פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 6090/06

איבטה פוצ'טון נ. משרד הפנים, מינהל האוכלוסין

העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, לאחר שהצהירו בעבר על דתם כנוצרים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 15/11/2009 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 6090/06 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה חוק השבות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, לאחר שהצהירו בעבר על דתם כנוצרים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 6090/06

איבטה פוצ'טון נ. משרד הפנים, מינהל האוכלוסין

העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, לאחר שהצהירו בעבר על דתם כנוצרים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, בני משפחה אחת, ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות. בעת הגשת הבקשה המקורית הצהירו העותרים כי הם נוצרים, אך לאחר מכן שינו את גרסתם וטענו כי הם יהודים. משרד הפנים דחה את בקשתם בשל חוסר אמינות בהצהרותיהם. בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי משרד הפנים פעל כדין כאשר לא נתן אמון בהסברי העותרים לשינוי גרסתם. בנוסף, צוין כי העותר המרכזי עזב את ישראל והעתיק את מרכז חייו לאוקראינה. עם זאת, בית המשפט הורה על עיכוב הרחקתם של חלק מהעותרים למשך 45 ימים כדי לאפשר להם לפנות לוועדה הומניטרית.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' א' לוי, א' רובינשטיין, י' דנציגר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • איבטה פוצ'טון
  • ולדימיר פוצ'טון
  • אוקסנה פוצ'טון
  • אולכסנדר פוצ'טון

נתבעים

  • משרד הפנים, מינהל האוכלוסין

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרים הצהירו בעבר כי הם נוצרים, ולכן אינם זכאים למעמד מכוח חוק השבות.
  • הסברי העותרים לשינוי גרסתם בדבר דתם אינם אמינים.
  • העותר המרכזי העתיק את מרכז חייו לאוקראינה.
טיעוני ההגנה
  • העותר טען כי הוא יהודי וכי הרישום כנוצרי נעשה בטעות או ללא הסכמתו.
  • העותר טען כי בית הדין הרבני הכיר בו כיהודי על פי ההלכה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותרים זכאים למעמד מכוח חוק השבות בהתחשב בהצהרותיהם הקודמות על דתם.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הצהרות העותרים המקוריות בפני הקונסול בדבר היותם נוצרים.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • הסברי העותרים לשינוי גרסתם בדבר דתם.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 6090/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6090/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' דנציגר העותרים: 1. איבטה פוצ'טון 2. ולדימיר פוצ'טון 3. אוקסנה פוצ'טון 4. אולכסנדר פוצ'טון נ ג ד המשיב: משרד הפנים, מינהל האוכלוסין עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: כ"ה בחשון התש"ע (12.11.09) בשם העותרים: עו"ד עופר אקשטיין בשם המשיב: עו"ד דניאל מארקס פסק-דין השופט א' א' לוי: עותר 2 (להלן: העותר) הוא בנה של עותרת 1, יהודיה שעלתה לישראל וקיבלה מעמד מכח שבות. עותרים 3 ו-4 הנם אשתו ובנו של עותר 2. בסוף שנת 1999 הגישו העותר, אשתו ובנו בקשה לעלות לישראל מכח שבות, תוך שכולם מצהירים בסעיף הדת כי הם נוצרים. בהמשך, נתבקש העותר להרחיב בסוגיית דתו, ובפני הקונסול טען כי הוא ובני משפחתו מבקרים בכנסיה ואף הטבילו את עותר 4 לאחר לידתו. נוכח כל אלה נדחתה בקשתם של העותרים 4-2 למעמד מכח שבות. בחודש יוני 2000 נכנסו העותרים 2-4 לישראל באשרת תייר, ולאחר זמן קצר הגישו בקשה לשינוי מעמדם. הפעם טען העותר כי הנו יהודי, אולם נוכח הצהרותיו הקודמות, הבקשה נדחתה. בהמשך, נימק העותר את הרישום בסעיף הדת בכך שסבתו, אם אביו, הטבילה אותו בעת שהיה תינוק, ללא הסכמת אמו, ולמעשה שגה כאשר טען בפני הקונסול כי הוא נוצרי. הסבר זה לא נמצא אמין, אולם הרשויות לא מיהרו להרחיק את העותר מישראל והפנו אותו להליך של השבה ליהדות. ההליך הזה לא התקיים, מאחר ולטענת העותר נאמר לו על ידי בית הדין הרבני כי מכח ההלכה הנו יהודי לכל דבר ועניין. הסבריו של העותר להצהרתו משנת 1999 בדבר היותו נוצרי, לא קנו אחיזה בלבנו, ואנו סבורים כי המשיב היה רשאי גם רשאי שלא ליתן בהם אמון. כך או כך, העותר יצא מישראל בשנת 2005 ומאז לא שב, על אף שהיתה נכונות לאפשר לו זאת כנגד הפקדתן של ערבויות. יתרה מכך, בהודעה משלימה מטעם העותרים האחרים נאמר, כי העותר העתיק את מרכז חייו לאוקראינה, שם הכיר אשה אחרת ועמה הוא מתכוון לחיות. העולה מהאמור הוא, כי העותרים לא הוכיחו עילה לקבלתו של סעד. כאמור להצהרתם בדבר היותם נוצרים הובאו הסברים שאינם מניחים את הדעת, ועל כן בהחלטה לסרב ליתן להם מעמד לא נפל פגם. לפיכך, אנו מחליטים לדחות את העתירה, אולם מורים על עיכוב הרחקתם של עותרים 3 ו-4 מישראל למשך 45 ימים, כדי לאפשר להם לפנות לוועדה לעניינים הומניטאריים. ככל שיעשו זאת, תידחה הרחקתם עד ל-15 ימים לאחר מתן ההחלטה בעניינם. ניתן היום, כ"ה בחשון התש"ע (12.11.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06060900_O20.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il