יעקב בן יששכר נ. מדינת ישראל - עיריית רמת השרון

2 בבית המשפט העליון ער"פ 5995/24 לפני: כבוד השופט דוד מינץ המערער: יעקב בן יששכר נגד המשיבים: 1. מדינת ישראל – עיריית רמת השרון 2. עירית טלמור – מהנדסת העיר 3. סלבה בוטנר – מפקח בנייה עיריית רמת השרון ערעור על החלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי מיום 17.6.2024 בבש"פ 4441/24 ועל החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 8.7.2024 בבש"פ 8563/23 ובש"פ 4926/24 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי מיום 17.6.2024 בבש"פ 4441/24 ועל החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 8.7.2024 בבש"פ 8563/23 ובבש"פ 4926/24, שלא להאריך את המועד לשם הגשת הליך ערעורי על החלטות בית משפט השלום בהרצליה שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער. דין הערעור להידחות. בכל הנוגע להחלטה מיום 17.6.2024, בצדק קבעה הרשמת כי בקשת המערער להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת בית משפט השלום בהרצליה מיום 28.5.2024 אינה אלא ניסיון לעקוף חמש החלטות קודמות שניתנו בעניינו. מה גם, שבקשתו להארכת המועד לא נתמכה באסמכתאות כלשהן. לא למותר לציין כי אין במסמך שצורף לערעור כדי לרפא את הפגם שדבק בבקשתו, שעה שערעור על החלטת רשם אינו האכסניה לביצוע מקצה שיפורים (ראו לדוגמה לאחרונה: ער"א 5085/24 ורקשטל נ' שופרסל בע"מ (9.7.2024); ער"א 781/24 כנאנה נ' הטכניון מכון טכנולוגי לישראל, פסקה 2 (13.2.2024)). זאת ודאי במקרה זה שבו הובהר למערער בעבר לא פעם ולא פעמיים (בין היתר בהחלטות מיום 3.4.2024, מיום 21.4.2024, מיום 16.6.2024 ומיום 18.6.2024 בבש"פ 8563/23) כי יש לתמוך את בקשותיו באסמכתאות מתאימות. ובאשר להחלטה מיום 8.7.2024, הערעור אינו כולל נימוקים כלשהם ועל כן לא ניתן להבין על מה מלין המערער. מכל מקום, מעיון בהחלטה נוספת שניתנה על ידי הרשמת אזולאי ביום 11.8.2024, ומעיון בתיק המתנהל בבית משפט השלום באמצעות מערכת נט המשפט, עולה כי ההליך העיקרי הסתיים זה מכבר בהחלטה מיום 27.6.2024. בנסיבות אלה, לא נפל כל פגם בכך שהרשמת הורתה לצדדים להביע עמדתם ביחס להשפעתה של אותה החלטה על ערעורי הפסלות שמבקש המערער מתן ארכות להגשתם. הערעור נדחה. ניתן היום, י' אב תשפ"ד (14 אוגוסט 2024). דוד מינץ שופט