פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"פ 6307/11
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 6307/11
לפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט נ' סולברג
המערער:
אנואר מדעים
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע
מיום 28.6.11 בת"פ 8314/09 שניתן על ידי כבוד השופטת
ט' חיימוביץ
תאריך הישיבה:
ט' בסיון תשע"ב
(30.5.12)
בשם המערער:
עו"ד ב' קניג
בשם המשיב:
עו"ד א' קדוש
קצינת המבחן למבוגרים:
גב' ב' וייס
פסק-דין
השופטת ע' ארבל:
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת ט' חיימוביץ), שהשית על המערער עונש של 42 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו ו-10 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך שלוש שנים עבירה שבה הורשע בתיק זה או כל עבירת אלימות מסוג פשע. כמו-כן, חויב המערער בפיצוי המתלונן בסך של 20,000 ש"ח. הערעור מופנה נגד רכיב המאסר בפועל בלבד.
רקע
1. המערער הורשע על יסוד הודאתו בהסדר טיעון בעובדותיו של כתב אישום מתוקן, שייחס לו עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), עבירות בנשק לפי סעיף 144(א) לחוק וירי באזור מגורים לפי סעיף 340א לחוק. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 4.12.09 במהלך כינוס משפחתי, התקרב המערער למתלונן, עמד מולו במרחק של כמטר, שלף אקדח שבו החזיק ללא רישיון וירה שלוש יריות לכיוונו. כתוצאה מהירי נפגע המתלונן מכדור בשוקו ונזקק לאשפוז בבית חולים.
2. לבקשת הצדדים הורה בית המשפט על עריכת תסקיר שירות מבחן בעניינו של המערער. מהתסקיר עלה כי המערער והמתלונן הם קרובי משפחה ובין משפחות הגרעין שלהם שוררת מתיחות מזה מספר שנים. מאז האירוע הנדון לא הושגה סולחה בין הצדדים, אף שהמערער הביע רצון בכך. ניסיונותיו של שירות המבחן לשוחח עם המתלונן ולקבל את עמדתו העלו חרס ולכן לא הוצג מידע עדכני באשר לסכסוך בין המשפחות. מעבר לכך, התרשם שירות המבחן כי המערער מתקשה לקחת אחריות מלאה למעשיו ונוטה להשליכה על גורמים חיצוניים. עוד התרשם כי המערער מייחס חשיבות רבה לשמירה על ערכי המשפחה והמסורת הבדואית ובמצבים חברתיים שבהם קיימת פגיעה בכבודו, הוא עשוי לפעול באופן אימפולסיבי ומתקשה להפעיל שיקול דעת ביחס למעשיו. המערער טען בפני שירות המבחן כי מאז נפתח ההליך הפלילי נגדו, החל לערוך שינוי בניהול חייו ומעוניין שמשפחתו תעזוב את עיר מגוריהם במטרה להפחית את המתיחות הקיימת בין המשפחות. עוד הוסיף כי ההליך הפלילי היה גורם חינוכי הולם עבורו ואינו זקוק להתערבות טיפולית נוספת. במצב עניינים זה, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית או עונשית ביחס למערער.
3. בגזר הדין, נתן בית המשפט המחוזי את דעתו לעברו הנקי של המערער, לאורח חייו הנורמטיבי ולהודייתו המהירה. כן הובאו בחשבון הנזק המצומצם יחסית שנגרם למתלונן ומיקום פציעתו, המלמד שלא היתה כוונה לגרום נזק חמור. מנגד, התייחס בית המשפט לנסיבות החמורות של האירוע. בית המשפט הדגיש כי המערער שלף אקדח במהלך שמחה משפחתית וירה באדם מטווח קרוב. בית המשפט נכון היה להניח כי למעשה קדמה התגרות מסוימת מצד המתלונן, אף שהדבר לא הוכח, אולם סבר כי אין בכך כדי לגרוע מחומרתו. בשים לב לשיקולים האמורים ולצורך במתן ביטוי לשיקולי הגמול וההרתעה, במיוחד במקרים שבהם נעשה שימוש בנשק חם, גזר בית המשפט את דינו של המערער לעונש המפורט מעלה.
