ארגואן אבו חיש ואח' נ. מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5875/24 לפני: כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופטת רות רונן העותרים: ארגואן אבו חיש ואח' נגד המשיב: מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד שאער רעות בשם המשיב: עו"ד שרון הואש-איגר; עו"ד נעם נורקין פסק-דין השופטת יעל וילנר: 1. במסגרת העתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי המשיב יאפשר לפלסטינים תושבי אזור יהודה ושומרון (להלן: האזור), אשר יש להם קרובי משפחה המתגוררים בישראל, להגיש בקשות לשם קבלת היתר ביקור בני משפחה בישראל; וכי בקשות אלו ייבחנו בהתאם לנוהל בעניין טיפול בבקשות מסוג זה. 2. העותרים טוענים כי עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הוטל סגר על הפלסטינים תושבי האזור (להלן: פקודת הסגר), במסגרתו הנהיג המשיב מדיניות שלפיה הוא אינו מנפיק היתרי כניסה לישראל עבור פלסטינים תושבי האזור (היתרים אשר הוא מוסמך להנפיק בהתאם להוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022); והוא אף אינו בוחן כלל את הבקשות המוגשות אליו בעניין זה. מדיניות זו, כך נטען, פוגעת פגיעה קשה ומתמשכת בזכויות התושבים הפלסטינים לחיי משפחה, לשוויון ולכבוד. 3. ביום 8.10.2024, במסגרת תגובתו המקדמית לעתירה, עדכן המשיב כי לאור הערכת המצב העדכנית הוחלט כי לאחר "תקופת החגים", יוחרגו ביקורי המשפחות מפקודת הסגר – כך שפלסטינים תושבי האזור יוכלו להגיש בקשות לקבלת היתר ביקור משפחות בישראל, אשר יבחנו באופן פרטני. 4. בהמשך לכך, ביום 10.11.2024, הוסיף המשיב ועדכן כי פקודת הסגר העדכנית, שממנה הוחרגו היתרי ביקורי משפחות, נכנסה לתוקפה באותו היום. לפיכך, החל ממועד זה ניתן להגיש בקשות לקבלת היתרי ביקור באמצעות המינהל האזרחי. עוד ציין המשיב, כי הבקשות תבחנה בהתאם ל"נוהל הנפקת היתרי כניסה לישראל לצורך ביקור משפחה" מיום 7.11.2024, אשר קובע, בעיקרו של דבר, כי היתר הכניסה יינתן רק במקרים שבהם הוכח כי קיימת מניעה אובייקטיבית לבקר את בן המשפחה הישראלי באזור. בנסיבות אלו, סבור המשיב כי העתירה התייתרה ודינה להידחות. 5. בתגובתם, עומדים העותרים על העתירה. לטענתם, הנוהל החדש – שלפיו היתר ביקור יינתן רק מקום בו לא ניתן לקיים את הביקור בשטחי האזור – כלל אינו משנה מהמצב הקיים וממדיניות המשיב שנהגה עד כה. זאת, שכן, לטענתם, אף במצב דברים זה הכלל הוא כי לא יינתן ההיתר, אלא במקרים חריגים, באופן הפוגע בזכויותיהם. בתוך כך, טוענים העותרים כי ביקור של קרובי משפחה ישראלים בשטחי האזור אינו אפשרי בעת הנוכחית לאור הסכנה הביטחונית הכרוכה בכך. 6. לאחר ששקלנו את עמדות הצדדים מזה ומזה, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות. 7. הסעד המקורי שהתבקש במסגרת העתירה נסב על בקשת העותרים כי המשיב יאפשר הגשת בקשות להיתרי ביקור משפחות, ויידרש לבקשות שתוגשנה אליו בהתאם לנוהל בעניין זה. סעד זה התבקש, כאמור, על רקע הסגר שהוחל על הפלסטינים תושבי האזור, בגדרו לא ניתן היה, באופן גורף, לקבל היתר ביקור משפחות בישראל (ולטענת העותרים, הבקשות בעניין זה כלל לא נבחנו). אולם, כפי שעדכן המשיב, בהתאם למדיניותו החדשה ועל-פי פקודת הסגר העומדת כעת בתוקפה – ניתן כיום להגיש בקשות כאמור אשר ייבחנו באופן פרטני בהתאם לנוהל בעניין זה. בנסיבות אלו, ברי הוא כי הסעד שהתבקש על-ידי העותרים בא על סיפוקו והתייתר, וכי העתירה, במתכונתה הנוכחית, אינה אקטואלית עוד (ראו: בג"ץ 3502/18 פלקסר נ' המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, פס' 7 (7.10.2018); בג"ץ 1844/21 תנו לחיות לחיות נ' משרד החקלאות ופיתוח הכפר, פס' 14 (19.7.2021)). כאמור, העותרים טוענים כי שינוי זה אין בו כדי להועיל, שכן, נטען כי בהתאם לנוהל החדש שפורסם – ההיתרים יינתנו רק במקרים חריגים. בכך, תוקפים העותרים, למעשה, את הוראות הנוהל החדש שהוצא, כאמור, לאחר הגשת העתירה. טרוניות אלו אין מקומן, אפוא, להתברר עוד במסגרת העתירה הנוכחית, אשר בעקבות פרסום נהלי המשיב החדשים חל שינוי משמעותי בתשתית העובדתית והמשפטית שעמדה ביסודה (ראו, למשל: בג"ץ 1158/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועצת המשפטית לממשלה, פס' 6 (29.3.2023)). 8. אשר על כן, העתירה נדחית בזאת. בנסיבות העניין, לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, י"ט חשוון תשפ"ה (20 נובמבר 2024). יעל וילנר שופטת עופר גרוסקופף שופט רות רונן שופטת