שולמית אייל נ. תומרקום גרופ בע''מ

פסק-דין בתיק ע"א 6347/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6347/13 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס המערערת: שולמית אייל נ ג ד המשיבים: 1. תומרקום גרופ בע''מ 2. כונס הנכסים הרשמי תל-אביב ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 29.7.2013 בתיק פש"ר 49809-09-12, שניתנה על ידי כבוד השופטת ע' וינברג-נוטוביץ בשם המערערת: בעצמה פסק-דין 1. ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופטת ע' וינברג-נוטוביץ), מיום 29.7.2013, שלא לפסול עצמו מלדון בפש"ר 49809-09-12. 2. המשיבה 1 (להלן – המשיבה) הגישה בקשה למתן צו כינוס והכרזת המערערת פושטת רגל. המערערת התנגדה לבקשה וביקשה לדחות את התובענה על הסף. התקיימו שני דיונים בבקשה, בימים 19.3.2013 ו-25.6.2013. לאחר הדיון השני הגישה המערערת בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון. המערערת ביקשה להוסיף דברים שנאמרו לטענתה, אך לא נרשמו, לפיהם בית המשפט לא איפשר לה לנהל חקירות ולהעלות טענות, והתבטא כלפיה במילים "אינני רוצה לשמוע אותך עד סוף הדיון". בית המשפט ביקש ביום 27.6.2013 את תגובות המשיבים וכתב כי "יצוין כבר עתה כי הדברים המיוחסים לבית המשפט ... הינם חסרי שחר". המערערת הגישה בקשה לפסילת בית המשפט בטענה למשוא פנים כלפיה. המשיבים התנגדו לבקשת הפסלות והמערערת הגישה תשובתה. 3. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי לשתי האמירות המיוחסות לבית המשפט, במהלך הדיון מיום 25.6.2013 ובהחלטה בבקשה לתיקון פרוטוקול, אין כל נגיעה להליך העיקרי או לתוצאתו ואין בהן, כשלעצמן, כדי להשפיע על הכרעת בית המשפט בהליך. בית המשפט ציין כי הדיון היה זכור לו היטב וכי האמירה המיוחסת לו, בעניין אי רצון לשמוע את המערערת, עומדת בסתירה לפרוטוקול הדיון ממנו עולה כי ניתנה למערערת האפשרות להעלות את טענותיה מתחילת הדיון ועד סופו. בית המשפט הוסיף כי טענת המערערת שבית המשפט לא איפשר לה לחקור את המצהירים מטעם המשיבה יכולה לשמש עילה להגשת ערעור, אך אינה מקימה עילת פסלות. 4. לגופו של עניין קבע בית המשפט כי דעתו אינה נעולה. בית המשפט ציין כי התחשב בעובדה שהמערערת היא סטודנטית למשפטים ולא הייתה מיוצגת, ובהשלכה הדרסטית של הליך כינוס נכסים ופשיטת רגל על מי שעתידה להיות עורכת-דין. בית המשפט אף נעתר לבקשת המערערת ואיפשר, לפנים משורת הדין, למצהיר מטעם המערערת לחקור עדה מטעם המשיבה, על אף שאינו בעל דין ואף לא ייצג את המערערת. בית המשפט הוסיף כי העובדה שהבקשה למתן צו כינוס לא הוכרעה עדיין מוכיחה כי דעתו אינה מגובשת. עוד נכתב, כי אפילו נאמרה האמירה המיוחסת לבית המשפט, לא היה בכך משום הבעת דעה או משוא פנים. בית המשפט דחה גם את טענת המערערת לפיה עליו לפסול עצמו משום שהמשיבה מיוצגת על ידי עורך-דין המופיע תדיר לפניו. בית המשפט הבהיר שלא קיימת היכרות אישית בינו לבין פרקליט המשיבה ובוודאי שלא קירבה ממשית המצדיקה פסלות. 5. בית המשפט התייחס גם לאמירתו, בעניין דברים חסרי שחר, בהחלטה בבקשה לתיקון פרוטוקול, וקבע כי היה מקום להתייחסותו מזיכרונו ומידיעתו האישית שכן הדיון היה "טרי" וזכור לו היטב. מכל מקום, נקבע כי לא היה באמירתו זו משום הבעת דעה לגבי התיק גופו. בעקבות החלטת בית המשפט הגישה המערערת את הערעור שלפניי. 6. המערערת טוענת כי יש לבית המשפט דעה מגובשת בתיק לפיה על הבקשה לצו כינוס להתקבל וכי אין לה כל סיכוי לשנות את דעתו. לדבריה, בית המשפט באמירתו בהחלטה בבקשה לתיקון פרוטוקול "הכווין את תגובת המשיבים והלכה למעשה שיבש את הליך תיקון הפרוטוקול.." (הדגשה במקור – א.ג.). המערערת טוענת כי בית המשפט קיבל למעשה את עמדת המשיבים בלא שאיפשר לה לנהל חקירות בתיק ותוך רמיסת זכות הטיעון שלה. לדעתה, טענה זו נסמכת ומוכחת בפרוטוקול הדיון מיום 25.6.2013 שלפיו ביקשה לחקור את המצהירים בניסיון להפריך את טענות המשיבה, אך בקשתה סורבה. לדברי המערערת, בקשת המשיבה חסרת תום לב ומטרתו להפעיל "מכבש לחצים פסול" עליה. לטענתה, ההליך שנפתח נגדה הוא שגוי ואין מקומו בבית המשפט של פשיטת רגל. 7. דין הערעור להידחות. כידוע, השגות המערערת על החלטות בית המשפט ועל אופן ניהולו את ההליך מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות. אין בחוסר שביעות הרצון של המערערת מההחלטות שניתנו על ידי בית המשפט כדי להקים עילה לפסילת בית המשפט (למשל, ע"א 3977/13 פלוני נ' פלוני (14.6.2013)). יש לזכור גם כי האחריות על ניהול המשפט מוטלת על בית המשפט (למשל, ע"א 1856/13 נירוק נ' מדינת ישראל (21.4.2013)). זאת ועוד, עיון בפרוטוקול הדיון מיום 25.6.2013 מעלה כי בית המשפט נהג באורך רוח עם המערערת ואיפשר למצהיר מטעמה לחקור את העדה מטעם המשיבה למרות שאינו עורך-דין ואינו בעל דין בתיק. כאמור, בית המשפט טרם הכריע בבקשת המשיבה למתן צו כינוס. יצוין, כי עמדת כונס הנכסים הרשמי, אותה הביע במהלך הדיון ביום 25.6.2013, הייתה שהוכח חובה של המערערת וכן כי היא חדלת פירעון. בנסיבות אלו סבורני כי דעתו של בית המשפט לא ננעלה וכי טרם גובשה דעתו באשר לתוצאות ההליך. משכך, דין הערעור להידחות וכך אני מורה. הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות. ניתן היום, י"ח בשבט התשע"ד (19.1.2014). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13063470_S04.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il