חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי נ. ראש הממשלה

פסק-דין בתיק בג"ץ 6421/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6421/16 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט א' שהם העותרים: 1. חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי 2. רגבים נ ג ד המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. השר לביטחון הפנים, לנושאים אסטרטגיים ושר ההסברה 3. משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ט באדר התשע"ז (27.3.17) בשם העותרים: עו"ד נדב העצני; עו"ד אורית יפת בשם המשיבים: עו"ד אבינעם סגל-אלעד פסק-דין המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: א. עתירה זו (שהוגשה ב-18.8.16) מסבה עצמה על נוכחות אנשי הוקף המוסלמי הירדני בהר הבית, והטענה היא כי יש להרחיקם מן המבקרים הלא מוסלמים, ישראלים ותיירים, וכי אין להגדיל את מספרם, וזאת נוכח הטרדות תוקפניות מצדם – על פי הנטען – כלפי המבקרים הללו. נטען, כי אין מקום להיצמדות שומרי הוקף למבקרים יהודים, תוך ליווי פוגעני ותוקפני, כפי שיארע לדברי העותרים, וכן כי הוקף קולט מספרים גדולים של אנשי וקף חדשים; עוד נטען, כי הוקף מפריע לארכיאולוגים של רשות העתיקות, וכי המשטרה נדרשת לעסוק בכל אלה, דבר המכביד עליה, ובסופו של יום נפגעת זכות הגישה של יהודים להר הבית. ב. בתגובתה המקדמית של המדינה (1.12.16) נטען, כי רשויות המדינה פועלות לשמירת החוק והסדר בהר הבית, כי אין מקור חוקי להגבלת מספרם של אנשי הוקף, ומכל מקום הנושא מצוי, בשל רגישותו, במחוזות המדיניים, וכי חרף הנטען עלה ב-2016 מספר המבקרים הישראלים והתיירים בהר (לפי עדכון מ-21.3.17 לקראת הדיון – מספר הישראלים שביקרו ב-2016 הגיע ל-14,164 לעומת 10,766 ב-2015). עוד נאמר, כי היו ב-2016 פחות הפרות סדר מאשר ב-2015, ויש שיפור בהיבט הסדר הציבורי; כי מקוים קשר עם ממשלת ירדן (לפי סעיף 9 לחוזה השלום בין ישראל לירדן), כי שיקול הדעת האופרטיבי לגבי אירועים בהר הוא בידי ממשלת ישראל, ובאירועים שונים עוכבו והורחקו עובדי וקף שחרגו והפרו ואף נעצרו, ובמקום של התנהגות תוקפנית מצדם היתה התערבות מצד רשויות ישראל ונקיטה בהליכים פליליים. הופנינו לפסיקה רבת השנים הדנה ברגישות המיוחדת של הר הבית ושנהגה זהירות בהתערבות בנעשה בהר, הן באשר להפרות חוק והן באשר לנושאי העתיקות. נאמר, כי ישנם כ-270 אנשי וקף בהר הבית וגויסו ב-2016 עוד כ-50, והנושאים הכרוכים בעבודתם נדונים גם מול ממשלת ירדן, בצינורות המתאימים. ג. בהודעת עדכון מטעם המדינה מיום 21.3.17 נמסר על שישה מקרים נוספים של עיכוב שומרי וקף בשל התנהגות או חשד לעבירות, לרבות חקירות ומעצר. ד. ערב הדיון הגישו העותרים (26.3.17) בקשה לצירוף ראיה, קרי, ידיעה מטעם שר ההקדשים הירדני על הגדלת מספר שומרי הוקף ב-25% בתגובה לדיונים ב"חוק המואזין" בכנסת. ה. נציין כבר כאן, כי הערנו באוזני העותרים שהיה מקום לצרף את הוקף לעתירה, ומטעמם צוין כי הוקף אינו מכיר בישראל אך אין מניעה לצרפו. לא נידרש עתה לכך נוכח תוצאת התיק, אך במבט לעתיד הדבר ראוי כצד נדרש, ככל שיהיו