רגבים נ. שר הבטחון

פסק-דין בתיק בג"ץ 5790/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5790/10 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור כבוד השופט ח' מלצר העותרים: 1. רגבים 2. עובדיה ארד נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. מפקד פיקוד מרכז 3. ראש המינהל האזרחי 4. ועד מסגד אלהודא אלגדיד 5. מועצה מקומית דורא 6. מועצת הכפר בורין עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כ"ג בניסן התשע"ד (23.4.2014) בשם העותרים: בשם המשיבים 3-1: בשם המשיבים 5-4: בשם המשיבה 6: עו"ד עמיר פישר עו"ד דניאל מארקס עו"ד קייס נאסר עו"ד תאופיק ג'בארין פסק-דין הנשיא א' גרוניס: 1. בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נורה למשיבים 3-1 (להלן – המשיבים) לאכוף צווי הריסה שהוצאו ביחס לשני מבנים המיועדים לשמש כמסגדים. אחד המסגדים נבנה בכפר ג'ילזון (להלן – המסגד בג'ילזון) והשני בסמוך לכפר בורין (להלן – המסגד בבורין). לטענת העותרים, המסגדים נבנו ללא היתרים ובניגוד לחוק, תוך יצירת סיכון ביטחוני לתושבי היישובים הסמוכים. בנוסף, ביקשו העותרים צו ביניים אשר יורה על הפסקת כל עבודות הבנייה והחיבור לתשתיות במבנים עד להכרעה בעתירה. 2. העותרים טוענים כי על המשיבים לבצע את צווי ההריסה ולמנוע את המשך הבנייה של המסגדים. לדבריהם, מאחר שהמסגדים מהווים סכנה ביטחונית משמעותית ליישובים יצהר ובית אל הסמוכים אליהם, יש לתת עדיפות גבוהה להריסתם. אף לעמדת המשיבים, שני המסגדים נבנו ללא היתר כדין, ועל כן נפתחו ביחס אליהם הליכי פיקוח ואף הוצאו צווים סופיים להפסקת עבודה ולהריסה. עם זאת, לשיטתם, אין מקום להתערב בשיקול דעתם בכל הנוגע לסדרי העדיפויות באכיפת הפרות הדין וביחס לביצועם של צווי הריסה. המשיבים הדגישו כי על פי בדיקה של יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי, המסגדים לא הוגדרו כמבנים המהווים סיכון ביטחוני בהתאם לגורמי הביטחון, ועל כן הם נמצאים בעדיפות נמוכה יחסית לאכיפה. לטענת המשיבים 6-4, שהמסגדים נמצאים בחזקתם, טרם מוצו הליכי התכנון והבנייה, ועומדת להם האפשרות להשיג על צווי ההריסה. בנוסף, משהושלמה בניית המסגדים והם בשימוש, יש לבכר הסדרה תכנונית של המבנים על פני הריסתם. 3. לאור העובדה שהוצאו צווי הריסה סופיים לשני המסגדים, נתן בית משפט זה (השופט א' רובינשטיין) ביום 15.9.2010 צו ארעי נגד המשיבים 5-4 להפסקת עבודות הבנייה במסגד בג'ילזון. יצויין, כי במסגד זה ככל הנראה הושלמה הבנייה עוד לפני הגשת העתירה. ביום 16.9.2010 ניתן נגד המשיבה 6 צו דומה (השופט א' רובינשטיין), אשר הורה לה להפסיק את העבודה במסגד בבורין. במסגד זה, נכון למועד הוצאת הצו הארעי, טרם הושלמה בנייתו של הצריח של המבנה. על פי הודעות העותרים, אשר לא נסתרו על ידי המשיבים, נמשכה הבנייה של הצריח במסגד אף לאחר הוצאת הצו, תוך הפרתו. לאחר מספר דיונים בהם התחוור כי למרות התחייבויות המשיבים נמשכת ההפרה, וכי לא בוצעו פעולות על ידי המשיבים או המשיבה 6 למניעתה, הורה בית המשפט (הנשיא א' גרוניס, המשנָה לנשיא מ' נאור והשופטת א' חיות) ביום 8.2.2012 על הוצאתו של צו ביניים, אשר אסר על שימוש בחלקי המסגד בבורין שנבנו לאחר הוצאת הצו הארעי. בדיון שהתקיים בפנינו התברר כי צו הביניים הופר לכאורה אף הוא, לאחר שחלק מן המתפללים במסגד תלו רמקולים ואמצעי תאורה על הצריח. לאור זאת, ניתן ביום 11.4.2013 צו על תנאי המורה למשיבים לנמק מדוע לא יבוצע צו ההריסה ביחס למסגד בבורין. הצו על תנאי לא התייחס למסגד בג'ילזון, שבו לא הופר צו הביניים. עם זאת, הורינו למשיבים לבחון מחדש את טענת העותרים כי קיים סיכון ביטחוני בשל קרבתו של מסגד זה ליישוב בית אל. 4. במסגרת דיון שהתקיים בפנינו ביום 23.4.2014, עדכנו המשיבים שאלוף פיקוד המרכז נתן הנחייה לבחון את האפשרות להסדיר את בניית שני המסגדים במישור התכנוני. לדבריהם, הוגשה בקשה למתן היתר לגבי המסגד בבורין, אולם טרם התקבלו השלמות שנתבקשו. המשיבים הוסיפו כי מבדיקה נוספת שבוצעה עולה כי המבנים אינם מהווים סכנה ביטחונית. לאור זאת, טענו המשיבים כי אין מקום להתערב בסדרי העדיפויות באכיפת צווי הריסה ביהודה ושומרון. המשיבים