המערערת. משכך קבע בית המשפט כי טענות המבקשת לפיה דעתו ננעלה או כי קיים חשש למשוא פנים אינה מתיישבת עם אופן ניהול ההליך על ידו והיא מנוגדת להלכה הפסוקה. בעקבות החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. 4. המערערת טוענת כי מהשתלשלות העניינים עולה שדעתו של בית המשפט ננעלה עוד בטרם נשמעו המומחים והוגשו סיכומים. מדובר לטענתה, בנסיבות אובייקטיביות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. המערערת תוהה כיצד יהיה ביכולתו של בית המשפט להשתכנע מעדות המומחים מטעמה, בהתחשב בקביעתו הנסמכת על ניסיונו האישי. מדובר לדברי המערערת בהתבטאות נחרצת, המנוסחת בלשון חד משמעית, שמעלה חשש ממשי אובייקטיבי שדעת בית המשפט ננעלה, עד כדי "משחק מכור". המערערת טוענת כי לא סביר שבית המשפט יאמין למנהל המשיבה בטרם הגשת הסיכומים, שעה שבעדותו נשמעו סתירות רבות שלא ניתנה למערערת הזדמנות להעלותן. המערערת טוענת עוד כי בניגוד להחלטת בית המשפט, המומחים יידרשו גם לשאלת האחריות, להבדיל משאלת גובה הנזק. מדובר לדבריה, בעדותה מול עדות מנהל המשיבה, כשטענותיה מגובות במסמכים ובהקלטות. לטענת המערערת, התבטאות בית המשפט לפיה "עץ הוא נושם ומתהווים בו סדקים", אינה התבטאות אובייקטיבית ואינה בגדר "מן המפורסמות", שכן עובדה היא שיש מוצרי עץ שמחזיקים שנים ולא נוצרים בהם סדקים. המערערת מדגישה כי במקרה דנא לא הבהיר בית המשפט שדעתו לא ננעלה בטרם השמיע את התבטאויותיו. 5. המערערת משיגה גם על כך שלא ניתן לה לחקור את מנהל המשיבה בנוגע לסוגית טופס 4, שמנהל המשיבה טען כי היא טענת ההגנה המרכזית של המשיבה. וכן, על אופן ההתייחסות השונה של בית המשפט לבקשות שהגישו בעלי הדין. לדבריה, בית המשפט לא שמר על כלל ההגינות הבסיסי בעניין זה. 6. דין הערעור להידחות. הלכה פסוקה היא כי אמירות בית המשפט, אפילו אינן מוצלחות, אינן מקימות, כשלעצמן, עילת פסלות ויש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו (למשל, ע"א 4580/13 פלוני נ' פלונית (10.7.2013)). טענת פסלות בשל התבטאות שופט תתקבל רק במקרים בהם בית המשפט ישתכנע כי ההתבטאות מעידה על קיומה של דעה מוגמרת, שאינה ניתנת לשינוי או שאינה מאפשרת שפיטה תוך פתיחות לשכנוע (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 194 (2006)). לא כך הם פני הדברים במקרה דנא. כאמור, בסיום דיון הוכחות העיר בית המשפט כי התרשם ממהימנות עדות מנהל המשיבה, לעומת עדות המערערת, והוסיף כי "עץ הוא דבר נושם ומתהווים בו סדקים". יחד עם זאת, קבע בית המשפט המשך דיון בו ייחקרו המומחים מטעם בעלי הדין. בנסיבות אלו התבטאויות בית המשפט אינן מבססות עילת פסלות ואינן מעידות בהכרח על גיבוש עמדה נחרצת לגבי גורלה של התביעה (השוו: ע"א 3750/12 פלונית נ' פלונית (22.6.2012)). זאת ועוד, אף אם ניתן לראות בהתבטאות בית המשפט לגבי העץ, התבטאות בלתי מוצלחת, אין בהתבטאות זו כדי להקים עילה לפסילתו (השוו: ע"א 2017/13 פלונית נ' פלוני (8.4.2013)). יתרה מכך, אף אם לא ניתן לראות בהתבטאות זו עובדה קיימת, אלא קביעה הנסמכת על ניסיונו האישי של בית המשפט, אין מקום לפסול את בית המשפט מלהמשיך ולדון במקרה דנא. לשופטים יש ניסיון חיים, דעות והשקפות. ניסיון זה הם מביאים עימם למעשה השפיטה, כדבר של יום ביומו. פסילת שופט אך בשל היותו בעל ידיעה אישית כלשהי אודות נתון מסוים המתעורר במשפט תביא לפסילה בלתי מוצדקת של שופטים. השאלה אימתי ייפסל שופט בשל ידיעה או התנסות מוקדמת תיבחן, על כן, תוך בדיקת כלל נסיבות העניין וקיומו של חשש ממשי למשוא פנים (יגאל מרזל, בעמוד 307). בהקשר זה, נדמה שאין לראות בהתבטאות של בית המשפט במקרה דנא משום קביעה נחרצת המעידה על נעילת דעתו לפני שמיעת המומחים והגשת הסיכומים, ולפיכך דין טענה זו להידחות. 7. גם ביתר טענות המערערת לא מצאתי ממש. השגה על החלטות בית המשפט ועל אופן ניהול הדיון מקומן בהליכי ערעור רגילים ולא בהליכי פסלות (למשל, 4701/13 עו"ד ששון בר-עוז נ' הבר (15.7.2013)). לפיכך, כאמור, דין הערעור להידחות. הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, י"ח בחשון התשע"ד (22.10.2013). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13065140_S01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il