פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 6343/19
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופטת י' וילנר
העותרים:
1. ר' בנימין תורג'מן – גבאי
2. ר' יוסף פנחס – גבאי
3. ר' זאב מנצור – גבאי
נ ג ד
המשיבים:
1. הרב הראשי לישראל, הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט
2. בית הדין הרבני האזורי בתל אביב
3. בית הדין הרבני הגדול בירושלים
4. עוה"ד רחל שרקג'י – מנהלת יחידת הרישום והפיקוח על ההקדשות הדתיים
5. הרב יצחק פרץ
6. הרב יצחק צדקה
7. הרב מאיר זבולון
8. הרב מיכאל כהן
9. הרב דוד לוי
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד דוד שוב; עו"ד עופר וולהיים; עו"ד אוריאל בוני
פסק-דין
השופטת י' וילנר:
1. העתירה שלפנינו נסבה בעיקרה על החלטת בית הדין הרבני הגדול (כב' הדיין הרב א' הישריק) בתיק 1117237/3 מיום 6.8.2019, בה נקבע כי לעת עתה לא ייקבע מועד לדיון בערעור שהגישו העותרים, הם גבאי בית הכנסת "אוהל מועד" בתל אביב המנוהל כהקדש (להלן: ההקדש), על החלטות בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב יפו (כב' הדיינים הרבנים ז' כהן, א' יוסף וש' לביא) בתיק 1000377/1 מיום 11.1.2019 ומיום 2.5.2019, שעניינן בחלוקת התפקידים בין נאמני ההקדש לבין העותרים ובמינוי נאמנים להקדש חלף הנאמנים שתוקף מינויים פג. בית הדין הרבני הגדול התייחס בהחלטתו האמורה להחלטה שניתנה על-ידי בית הדין הרבני האזורי ביום 31.7.2019, בגדרה נדחו בקשות למינוי מנהל מיוחד להקדש ולהעברת הנאמנים מתפקידם, ולצד זאת, ניתנו מספר הוראות לנאמנים, ונקבע כי אם הוראות אלה לא תבוצענה עד ליום 1.9.2019, אזי "ישקול בית הדין את העניין מחדש". נוכח האמור, קבע בית הדין הרבני הגדול כי אין מקום לקבוע מועד לדיון בערעור המונח לפניו, וזאת עד למתן החלטה סופית בהליך המתנהל בבית הדין הרבני האזורי באשר למעמד הנאמנים הנוכחיים. לאחר מתן החלטה כאמור, כך נקבע, יחליט בית הדין הרבני הגדול האם יש צורך בשמיעת ערעורם של העותרים.
2. מעיון בעתירה דנן עולה כי העותרים מפרשים את החלטת בית הדין הרבני הגדול כהחלטה הדוחה את ערעורם. עוד נטען, בין היתר, כי ערעור העותרים נסב אך ורק על סוגיית חלוקת התפקידים בינם לבין נאמני ההקדש, ומשכך אין ולא כלום בין ערעור זה לבין ההליך המתנהל בבית הדין הרבני האזורי ביחס לבקשה לפטר את הנאמנים הנוכחיים. כן נטען כי עד למועד הגשת העתירה, לא דיווחו הנאמנים לבית הדין הרבני האזורי על ביצוע הוראותיו המפורטות בהחלטה מיום 31.7.2019.
3. דין העתירה להידחות על הסף, וזאת אף מבלי לבקש תשובה.
כלל נקוט הוא בידינו כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הרבניים, וכי התערבותו בהחלטות מעין אלה מתוחמת אך למקרים חריגים בהם נפל בהחלטת בית הדין פגם ממשי, כדוגמת חריגה מסמכות, סטייה מהוראות החוק, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או במקרים חריגים אחרים בהם מוצדק להעניק סעד מן הצדק (ראו: בג"ץ 1370/18 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי חיפה, פסקה 7 (29.4.2018); בג"ץ 3394/18 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 6 (2.5.2018); בג"ץ 5803/19 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 9 (15.9.2019)). איננו סבורים כי העניין שלפנינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות בהחלטת בית הדין הרבני הגדול, ודי בכך כדי לדחות את העתירה.
4. למעלה מן הצורך, נוסיף ונציין כי בניגוד לאמור בעתירה דנן, בית הדין הרבני הגדול לא דחה את ערעור העותרים, אלא אך הורה על השהיית הדיון בערעור זה עד למתן החלטה סופית בהליך המתנהל בבית הדין האזורי – הליך אשר עשוי להשפיע על זהותם של נאמני ההקדש כאמור. עסקינן, אפוא, בהחלטה דיונית מובהקת, אשר אף אם היתה באה בפנינו במסגרת של בקשת רשות ערעור על החלטתה של ערכאה "אזרחית", לא היה מקום להתערב בה. הדברים הם בבחינת קל וחומר בענייננו, נוכח העובדה שבית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הרבני הגדול, כמבואר לעיל.
5. סוף דבר: העתירה נדחית על הסף.
משלא נתבקשה תשובה, ואך לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, ב' בחשון התש"ף (31.10.2019).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
_________________________
19063430_R02.docx כג
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il