פלוני נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק בג"ץ 5770/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5770/10 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים: 1. פלוני 2. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. משרד הפנים 3. לשכת רשות האוכלוסין וההגירה נתניה עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותרים: עו"ד ח' בסטוני בשם המשיבים: עו"ד ליאורה וייס החלטה השופט א' רובינשטיין: א. עניינה של העתירה בבקשת העותר 1 (להלן העותר), כי בית המשפט יורה למשיב להעניק לו מעמד של קבע ולמצער מעמד תושב ארעי. כן מתבקש צו ביניים שימנע את גירושו מישראל. ב. כעולה מן העתירה הגיע העותר )יליד ג'נין) לישראל בשנת 2002, אז התחתן עם אשתו הראשונה - אזרחית ישראלית; לשניים נולדה בת. הוא התגרש ממנה ב-2008 ועבר להתגורר עם העותרת 2, אזרחית ישראלית גם היא. כנטען בעתירה, לפני כשנה נולדה להם בת משותפת. ביום 25.3.09 פנה בבקשה לקבלת רישיון לישיבת קבע בישראל. על פי רישומי משרד הפנים, הבקשה שהוגשה היתה לקביעת תור לשם הגשת בקשה למעמד לבן הזוג. באותו יום ניתנה תשובת משרד הפנים, כי העותר אינו עומד בתנאי סעיף 3(1) לחוק אזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003 (להלן הוראת השעה). נטען בעתירה שהוגשה ב-1.8.10, כי העותר מתגורר מזה כ-8 שנים בישראל, שוכר דירה, נשוי לאזרחית ישראל, ותומך בחמישה ילדים (שלושה מהם של רעייתו השניה מנישואיה הקודמים), שהם אזרחי ישראל; מירב זיקותיו הן לישראל. כן נטען, כי העותר הוא בן למשפחה שסייעה בעבר לבטחון ישראל, וכי ההחלטה הצפויה להרחיקו ממדינת ישראל תעמיד את חייו בסיכון ותפגע בזכויותיו החוקתיות. ג. לטענת המשיבים דין העתירה להידחות על הסף. ככל שהעותר מבקש מעמד מכוח חייו המשותפים עם העותרת, קיים להלכה סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים, אך בהיעדר עילה נוכח האמור בהוראת השעה, אין בנסיבות המקרה תוחלת לסעד זה. כנטען, ככל שהעותר מבקש שיינתן לו רישיון לישיבת קבע או היתר שהייה זמני מכוח עילה אחרת בדין, דין העתירה הנוכחית להידחות בשל אי מיצוי הליכים, שכן לא הוגשה בקשה על ידי העותר. על כן, ככל שהעותר סבור כי קיימת עילה שמכוחה זכאי הוא לקבל מעמד או היתר שהייה בישראל, עליו להגיש למשיבים בקשה מתאימה, בה יבהיר מה הבסיס החוקי לבקשתו. ד. בנסיבות, אין מנוס מאי היעתרות לעתירה. ככל שהעותר מבקש אזרחות, לנושא זה קיים סעד חלופי בדין בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים, על פי סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, ופרט 12(2) לתוספת הראשונה לחוק זה (ראו בג"ץ 7955/09 ויגובסקי נ' שר הפנים (לא פורסם); בג"ץ 4359/09 צברי נ' מדינת ישראל – משרד הפנים (לא פורסם)); איננו מביעים דעה לענין השלכתה של הוראת השעה. ככל שבקשת העותר נוגעת לקבלת רישיון לישיבת ארעי, או היתר שהייה בישראל, עליו למצות את ההסדר הקבוע בחוק לטיפול בכך, בטרם הגשת עתירה (בג"ץ 10312/05 כהן נ' בן שלמה (לא פורסם); בג"ץ 549/83 הופר נ' חברי ועדת המינויים, פ"ד לז(4) 24, 26; בג"ץ 2624/97 ידיד נ' ממשלת ישראל, פ"ד נא(3) 21); קרי, על העותר לפנות לרשויות כנדרש. ה. לא נוכל להיעתר איפוא למבוקש. ניתן היום, ד' בתשרי התשע"א (12.9.2010). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10057700_T02.doc/שצ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il