מדינת ישראל-משרד הבריאות-המרכז הרפואי לגליל נ. רחלי כהן

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5653/24 ע"א 5665/24 לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופט יחיאל כשר המערערת בע"א 5653/24 והמשיבה בע"א 5665/24: מדינת ישראל-משרד הבריאות-המרכז הרפואי לגליל נגד המשיבה בע"א 5653/24 והמערערת בע"א 5665/24: רחלי כהן ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.5.2024 בת"צ 70716-12-20 שניתן על ידי כבוד השופט הבכיר מנחם רניאל תאריך הישיבה: כ"א באלול התשפ"ד (24 ספטמבר 2024) בשם המערערת בע"א 5653/24 והמשיבה בע"א 5665/24: עו"ד לימור פלד בשם המשיבה בע"א 5653/24 והמערערת בע"א 5665/24: עו"ד עומר פיינטוק פסק דין השופט ע' גרוסקופף: הצדדים הגישו שני ערעורים על החלטת בית המשפט קמא לאשר, בשינויים מסוימים, את הסדר הפשרה ביניהם, העוסק בהפרות נטענות של החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983 (להלן: החוק למניעת עישון) במרכז הרפואי "לגליל" בנהריה, שהינו בית חולים ממשלתי (להלן: בית החולים לגליל). עניינו של ערעור המדינה (ע"א 5653/24), בכך שבית המשפט דחה את הסכמת הצדדים לפיה הסדר הפשרה יהווה מעשה בית דין ביחס לחברי הקבוצה; עניינו של ערעור מגישי בקשת האישור (ע"א 5665/24), בכך שבית המשפט קמא מצא לנכון לסטות מהגמול ושכר הטרחה המומלצים, ופסק סכומים נמוכים מהראוי לשיטתם. יצוין כי מגישי בקשת האישור לא התנגדו לקבלת ערעור המדינה, וכי המדינה לא התנגדה לקבלת ערעור מגישי בקשת האישור. לאחר עיון בערעורים, ומשנשמעו טיעוני הצדדים במסגרת קדם-ערעור, הגענו למסקנה כי יש לקבל באופן חלקי את הערעורים, כמפורט להלן: בנוגע לערעור המדינה – אישור הסדר פשרה הוא בגדר פסק דין בתובענה ייצוגית, והוא יוצר מעשה בית דין, לפי סעיף 24 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות), "לגבי כל חברי הקבוצה שבשמם נוהלה התובענה הייצוגית, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה". אכן, ניתן להתנות על היקף מעשה בית דין במסגרת הסדר הפשרה, ואולם משהצדדים נמנעו מכך, וקבעו במפורש בסעיף 11 להסדר הפשרה שההסכם יוצר מעשה בית דין (בגבולות שיובהרו להלן), האפשרויות שעמדו בפני בית המשפט היו לאשר את הסדר הפשרה באופן שייצור מעשה בית דין, לקבל את הסכמת הצדדים לשינוי הסדר הפשרה כך שלא ייצור מעשה בית דין, או לדחות את הסדר הפשרה – האפשרות לאשר את הסדר הפשרה באופן חלקי, דהיינו לשנותו בעניין מהותי ללא הסכמת הצדדים לכך, אינה פתוחה בפני בית משפט הדן בתובענה ייצוגית (ראו: סעיף 19(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות; עע"מ 933/19 ברגר נ' עיריית חיפה, פסקה 3 (17.11.2020)). במקרה דנן, סברנו כי מבין החלופות הפתוחות לפני בית המשפט הדן בהסדר פשרה בתובענה ייצוגית, היה מקום לבחור בחלופה של אישור הסדר הפשרה בכללותו. כך, בהינתן שההסדרה העתידית שהושגה הינה מיטיבה וראויה, תואמת הסדרי פשרה אחרים שאושרו ביחס לבתי חולים שונים (ראו ת"צ (מחוזי י-ם) 20858-09-16 ביטון נ' המרכז הרפואי שערי צדק, פסקה 7 (5.3.2018) (השופטת תמר בזק רפפורט); ת"צ (מחוזי ת"א) 38377-10-20 אנגל נ' המרכז הרפואי שיבא תל השומר, פסקה 32 (1.5.2024) (השופטת הדס עובדיה)), וכאשר מכלל מעשה בית דין שנקבע הוחרגו תביעות פרטניות שעניינן "נזק גוף משמעותי עקב חשיפה לעישון" (ראו סעיף 50 לבקשה לאישור הסדר הפשרה. יצוין כי לסייג זה לא ניתן אומנם ביטוי בהסדר הפשרה גופו, ואולם הצדדים אישרו בדיון כי הוא מהווה חלק מההסכמות ביניהם). כמו כן, הסדר הפשרה חל, מטבע הדברים, ביחס לחברי הקבוצה בלבד, דהיינו מי שנחשפו לעישון עד מועד אישור הסדר הפשרה, וממילא אין בו כדי למנוע תביעות בגין הפרות עתידיות (לא פרטניות ולא ייצוגיות), ככל שהמדינה לא תעמוד ביחס לבית החולים לגליל בהוראות החוק למניעת העישון מעתה ואילך. בהינתן כל אלה, סברנו כי יש מקום לקבל את ערעור המדינה, ולהורות כי הסדר הפשרה יוצר מעשה בית דין ביחס לחברי הקבוצה, ובעילות בהן עוסק הסדר הפשרה, במגבלות שצוינו לעיל. בנוגע לערעור מגישי בקשת האישור – בית המשפט קמא חרג מהגמול ושכר הטרחה שהומלצו בצורה מדודה, אשר אינה מצדיקה התערבות מצד ערכאת הערעור (הגמול הופחת מ-40 אלף ש"ח ל-25 אלף ש"ח, ואילו שכר הטרחה מ-130 אלף ש"ח ל-100 אלף ש"ח). יחד עם זאת, באת-כוח המדינה, בהגינותה, הסבה את תשומת הלב לכך שהליך זה היה כרוך במספר הליכי ערעור, במסגרתם לא נפסק בנפרד גמול ושכר טרחה. בהתחשב בהליכים אלה, מצאנו לנכון להורות על הגדלה מסוימת בגמול ובשכר הטרחה, כך שהם יעמדו על 35 אלף ש"ח (בתוספת מע"מ), ו-120 אלף ש"ח (בתוספת מע"מ), בהתאמה. בכך מתמצה הטיפול בשני הערעורים. ניתן היום, ‏כ"ב באלול התשפ"ד (‏25.9.2024). עופר גרוסקופף שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת יחיאל כשר שופט