הבהירו כי הרמקולים ואמצעי התאורה שמוקמו על החלק של המבנה שנבנה לאחר הוצאתו של הצו הארעי הוסרו, וכי העלייה לצריח נחסמה, כך שנכון למועד זה צו הביניים אינו מופר. לטענת המשיבים 6-4, מאחר שיש אפשרות להסדיר את בניית המסגדים מבחינה תכנונית, ולאור העובדה כי הוסרה ההפרה של צו הביניים והם פועלים בשיתוף עם המשיבים למניעת הפרות עתידיות, אין מקום להתערב בסדרי העדיפויות באכיפת צווי ההריסה. המשיבה 6 טענה בפנינו בדיון כי הוגשה תוכנית מפורטת, וכי לא נתקבלו אצלה בקשות מטעם המשיבים להשלמת פרטים. העותרים לעומת זאת חזרו על עמדתם כי ישנה סכנה ביטחונית מעצם סמיכותם של המסגדים ליישובים. לשיטתם, סכנה זו, כמו גם ההפרות החוזרות ונשנות של צווי בית המשפט, מחייבות לתת עדיפות גבוהה לאכיפת צווי ההריסה. 5. אין מחלוקת כי המסגדים נבנו באופן בלתי-חוקי, מבלי שהוצאו היתרי בנייה כנדרש. ישנה חשיבות בהבטחת קיומם של דיני התכנון והבנייה, על מנת לאפשר התפתחות תקינה של הבנייה, תוך הבטחת חלוקה הוגנת של המשאבים העומדים לרשות הציבור וקיום צרכיו. אכיפת הדין נחוצה כדי לשמור על הסדר הציבורי ועל שלטון החוק. לפיכך, על המשיבים לפעול לאכיפתם של דיני התכנון והבנייה ולהריסתם של מבנים שנבנו שלא כדין. עם זאת, ביצוע האכיפה טומן בחובו פעולות מורכבות, המחייבות תקציבים ותכנון נרחבים, במיוחד לאור הנסיבות המיוחדות הקיימות ביהודה ושומרון. לאור זאת, קיימים סדרי עדיפויות בביצוען של פעולות האכיפה. בית המשפט נוקט ככלל ריסון בהתערבות בסדרי העדיפויות הנקבעים במסגרת מדיניות האכיפה (ראו למשל בג"ץ 1161/06 תנועת "אנחנו על המפה" נ' שר הביטחון בפיסקאות 11-9 (14.10.2007) וההפניות שם). במקרה דנא, לא מצאנו לנכון להתערב בשיקול דעתם של המשיבים בכל הנוגע לביצוע צווי ההריסה בשני המסגדים. 6. כאמור, ביחס למסגד בג'ילזון, הבנייה הושלמה עוד טרם הגשת העתירה, ולא נטען כי הופרו הצווים אשר ניתנו בבית משפט זה. לאור זאת, ונוכח כוונת המשיבים להסדיר מבחינה תכנונית את בניית המסגד, מדובר במבנה המצוי נמוך יחסית בסדר העדיפויות לעניין ביצועו של צו ההריסה, כך שאין מקום להתערב בשיקול דעתם של המשיבים לעניין זה. יודגש, כי המשיבים ערכו בחינה חוזרת בה נקבע כי המבנה אינו מהווה סכנה ביטחונית ממשית לתושבי היישוב הסמוך, בית אל. ביחס למסגד המצוי בכפר בורין, הופר צו הביניים אשר אסר על שימוש בצריח. ואכן, צודקים העותרים בטענתם כי הפרה של צו שיפוטי הוגדרה על ידי המשיבים כראשונה במעלה בסדר העדיפויות לאכיפת דיני התכנון והבנייה (ראו לדוגמה, בג"ץ 4475/09 סלמאן נ' שר הביטחון בפיסקה 15 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (8.8.2010)). ואולם, הפרה זו הוסרה נכון למועד זה, ונראה כי הצריח נאטם באופן המונע את השימוש בו. בנוסף, יש לתת משקל להצהרת המשיבים כי אף ביחס למסגד זה מתקיימים מגעים במטרה לאפשר את הכשרת הבנייה מבחינה תכנונית (השוו, בג"ץ 2962/11 עבד אלג'ליל נ' שר הביטחון (7.11.2012)). לאור זאת, לא מצאנו להתערב בשיקול דעתם של המשיבים לעניין אכיפת צווי ההריסה אף במבנה זה. 7. לפיכך, אנו מורים על מחיקת העתירה ביחס למסגד בג'ילזון. זאת, בכפוף להגשת תוכנית על ידי המשיבים 5-4, בהתאם לדרישות המשיבים, תוך 120 ימים ממתן פסק-הדין. ביחס למסגד בבורין, מתקבלת העתירה באופן חלקי, כדלקמן: על מנת להבטיח כי לא תחזור ההפרה ביחס למסגד בבורין, יוותר על כנו צו הביניים מיום 8.2.2012, כך שלא ייעשה שימוש בחלק של המסגד שנבנה לאחר יום 16.9.2010, לרבות תלייתם של גופי תאורה ורמקולים, ללא מתן היתר בנייה בהתאם. אם לא תוגשנה תוכניות לגבי שני המסגדים על ידי המשיבים 6-4 תוך 120 ימים מהיום, תישמר לעותרים הזכות להעלות טענותיהם בכל הנוגע לדרישה כי יאכפו צווי ההריסה שהוצאו לשני המסגדים. אין צו להוצאות. ה נ ש י א המשנָה לנשיא מ' נאור: אני מסכימה. המשנָה לנשיא השופט ח' מלצר: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינו של הנשיא א' גרוניס. ניתן היום, י"א באייר התשע"ד (11.5.2014). ה נ ש י א המשנָה לנשיא ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10057900_S42.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il