עתירות אחרות (שאיננו מזמינים כמובן). ו. בדיון בפנינו אתמול, בתשובה לשאלותינו, נמסר מטעם המדינה שהוגשו גם כתבי אישום נגד אנשי וקף, וכן ננקטו סנקציות מינהליות של הרחקת אנשי וקף ממתחם הר הבית עד לחצי שנה, ועל כן אין לומר כי המדינה מתנערת מחובותיה. ז. העותרים טענו כי הפרסומים מטעם אנשי רשות ירדנים שישנם 800 אנשי וקף בהר ובדעתם לצרף עוד 200 כדי להילחם בחוק הכנסת הנזכר, ממחישים את הצורך בהתערבות, ולשיטתם המדינה אינה עושה די נוכח פעילות בוטה של אנשי וקף הלובשים מדים ונושאים סמלים, ואם יהודי ממלמל משהו הנראה להם כתפילה הם תוקפים אותו חרף היעדר סמכות; רשויות ישראל לטעמם אינן מונעות זאת, בעוד המדינה עצמה גרסה בתגובתה לעתירה, שאין לאנשי הוקף סמכות לפעול כלפי המבקרים. יצוין כי גם העותרים אינם כופרים במאמצי השיפור של המשטרה בתקופה האחרונה בירושלים בכלל ובהר הבית בפרט. ח. מטעם המדינה נטען בפנינו כי הסטטוס קוו נשמר בהתאם לפסיקתו של בית משפט זה. העותרים בדיון התנגדו לדיון חסוי במעמד צד אחד, ונציין כי על כן מקבלים הם עליהם משפטית את נכונות העובדות שעליהן הצהירה המדינה – ויצוין כי קציני משטרה בכירים ואנשי משרד החוץ היו המצהירים בתגובות. שמענו בדיון, את נצ"מ דורון תורג'מן, מפקד מרחב דוד מאז ספטמבר 2015. כפי שציין, מספר המבקרים עלה ב-30% והחגים היהודים התנהלו בתקופה האחרונה כסדרם; לוקף אין כל סמכות כלפי יהודים העולים להר, ושומרי הוקף והמבקשים לפעול כלפי יהודים שלא כראוי מורחקים מן ההר; ועוד, ישנה גם הידברות שהביאה לכך שמספר אנשי וקף הבאים לקרבת הקבוצות המבקרות קטן, והם גם אינם עולים למקומות תצפית גבוהים בשטח ההר; והריבון הוא ישראל, לרבות לגבי ביקורי רשות העתיקות. הוזכר, כי ה"מוראבטון" וה"מוראבטאת" הורחקו מן ההר. כנמסר, אין למשטרת ישראל כוונה, ככל שתלוי הדבר בה, להגדלת מספרם של אנשי הוקף. ט. לאחר העיון, החלטנו שלא להיעתר לעתירה, בכפוף להערות דלהלן. אין חולק, גם לא העותרים, על הרגישות המיוחדת שאולי אין כמעט למעלה הימנה, של הר הבית, ולא נשוב ונמנה את פסקי הדין הרבים העוסקים בכך. נציין בהזדמנות זו את מלאכתה הקשה של המשטרה במקום רגיש זה, הראויה לעידוד. ענייננו בסוגיה ספציפית, של פעילות הוקף בהר הבית, שמאחורי מימונו עומדת, ככל הנראה, ממשלת ירדן. י. כמובן בשכל הישר יש להבחין בין רגישות הר הבית – שכאמור אין ולא יתכן עליה חולק – והדרך הזהירה בכפפות של משי ועקב בצד אגודל שיש לנהוג בטיפול בנעשה בו, לבין התנהגות לא נאותה ואף פלילית מצד מאן דהו, ואנשי הוקף בתוכם. אכן יוזכר, כי לפי סעיף 9(2) לחוזה השלום עם ירדן, "... בהתאם להצהרת וושינגטון, ישראל מכבדת את תפקידה המיוחד הקיים של הממלכה ההאשמית של ירדן במקומות קדושים מוסלמיים בירושלים. בשעה שיערך המשא-ומתן על מעמד הקבע, תעניק ישראל עדיפות גבוהה לתפקיד הירדני ההיסטורי במקומות קדושים אלה". אציין, כמי שעמד בראש משלחת ישראל לחוזה השלום עם ירדן, כי סעיף זה (שעוד הופיע ב"הצהרת וושינגטון" מ-25.7.94) נוסח ייחודית (ובאופן לא שגרתי וחריג במידה רבה) על-ידי ראש הממשלה יצחק רבין עליו השלום אישית. סעיף זה בא