4. בא כוחו של המערער עותר להקלה בעונש המאסר שנגזר על המערער. לטענתו, בית המשפט ייחס משקל רב מדי לשיקולים לחובת המערער והתוצאה היא עונש מופרז לחומרה. לשיטתו היה מקום להעניק משקל גדול יותר לנסיבות המקלות במקרה הנוכחי, וביניהן גילו הצעיר של המערער, עברו הנקי, אורח החיים הנורמטיבי שהלה מנהל, הצער שביטא בעקבות האירוע ורצונו להתרחק "מאותם מנהגים עדתיים שהביאו להסתבכותו בתיק זה". כן נטען כי מתקיימות הנסיבות המיוחדות המצדיקות מתן משקל מרכזי לשיקול השיקום. לבסוף, הוטעם כי אופי הפגיעה במתלונן והעובדה שלא נגרם לו נזק בלתי הפיך מלמדים כי המערער לא ביקש לפגוע בו וכי למעשה המערער כלל לא ידע שהנשק דרוך.
5. באת כוח המשיבה גורסת מנגד כי יש לדחות את הערעור בהדגישה את חומרת המעשים. היא אף עמדה על כך שמהתסקירים שהוגשו בעניינו של המערער ומהודעת הערעור עצמה עולה כי הלה עדיין אינו לוקח אחריות מלאה למעשיו. עוד היא סבורה כי השיקולים לקולה הובאו בחשבון וניתן להן משקל הולם, ולכן בנסיבות העניין אין מקום להתערבות בעונש שהושת.
הכרעה
6. לאחר שעיינו בכתב הערעור ושמענו את טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. לא מצאנו כי המקרה הנוכחי נופל לגדר המקרים החריגים שבהם תתערב ערכאת הערעור בחומרת העונש שהוטל על-ידי הערכאה הדיונית (ראו למשל: ע''פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי (לא פורסם, 3.7.06); ע''פ 9437/08 אלגריסי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.5.09)).
אף שעונש המאסר שנגזר על המערער אינו קל, לא התרשמנו כי בית המשפט המחוזי הכביד את ידו עם המערער באופן המצדיק את התערבותנו. לא ניתן להתעלם בהקשר זה מהחומרה שבמעשי המערער, אשר פתח באש לעבר קרוב משפחתו מטווח קצר במטרה ליישב את הסכסוך עימו. אף אם לא היתה בכוונתו לגרום לתוצאה קטלנית, הרי שלא מדובר בתקרית של מה בכך אלא בפנייה לדרכי אלימות תוך שימוש בנשק חם המוחזק ללא רישיון, למען פתרון סכסוכים. אין בידינו להשלים עם מעשים אלה וסבורים אנו כי על רקע זה, עונש המאסר, אף שאינו קל, הולם וראוי.
זאת ועוד, בית המשפט המחוזי פתח את גזר דינו בציינו את השיקולים לזכות המערער ובכלל זה עברו הנקי, הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי, רקעו הנורמטיבי ואופי הפגיעה וטיב הנזק שנגרם למתלונן. התרשמנו כי לשיקולים אלה ניתן משקל הולם בשים לב למכלול נסיבות העניין ואין מקום להעניק להם משקל נוסף. נוסיף כי נסיבותיו האישיות של המערער נלקחו בחשבון ואין לומר כי מדובר בנסיבות "קשות" כטענת בא כוח המערער. כמו-כן, לא מצאנו כי שיקול השיקום מצדיק הקלה נוספת עם המערער. אף שמדובר באדם צעיר בשנות העשרים לחייו, אין במקרה הנוכחי נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות מחמת שיקול זה, בוודאי כאשר המערער נוטל אחריות חלקית בלבד למעשיו, כפי שגם הצביעה באת כוח המשיבה. לא נעלמה מעינינו התרשמותו החיובית של שירות המבחן בתסקיר המשלים, שלפיה המערער החל בתקופת מאסרו בתהליך בחינה עצמית והוא מביע מוטיבציה לערוך שינוי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהשתלבותו בטיפול. אולם לצד זה, ציין שירות המבחן כי המערער עדיין עסוק בפגיעה שלו מהמתלונן ובמחירים שהוא משלם כיום. מכל מקום, דומה כי שירות המבחן לא שינה מעמדתו ולא בא בהמלצה טיפולית. בנסיבות אלה לא מצאנו כי קיימת הצדקה להקל עם המערער מטעם זה.
סיכומו של דבר, שוכנענו כי בית המשפט המחוזי איזן בין השיקולים הצריכים לעניין בצורה נכונה והולמת.
הערעור, אפוא, נדחה.
ניתנה היום, ט' בסיון תשע"ב (3.6.12).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11063070_B01.doc עכ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il