פלוני נ. כלל חברה לביטוח

בבית המשפט העליון בש"א 6263/19 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: כלל חברה לביטוח ערעור על החלטת רשם בשם המערער: בעצמו פסק-דין לפנַי בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון וערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין בבש"א 5897/19 מיום 10.9.2019, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש/המערער להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן בבש"א 5043/18 מיום 27.1.2019. ברקע להליך, פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ע"א 37313-01-13) מיום 22.7.2014 אשר דחה את ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב-יפו (ת"א 6266-04-10) מיום 6.12.2012. במסגרת אותם הליכים, נקבע כי המבקש אינו זכאי לפיצויים מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים, התשל"ה-1975 בשל תאונת דרכים בה היה מעורב, מכיוון שלא החזיק ברישיון נהיגה בזמן התאונה. בחלוף ארבע שנים ממועד מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין. בהחלטה מיום 27.1.2019 דחתה הרשמת ש' עבדיאן (בש"א 5043/18) (להלן: החלטת הרשמת) את הבקשה בקבעה כי המבקש לא הציג טעם מיוחד שיצדיק את הגשתה באיחור כה ניכר. בחלוף למעלה משבעה חודשים, ביום 9.9.2019, הגיש המבקש בקשה חדשה (בש"א 5897/19) להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת. בקשה זו נדחתה על ידי הרשם ר' גולדשטיין ביום 10.9.2019 (להלן: החלטת הרשם). גם במקרה זה נקבע כי המבקש לא הציג טעם מיוחד מדוע לא הגיש את הערעור על החלטת הרשמת בתוך עשרים ימים כנדרש, ולא הציג מסמכים או אישורים רפואיים כלשהם המצדיקים את העיכוב בהגשה. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור ולצידו בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון. בבקשתו המבקש פירט את נסיבותיו הכלכליות והמשפחתיות המצדיקות לשיטתו מתן פטור כאמור ובכלל זה כי הוא מתקיים מקצבת ביטוח לאומי ומתגורר אצל אימו. במסגרת ערעורו טען כי הרשם בהחלטתו התעלם מהקושי שהעלה בעניין אי-השגת ייצוג אשר הביא לעיכוב בהגשת בקשותיו מאז פסק הדין בבית המשפט המחוזי. כמו כן, העלה המבקש טענות שונות בנוגע לפסק הדין שבמסגרתו נשלל רישיונו. במקום לדון בבקשה לקבלת פטור מתשלום האגרה ומהפקדת עירבון בשל הגשת הערעור על החלטת הרשם, בוחר אני לדון בערעור לגופו, לפנים משורת הדין. אף כי אין בבקשה שהוגשה כדי להצדיק היענות לה (בהתחשב בין היתר בפירוט הנכסים במסגרת הבקשה ובעובדה כי המבקש מצהיר שהוא נתמך על ידי אמו אך לא הבהיר אם ביקש להסתייע בה לצורך הפקדת העירבון) הדיון בערעור ייערך מבלי לחייב את המבקש בתשלום אגרה ובהפקדת עירבון. עיון בהחלטת הרשם מגלה כי אין כל עילה להתערב בה. לרשם שיקול דעת רחב בעניינים מסוג זה, ואין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בו בנקל (בש"א 6112/18 סמדר נ' מדינת ישראל - משרד האוצר - הרשות לזכויות ניצולי שואה‏ (16.9.2018); בש"א 8158/17 גורני נ' קצין התגמולים - משרד הביטחון (26.10.2017)). לגופו של עניין, המבקש לא הצביע על נימוק המצדיק להיענות לבקשתו, ובכלל זה על נסיבות חיצוניות, להבדיל מנסיבות הנעוצות בהתנהלותו (ראו למשל: בש"א 6901/12 עזבון המנוח אליהו עמרם ז"ל נ' עמרם (11.11.2011)). המבקש גם לא הציג כל אסמכתא רפואית לפני הרשם, התומכת בטענות בדבר מצבו הרפואי. בהתחשב בכל זאת, אין בעובדה שהמבקש אינו מיוצג כדי להצדיק לבדה הארכת מועד להגשת ערעור – בוודאי לא בנסיבות אלו כאשר מדובר באיחור שנמשך חודשים רבים (ראו גם, למשל: בש"א 4189/09 כאשי נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, פסקה 3 (8.6.2009)). יתר על כן, כלל הוא כי ככל שסיכויי ההליך לגופו אינם גבוהים כך נחלשת ההצדקה למתן ארכה להגשתו (בש"א 7847/18 פלוני נ' פלונית (6.11.2018)). בענייננו סיכויי הערעור הנסוב על החלטת הרשמת שלא להאריך מועד להגשת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" שהוגשה בחלוף ארבע שנים ממועד פסק הדין, אינם גבוהים כלל, וזאת בלשון המעטה (והשוו: בש"א 2757/18 ורדי נ' כהן-ארזי (9.4.2018)). הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ו באלול התשע"ט (‏26.9.2019). ש ו פ ט _________________________ 19062630_N02.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il