פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 6179/14

פלוני נ. ועדת מאוימים

העותר ביקש לקבל היתרי שהייה בישראל בטענה כי נשקפת סכנה לחייו בשטחי הרשות הפלסטינית בשל שיתוף פעולה עם גורמי הביטחון.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 20/01/2015 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 6179/14 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה היתר שהייה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לקבל היתרי שהייה בישראל בטענה כי נשקפת סכנה לחייו בשטחי הרשות הפלסטינית בשל שיתוף פעולה עם גורמי הביטחון.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 6179/14

פלוני נ. ועדת מאוימים

העותר ביקש לקבל היתרי שהייה בישראל בטענה כי נשקפת סכנה לחייו בשטחי הרשות הפלסטינית בשל שיתוף פעולה עם גורמי הביטחון.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, תושב האזור המרצה עונש מאסר בישראל, עתר נגד החלטת ועדת המאוימים לסרב לבקשתו לקבל היתרי שהייה בישראל. העותר טען כי בשל שיתוף פעולה עבר עם גורמי הביטחון, נשקפת סכנה לחייו אם יוחזר לשטחי הרשות הפלסטינית. המשיבים טענו כי אין אינדיקציה עדכנית לסכנה כזו, וכי העותר מהווה סכנה לשלום הציבור בשל עברו הפלילי המכביד. בית המשפט בחן מידע מודיעיני חסוי וקבע כי החלטת הוועדה סבירה. נקבע כי לא הוכחה סכנה ממשית לחיי העותר, וכי לא ניתן לאפשר שהייה בישראל לאדם הממשיך לעבור עבירות פליליות. העתירה נדחתה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ע' פוגלמן, ד' ברק-ארז, מ' מזוז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • ועדת מאוימים
  • מתאם פעולות הממשלה בשטחים
  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • אין אינדיקציה ממשית למאוימות או לסכנה לחיי העותר בשטחי איו"ש.
  • העותר בעל עבר פלילי מכביד ביותר המהווה סכנה לשלום הציבור בישראל.
  • קשריו של העותר עם כוחות הביטחון היו מוגבלים והסתיימו לפני שנים רבות.
  • אין מידע עדכני המצביע על סכנה לחיי העותר.
טיעוני ההגנה
  • נשקפת לעותר סכנת חיים בשטחי הרשות הפלסטינית בשל היותו חשוד בשיתוף פעולה עם גורמי הביטחון.
  • העותר קיבל היתרי שהייה בעבר (2007-2011) למרות עברו הפלילי, ולכן אין לראות בו סכנה לשלום הציבור.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת סכנה ממשית לחיי העותר באזור.
  • האם העותר מהווה סכנה לשלום הציבור בישראל.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • מידע מודיעיני חסוי מאת שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר.
  • נתוני עבר פלילי של העותר הכוללים עשרות תיקים פליליים.

הדגשים פרוצדורליים

  • דיון במעמד צד אחד בהסכמת העותר לצורך עיון במידע מודיעיני חסוי.

