ANERA נ. הצוות הבין משרדי האחראי לרישום ארגונים הומניטריים הבינלאומיים

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 62697-10-25 לפני: כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט יחיאל כשר העותר: ANERA – American Near East Refugee Aid נגד המשיבים: 1. הצוות הבין משרדי האחראי לרישום ארגונים הומניטריים הבינלאומיים 2. משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות 3. מתאם פעולות הממשלה בשטחים 4. משרד הרווחה והביטחון החברתי 5. רשות האוכלוסין וההגירה 6. ממשלת ישראל עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד יותם בן הלל, עו"ד עלוה קולן בשם המשיבים: עו"ד רן רוזנברג, עו"ד יונתן סיטון, עו"ד מטר בן ישי פסק-דין השופטת דפנה ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו מכוונת כלפי החלטת המשיב 1, הצוות הבין-משרדי לרישום ארגונים הומניטריים בינלאומיים (להלן: הצוות הבין-משרדי), לדחות את בקשתו של העותר לרישום בישראל. 2. העותר הוא ארגון סיוע הומניטרי בינלאומי שלו פעילות בישראל לאורך שנים. מבלי לפרט, ברקע הדברים ניצב שינוי במדיניות שחלה על רישומם של ארגונים מסוג זה (להרחבה ראו: בג"ץ 32300-10-24 AIDA-The Association of International Development Agencies נ' ממשלת ישראל (3.3.2025)). בעקבות שינוי זה, העותר נדרש להגיש בקשה לרישומו לצוות הבין-משרדי, המשיב 1. העותר עשה כן ביום 20.7.2025. 3. ביום 27.8.2025 נמסר לעותר כי נשקלת האפשרות לסרב לבקשתו על רקע החשש שהוא עומד בקשר עם ארגון טרור מוכר. עוד צוין בהקשר זה כי העותר זכאי להגיש טיעונים כתובים בעניין לפני שתתקבל החלטה סופית בעניינו. העותר הגיש את טענותיו בכתב, וביום 28.9.2025 נדחתה בקשתו לרישום בישראל. 4. העתירה דנן שהוגשה ביום 29.10.2025 כוונה נגד החלטת הסירוב האמורה. נטען בה כי בהחלטה נפלו פגמים יסודיים, ובכלל זה כי הנמקתה הייתה חסרה. עוד צוין כי כאשר נדחית בקשה לרישום, נדרש הארגון להוציא את כל עובדיו מישראל, מרצועת עזה ומאיו"ש בתוך 60 ימים. העותר הגיש גם בקשה למתן צו ביניים שימנע נקיטת צעדים שעלולים לפגוע בפעילותו עד להכרעה בעתירה. 5. בתגובה המקדמית שהוגשה ביום 9.11.2025 עדכנו המשיבים כי הוחלט להשיב את עניינו של העותר לבחינה מחודשת של הצוות הבין-משרדי, על-מנת שזה יקבל החלטה חדשה חלף ההחלטה שבמוקד העתירה. זאת, בין היתר, בהתחשב בהיקף ההנמקה שנכללה בהחלטה. כן הובהר כי בנסיבות אלה מתבטלת חובתו של העותר להוציא את עובדיו מישראל, מרצועת עזה ומאיו"ש. נוכח האמור, נטען כי דין העתירה להימחק, תוך שמירת טענות ביחס להחלטה העתידית שתתקבל. 6. בהחלטה מיום 10.11.2025 התבקש העותר להודיע האם הוא עומד על עתירתו, בשים לב לאמור בתגובה המקדמית מטעם המשיבים. 7. ביום 13.11.2025 הודיע העותר כי הוא מתנגד למחיקת העתירה, מאחר שהלכה למעשה המשיבים מתייחסים אליו כמי שבקשתו סורבה, ומונעים ממנו לבצע את פעילותו ההומניטרית (תוך פירוט דוגמאות כדוגמת סירוב כניסתה לישראל של בעלת תפקיד בארגון). מנגד, בתגובתם להודעת העותר מיום 24.11.2025 הבהירו המשיבים כי נוכח ההחלטה שהתקבלה על בחינה מחודשת בעניינו של העותר, רישומו של העותר נותר על כנו ולא מוטלות על פעילותו מגבלות הנובעות מהחלטת הצוות הבין-משרדי (להבדיל ממגבלות שהושתו לפני קבלת ההחלטה האמורה ושאינן תלויות בה). באופן יותר ספציפי נטען כי המקרים שאליהם התייחס העותר בתגובתו התרחשו בטרם הושב עניינו לבחינה מחודשת. בהמשך לכך, המשיבים שבו על עמדתם שלפיה דין העתירה להימחק, תוך שמירת טענות ביחס להחלטה העתידית שתתקבל. 8. לאחר שבחנו את טענות הצדדים אנו סבורים כי העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה ודינה להימחק. ההחלטה שנתקפה בעתירה – בוטלה, ועניינו של העותר יובא לבחינה מחודשת. בנסיבות אלה, דומה שהעתירה במתכונת זו התייתרה. למותר לציין שטענותיו של העותר ביחס להחלטה העדכנית שתתקבל – שמורות לו, ואיננו נוקטים כל עמדה. הנחתנו היא שנוכח האמור בתגובת המשיבים אכן לא יוטלו על העותר מגבלות הקשורות לסוגיית הרישום. 9. סוף דבר: העתירה נמחקת, וממילא נדחית הבקשה למתן צו ביניים. בשים לב לכך שהסעד המבוקש ניתן לעותר (לפחות בחלקו) מחד גיסא, אך גם לשלב המוקדם שבו נמצא הדיון מאידך גיסא, יישאו המשיבים בהוצאותיו של העותר בסך של 2,000 שקלים. ניתן היום, ז' כסלו תשפ"ו (27 נובמבר 2025). נעם סולברג משנה לנשיא דפנה ברק-ארז שופטת יחיאל כשר שופט