בנאן רוסרוס נ. המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 54456-03-26 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט עופר גרוסקופף העותרת: בנאן רוסרוס נגד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. בית המשפט הצבאי לערעורים עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד דקה נדיה בשם המשיב 1: עו"ד יעל הרבסט פסק-דין העותרת, ילידת שנת 1985, תושבת עזבת טיאה, טול כרם עצור במעצר מינהלי מיום 20.5.2025. עניינה של העתירה שלפנינו בצו המעצר המינהלי השלישי שהוצא נגד העותרת, אשר תוקפו מיום 5.1.2026 ועד ליום 4.5.2026. יצוין, כי במסגרת הדיון בעתירה שהגיש העותרת נגד צו המעצר השני שהוצא בעניינה, הוסכם כי גורמי הביטחון ישקלו בכובד ראש הארכה נוספת מעבר לצו המעצר מושא העתירה דנן. עוד יצוין, כי בתגובה המקדמית לעתירה נמסר כי בכוונת גורמי הביטחון להמליץ על הוצאת צו מעצר נוסף בעניינה של העותרת, המאריך את מעצרו המינהלי ב-4 חודשים נוספים. על פי הנמסר בתגובת גורמי הביטחון לעתירה, העותרת "הינה פעילת חמאס; חשודה כמי שעומדת בקשר למול מפקדת חמאס; וחשודה במעורבות בכספי טרור" (סעיף 2 לתגובת המשיב 1 לעתירה), וצו המעצר בעניינו הוצא מטעמי ביטחון החלטיים ובהיעדר חלופת מעצר פלילית. בתגובת העותרת לתגובה המקדמית, נמסר כי היא מצויה במעצר מינהלי קרוב לשנה, אולם לא התקבל בעניינה חומר סודי מהותי מאז תחילת המעצר, ולפיכך בשלב הנוכחי מסוכנותו פחתה ויש להורות על שחרורה. עוד עומדת העותרת, בין היתר, על תנאי הכליאה בהם היא מצויה; ומבקשת כי ייקבע דיון בעתירה, כחלק מזכותה של העותרת להליך הוגן. בהסכמת באת-כוח העותרת שניתנה בעתירה, עיינו בחומר הסודי, ואף העברנו שאלת הבהרה לגורמי הביטחון, והגענו למסקנה כי יש בחומר המודיעיני כדי לבסס את האמור בפרפרזה הגלויה המצוטטת לעיל, וכי לאור האמור בו, אין מקום להתערבות בהחלטת המפקד הצבאי העומדת לבחינתנו. בעקבות שאלת ההבהרה האמורה, הודיעו גורמי הביטחון כי צו המעצר הנוסף בעניינה של העותרת יהיה גם האחרון, בכפוף לסייגים המקובלים. בעקבות זאת, נשאלה העותרת אם היא עומדת על עתירתה; והלה השיבה על כך בחיוב, וטענה כי יש להורות כבר בשלב זה על שחרורה ממעצר. כאמור, לא סברנו כי יש מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי – בפרט לאור התחייבות גורמי הביטחון. עוד יובהר, כי קביעת דיון פרונטלי בפני הרכב בעתירה המוגשת לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק – איננה זכות הנתונה לעותר; ולמעשה במקרים מסוימים ניתן לדחות עתירות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית, אף מבלי לבקש את תגובת המשיב לה (תקנה 5 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984. ראו, מיני רבים: בג"ץ 4857/14 משולמי נ' הכנסת, פסקה ז ‏(‏19.10.2014‏); ‏‏בג"ץ 8648/17 מנור נ' צה"ל, פסקה 7 ‏(‏13.12.2017‏)‏‏). כפי שהובהר אך לאחרונה, כלל זה נכון גם כאשר עסקינן בעתירות העוסקות במעצרים מנהליים, בוודאי בהתחשב בכך שעובר להגשת עתירות מסוג זה עניינו של העותר נשמע פעמיים בפני מותב שיפוטי – הן בבית המשפט הצבאי והן בבית המשפט הצבאי לערעורים (בג"ץ 39695-03-26 אלגאגוב נ. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (30.04.2026)). בכל מקרה, באופן קונקרטי לענייננו – שאלת מעצרה המינהלי של העותרת נשמעה בעבר בדיון בפני הרכב בבית משפט זה, במסגרת עתירה קודמת שהגישה העותרת, שעסקה בצו המעצר המינהלי השני בעניינה (בג"ץ 89476-12-25), ולא מצאנו הצדקה לקבוע דיון נוסף בנסיבות העניין. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏ט"ז באייר התשפ"ו (‏3.5.2026). דוד מינץ שופט יעל וילנר שופטת עופר גרוסקופף שופט