הפניות לתיקים אחרים

תגיות נושא

  • היתר שהייה
  • מאוימים
  • ביטחון הציבור
  • מידע מודיעיני

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 6179/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6179/14 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. ועדת מאוימים 2. מתאם פעולות הממשלה בשטחים 3. מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כ"ח בטבת התשע"ה (19.01.2015) בשם העותר: עו"ד ידין עילם; עו"ד איילת עוז בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן פסק-דין השופט ע' פוגלמן: העותר, תושב האזור אשר בשלב הנוכחי נושא בעונש מאסר במדינת ישראל, פנה למשיבה 1 (להלן: המשיבה) בבקשה ליתן לו היתרי שהייה. זאת על יסוד הטענה כי נשקפת לחייו סכנה בשטחי הרשות הפלסטינית. ביום 26.2.2014 החליט יושב ראש המשיבה לדחות את הבקשה. וזו לשון החלטתו: "המבקש פנה בעבר לוועדה זו (2/10, 6/07) וקיבל היתרים לשהייה בישראל. כעת מרצה עונש מאסר בשב"ס וחוזר על בקשתו לקראת שחרור אפשרי. על פי הערכת הסיכון העדכנית, שהתקבלה על סמך התשתית העובדתית וכלל המידע שהוצג בפני הוועדה כפי שפורט לעיל אכן המבקש חשוד בשת"פ. יחד עם זאת, אין אינדיקציה ממשית למאוימות או לסכנה לחייו בשטחי איו"ש. למבקש עבר פלילי מכביד ביותר שמהווה סכנה לשלום הציבור בישראל. בנסיבות אלה אני מחליט, על דעת הוועדה, כי אין מקום לאשר מתן אישורי שהייה בישראל על רקע מאוימות". ביום 7.1.2015 שבה הוועדה ובחנה את עניינו של העותר והוחלט שלא לשנות מהחלטה זו. לכך מכוונת העתירה שלפנינו. את דבריו בדבר הסכנה שנשקפת לו באזור, מבסס העותר על טענתו כי שיתף פעולה עם גורמי הביטחון; וכי הוא חשוד בשיתוף פעולה "כבד" עמם (כהגדרת האחרונים). בעתירה מפרט העותר באריכות את הטעמים בגינם, לשיטתו, נשקפת לו סכנה באזור. הוא עומד על כך שלמרות עברו הפלילי, שחלקו הדומיננטי היה עד לשנת 2010, העניקה לו ועדת המאוימים היתרי שהייה בין השנים 2011-2007. לטעמו, המסקנה הנובעת מכך היא כי אין הוא מהווה סכנה לשלום הציבור בישראל. המשיבה, מצדה, הסבירה את הטעמים העומדים בבסיס מסקנתה כי לא נשקפת לעותר לעת הזו סכנת חיים באזור; והתייחסה לסיכון לשלום הציבור הנשקף מן העותר. להשלמת התמונה יצוין כי קיימנו – בהסכמת העותר – דיון במעמד צד אחד שבו הוגש לעיוננו מידע מודיעיני מאת שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר; וכן נמסרו לנו הבהרות בהתייחס לטיעוניו של העותר שלא ניתן היה לעמוד עליהן בדיון פומבי. לאחר שקילת טיעוני הצדדים לא מצאנו כי הונחה עילה להתערבותנו בהחלטת המשיבה. לחובת העותר, המרצה כיום עונש מאסר בן 32 חודשים, עבר פלילי מכביד. הוא הורשע בעשרות תיקים פליליים שנסבו על עבירות רכוש, אלימות, סמים ועוד, ואף נשא בעונשי מאסר בתקופות שונות. כמו כן, בידי משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר הצטבר מידע מודיעיני בדבר סיכון הנשקף ממנו לשלום הציבור. קשריו של העותר עם כוחות הביטחון היו מוגבלים. על פי נתוני המשיבים, העותר השתתף בשלוש פגישות עם נציגי משטרת ישראל: שתי פגישות בשנת 2001 ופגישה נוספת בשנת 2006, אשר במסגרתן מסר שתי ידיעות בדבר הסלקת דברים בתאי מעצר. עד לשנת 2004 היה העותר בקשר עם גורמי המודיעין בשירות בתי הסוהר, קשר אשר כיום ומזה למעלה מעשר שנים איננו קיים. לפי מידע המצוי בידי גורמי הביטחון היה העותר חשוד בשיתוף פעולה עם כוחות הביטחון. כיום אין בידי גורמי הביטחון, משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר מידע עדכני המצביע על סכנה הנשקפת לחיי העותר באזור. האירוע האחרון אשר מתאר העותר בעתירתו הנוגע לחשדות כלפיו בשיתוף פעולה התרחש בשנת 2005. מטעם זה ניתנו לעותר בשעתו היתרי שהייה בישראל. משנמצא כי העותר ממשיך לעבור עבירות בישראל ונשקפת ממנו סכנה לשלום הציבור; בחלוף כעשר שנים מהאירוע האחרון האמור; ובהעדר אינדיקציה עדכנית למאוימות, לא ראתה המשיבה להמליץ על המשך שהייתו בישראל. בשים לב למומחיות המיוחדת של המשיבה ולנתונים שהוצגו לפנינו, לא מצאנו כי החלטתה חורגת ממתחם הסבירות. שאלת הסיכון לחיי העותר נתונה לבחינתה של ועדת המאוימים, ונוכח התשתית שהונחה לפניה לא ראינו להתערב במסקנתה. לכך מצטרף גם הסיכון לשלום הציבור כתוצאה מפעילותו הפלילית של העותר. בלשונו של כב' השופט א' רובינשטיין, "לא יתכן כי אדם יאחז במקל בשני קצותיו. מחד גיסא יבקש לחיות בישראל ומאידך גיסא יפגע בבטחון הציבור בה על-ידי מעורבות בפלילים. תרתי דסתרי הם, שאין להלמם" (בג"ץ 11090/07 פלוני נ' שר הבטחון, פסקה ד (6.4.2008)). אשר על כן, החלטנו לדחות את העתירה. בנסיבות העניין אין אנו עושים צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ט בטבת התשע"ה (‏20.1.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14061790_M10.doc יג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il