התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. הכנסת

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5374/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין העותרת: התנועה למען איכות השלטון בישראל נ ג ד המשיבות: 1. הכנסת 2. היועצת המשפטית לכנסת 3. הוועדה הציבורית לעניין מימון מפלגות עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ד' בתשרי התשפ"ג (29.9.2022) בשם העותרת: עו"ד תומר נאור; עו"ד הידי נגב בשם המשיבות 2-1: עו"ד ענת גולדשטיין בשם המשיבה 3: השופטת (בדימ') אילה פרוקצ'יה פסק-דין לפנינו עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיבות לנמק, בין היתר, מדוע לא יבוטלו סעיפים 3 ו-4 לחוק התפזרות הכנסת העשרים וארבע ומימון מפלגות, התשפ"ב-2022 (להלן: הוראת השעה), שעיקרם הגדלת התוספת השווה שניתנת לכל סיעה מיחידת מימון אחת ל-1.4 יחידות מימון; מתן אפשרות למתן הלוואות נוספות עובר לפיזור הכנסת בלא המלצת הוועדה הציבורית ובלא מתן אישור יו"ר הכנסת והמלצת הוועדה הציבורים, בתנאים שפורטו; וכן מניעת ניכוי יתרות ההלוואות של הסיעות שטרם נפרעו מהמקדמות שמגיעות להן על חשבון מימון הוצאות הבחירות, ופריסתן לתקופה נוספת. לאחר בחינת טיעוניהם הכתובים של הצדדים, ושמיעת טיעונים בעל פה, הצענו לעותרת לא לעמוד על עתירתה וכי העמדה שהוצגה על ידי המשיבה 3 בכתב ובדיון תתועד על ידינו. העותרת קיבלה את הצעתנו. בהתאם רשמנו לפנינו את הערותיה של יו"ר הוועדה הציבורית לעניין מימון מפלגות, השופטת (בדימ') א' פרוקצ'יה, שהבהירה כי במסגרת הליכי חקיקה שנוגעים למימון מפלגות, יש להקפיד על שיתופה של הוועדה ובתוך כך להותיר בידה זמן ואמצעים לבחון לעומק את הסוגיות הנוגעות לעניין, ולגבש עמדה מושכלת על בסיס נתונים מוסמכים ומבוררים. עקרונות אלה מתחייבים בהליך חקיקה תקין, שעליו יש להקפיד גם בהינתן אילוצי זמן עליהם עמדה הכנסת. יו"ר הוועדה ציינה כי חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973, מסמיך את הוועדה לקבוע את שיעור יחידת המימון שעל פיה נקבע המימון לו זכאית הסיעה, בלא שנדרש לעגן החלטה זו בחקיקה ראשית; ובכך ניתן ביטוי למדיניות ראויה כאשר מדובר בהקצאת כספי ציבור בהיקפים משמעותיים לגורמי הכנסת עצמם. יו"ר הוועדה ציינה כי לעמדתה, יש מקום שהוועדה תביע עמדה גם בהליכי החקיקה שעניינם הנושאים הנלווים לשיעור יחידת המימון, כגון ההלוואות שניתנות לסיעות, נוכח ההשפעה המשמעותית של עניינים אלה על היקף המימון הממלכתי שניתן למפלגות. הליך חקיקה שכזה ימנע פגיעה באמון הציבור בכנסת ובנציגיה, ויוביל לניהול מבוקר של תקציבי המפלגות, תוך התחשבות במימוש ערך הביטוי הפוליטי במרחב הציבורי. בבג"ץ 429/20 שדה נ' כנסת ישראל (4.2.2020) רשם בית משפט זה לפניו את הודעת יו"ר הכנסת, כי ינחה את ועדות הכנסת באשר לצורך להזמין את הוועדה הציבורית לדיוני חקיקה בנושא מימון מפלגות, וציין כי חזקה על האחרונות כי יקפידו לפעול בעתיד על פי הנחייה זו (שם, פסקה 13). הנחתנו היא, בהמשך להערות האחרונות האמורות, כי הדברים ישקלו גם לגבי חקיקה שעניינה בנושאים הנלווים לשיעור יחידת המימון. רשמנו לפנינו גם את כוונת הוועדה ליזום, בשיתוף עם נציגי הסיעות וגורמים נוספים, מהלך לבדיקה עקרונית ומעמיקה לשיטת מימון המפלגות תוך בחינת האפשרות לערוך רפורמה מהותית בנושא, כמו גם את תגובתה החיובית של הכנסת ליוזמה האמורה, בזו הלשון: "חברי הכנסת בירכו בדיוני ועדת הכנסת על יוזמה זו, וציינו כי דרושה הסדרה טובה יותר של הנושא, כדי להימנע מלהידרש לסוגיות המימון בסד זמנים צפוף במסגרת התפזרות הכנסת ויציאה לבחירות. היועצת המשפטית לכנסת רואה אף היא חשיבות רבה בהסדרה הכוללת של סוגיית מימון המפלגות, ובהתאם לכך הייעוץ המשפטי של הכנסת ויתר גורמי המקצוע בכנסת יירתמו ויסייעו לעניין זה ככל שיידרשו" (סעיף 90 לתגובה המקדמית). סיכומם של דברים: בהתאם למוסכם, העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ד' בתשרי התשפ"ג (‏29.9.2022). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22053740_M07.docx ננ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1