במקורו ליתן ביטוי לזיקת ירדן למסגדים שעל ההר, תוך שהשושלת ההאשמית נחשבת ורואה עצמה כצאצאית הנביא מוחמד שביקר במקום לפי מסורת האסלאם במסע ליל פלאי; המלך עבדאללה, סבו של המלך חוסין המנוח שבימיו נחתם חוזה השלום וסבא רבא של המלך הנוכחי הנושא את שמו, גם נרצח בנוכחות נכדו חוסין במסגד על הר הבית, ומכאן קשר רגשי מיוחד, ולא אדרש להיבטי ירדן-פלסטינאים שהיו גם הם ברקע. הסעיף הוא, כפי שכתבה המדינה בתגובתה, הבסיס למעורבות הוקף. ואולם פשיטא, כמובן, שבגדרי תחולת החוק הישראלי, הסמכות החוקית מהחל ועד כלה נתונה לישראל ולמשטרת ישראל, וכפי שהצהיר בפנינו מפקד המרחב, היא מקוימת בהתחשב ברגישות – אך בנחישות. אנו יוצאים מן ההנחה כי גם אם לובשים אנשי הוקף מעין-מדים ונושאים תגיות, מובהר להם היטב ישירות ובצינורות המתאימים בדרגים גבוהים יותר מהם גדרי נוכחותם, ועל כן יש חשיבות רבה מאוד לאכיפה כלפי המפרים את החוק מתוכם, באופן ברור. איננו נכנסים כשלעצמנו לנושאי ההצהרות מפי גורמי ממשל ירדניים שהושמעו בין אם לצרכי פנים והעולם הערבי ובין מטעמים אחרים, אך חזקה על המשטרה וגורמי הממשל הישראליים שיתנו ביטוי לאינטרסים ישראליים של כבוד לאומי וכנגד מחרפים, ויהיו אלה מקרוב ומרחוק, בלי קשר לטיפוח היחסים עם ירדן כמתחייב מחוזה השלום ומאינטרסי המדינה וכרצוי. יא. ובאשר לוקף, איננו רואים מקום לקבוע, כמשאלת העותרים, מרחקים קצובים לנוכחותם סמוך לקבוצות ישראליות ושל תיירים, אך רשמנו לפנינו את פסקה 14 לתגובת המדינה מ-1.12.16, כלהלן: "כל, המבקרים בהר הבית, כפי שפורט לעיל, מלווים על ידי שוטרי ממשלת ישראל, ואין לאנשי הוקף סמכות לפעול ישירות מול המבקרים. ככל שמתרחש אירוע אשר לטעמם של אנשי הוקף פוגע בניהול האתר כמקום קדוש, עליהם לפנות לשוטרי משטרת ישראל במקום ולבקש את התערבותם בנעשה. נדגיש, כי הפעלת שיקול הדעת והחלטות ביחס לצעדים אופרטיביים לטיפול במקרים אלה נתונות אך ורק בידי שוטרי משטרת ישראל" (הדגשה במקור – א"ר) חזקה על המדינה והמשטרה שיפעלו לעמוד בדיבורן, הלכה למעשה. במלחמת ששת הימים, שבקרוב ימלא לה יובל, קרא מפקד חטיבת הצנחנים 55 אל"מ (לימים רב אלוף) מרדכי גור ע"ה "הר הבית בידינו", קריאה שנזכרה לא אחת גם בפסיקתו של בית משפט זה לאורך השנים, ככזו שיציקת תוכן לתוכה מוטלת על הדרג המדיני (בג"ץ 7128/96 נאמני הר הבית נ' ממשלת ישראל פ"ד נא(2) 509, 528 (1997); בג"ץ 2955/07 תנועת נאמני הר הבית נ' מדינת ישראל (2007)). נזכיר כאן רק, כי חוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ"ז-1967 קובע בסעיף 1: "המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם המקומות". וחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל קובע בסעיף 3: "המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם המקומות." הוראות דין אלה חלות על כולי עלמא וכלפי כולי עלמא ככתבן וכלשונן, גם בהר הבית. יב. בנתון לאמור נמחקת העתירה. ניתן היום, ‏א' בניסן התשע"ז (‏28.3.2017). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16064210_T06.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il