פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5303/05

עלי מוחמד בדארנה נ. שר הפנים

העותר ביקש להורות למשרד הפנים להנפיק אשרת כניסה לאשתו השנייה במסגרת איחוד משפחות, בקשה שסורבה בשל מדיניות המשיבים נגד הכרה בנישואי ביגמיה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 26/07/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5303/05 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה איחוד משפחות וביגמיה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להורות למשרד הפנים להנפיק אשרת כניסה לאשתו השנייה במסגרת איחוד משפחות, בקשה שסורבה בשל מדיניות המשיבים נגד הכרה בנישואי ביגמיה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5303/05

עלי מוחמד בדארנה נ. שר הפנים

העותר ביקש להורות למשרד הפנים להנפיק אשרת כניסה לאשתו השנייה במסגרת איחוד משפחות, בקשה שסורבה בשל מדיניות המשיבים נגד הכרה בנישואי ביגמיה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, אזרח ישראלי הנשוי לאישה אחת, נישא לאישה שנייה בירדן וביקש ממשרד הפנים להעניק לה אשרת כניסה לישראל במסגרת איחוד משפחות. משרד הפנים סירב לבקשה בהתאם למדיניותו שלא לאשר איחוד משפחות במקרים של נישואי ביגמיה. העותר עתר לבג"ץ בטענה כי מדובר בפגיעה בזכותו לזוגיות וכי אין קשר בין הנישואין בירדן לבין החוק הפלילי בישראל. בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי מדיניות המשיבים ראויה, שכן מתן מעמד לאישה שנייה בסיטואציה של ביגמיה מהווה הכרה עקיפה בנישואין האסורים על פי חוק העונשין הישראלי, וכי אין עילה להתערב בשיקול דעת הרשות.

השלכות רוחב

פסק הדין מחזק את המדיניות המנהלית של משרד הפנים שלא להעניק מעמד לאזרחים זרים במסגרת איחוד משפחות כאשר מדובר בנישואי ביגמיה, גם אם הנישואין נערכו במדינה שבה הם חוקיים.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' ביניש, מ' נאור, ע' ארבל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עלי מוחמד בדארנה

נתבעים

  • שר הפנים
  • מנכ"ל משרד הפנים
  • מנהל הלשכה האזורית למנהל אוכלוסין עכו

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטת המשיבים פוגעת בזכותו לזוגיות המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
  • ההחלטה אינה סבירה ומנוגדת לכללי מינהל תקין.
  • אין לקשור בין הנישואין לבין עבירת הביגמיה, שכן הנישואין נערכו בירדן שם הם חוקיים, והעותר לא הועמד לדין פלילי בישראל.
טיעוני ההגנה
  • מדיניות המשיבים שלא לאשר איחוד משפחות במקרים של נישואי ביגמיה היא מדיניות ראויה.
  • מתן מעמד לאזרחית זרה בסיטואציה של ביגמיה מהווה עידוד לעבירה על חוק העונשין.
מחלוקות עובדתיות
  • האם יש מקום להפריד בין הסטטוס הפלילי של הנישואין לבין הזכות המנהלית לאיחוד משפחות.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 5303/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5303/05 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת ע' ארבל העותר: עלי מוחמד בדארנה נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. מנהל הלשכה האזורית למנהל אוכלוסין עכו עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אבו רייא איימן בשם המשיבים: עו"ד גלעד שירמן פסק-דין השופטת ע' ארבל: 1. העותר, אזרח ישראלי, נשוי לאזרחית ישראלית מאז שנת 1964 ולהם ילדים משותפים. בשנת 2003 נישא העותר נישואין שניים לאזרחית ירדנית (להלן - האישה השניה). מנישואיו השניים יש לו בת אחת. בשנת 2003 הגיש העותר למשיבים בקשה להנפיק לאישה השניה אשרת כניסה לישראל, במסגרת בקשה לאיחוד משפחות. הבקשה סורבה, מהטעם שעל פי הנהלים הנוהגים אצל המשיבים, אזרח ישראלי הנשוי לאחת, אינו יכול להזמין אחרת לישראל כבת זוגו. 2. העותר טוען, כי ההחלטה פוגעת בזכותו לזוגיות, המהווה חלק מזכויות היסוד להן הוא זכאי מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכי ההחלטה אינה סבירה ומנוגדת לכללי מינהל תקין. כן טוען הוא, כי אין לקשור בין העובדה שנישואיו לאישה השנייה עולים לכאורה כדי עבירה פלילית בהתאם להוראת סעיף 176 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 לבין ההחלטה להנפיק לאישה השנייה אשרת כניסה לישראל. לעניין זה טוען הוא כי העבירה נעברה לכאורה מחוץ לגבולות ישראל, בממלכת ירדן בה ריבוי נשים אינו מהווה עבירה על החוק, וכי הוא לא הועמד לדין בגין עבירה לכאורית זו. המשיבים מצידם טוענים בתגובתם כי מדיניותם לפיה אין לאשר בקשות לאיחוד משפחות כאשר מדובר בנישואי ביגמיה, הינה מדיניות ראויה. 3. דין העתירה להידחות. עמדת המשיבים מקובלת עלינו, לפיה בחוק העונשין גילה המחוקק דעתו בבירור כי אין לקבל ריבוי נישואין, על ידי שקבע כי ריבוי נישואין נושא עמו אחריות בפלילים. מתן מעמד לאזרחים זרים, המתבקש בסיטואציה של ריבוי נישואין, עשוי להיות, כטענת המשיבים, עידוד לריבוי נישואין, חרף דברו הברור של המחוקק. מדיניות זו זכתה להכרתו ולאישורו של בית משפט זה במספר הזדמנויות (ראו: בג"ץ 1126/02 אבו-עסא נ' שר הפנים ( לא פורסם, ניתן ביום 23.10.02); בג"ץ 9264/00 נעים נ' שר הפנים ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 21.2.01); בג"ץ 9015/02 אבו-אלקימה נ' שר הפנים ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 25.6.03)). אכן, הכרה משתמעת בנישואי ביגמיה, ולו על דרך של הנפקת אישורי כניסה, יש בה כדי להעביר מסר מנוגד בתכלית לדבר המחוקק בחוק העונשין. העותר לא הצביע על כל פגם שנפל בהליך קבלת ההחלטה בעניינו. משכך, ולאור העובדה שמדיניות המשיבים לעניין זה נראית ראויה, לא מצאנו להיזקק לעתירה. לא מצאנו עילה להתערב בשיקול דעת המשיב ואנו מחליטים לדחות את העתירה. ניתנה היום, י"ד בתמוז תשס"ה (21.7.05). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05053030_B03.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il /עכ.